פרשות השבוע

הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה': תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם: (במדבר טו טו-טז).¹

רד"ק שמואל ב פרק א פסוק יט – הקריאה לקהל

"הצבי ישראל" – הה"א ה"א הקריאה, כה"א הקהל חקה אחת לכם.²

תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: (שמות יב מט).³

אליהו רבה (איש שלום) פרשה כז – נפילה, מריבה ועידוד לאחר חטא המרגלים 

חרדו וישבו באבל, שנאמר: "ויתאבלו העם מאד" (במדבר יד לט). מיכן אמרו:⁴ כל המנודה יום אחד מלמטה, אעפ"י שהתירו לו, אין לו התיר מלמעלה עד שלושה ימים. כל המנודה שלשה ימים מלמטה, אף על פי שהתירו לו, אין לו התיר מלמעלה עד שבעה ימים. כל המנודה שבעת ימים מלמטה, אף על פי שהתירו לו, אין לו התיר מלמעלה עד שלשים יום. וכל המנודה שלשים יום מלמטה, אעפ"י שהתירו לו, אין לו התיר מלמעלה לעולם ולעולמי עולמים. לכך נאמר: "ויתאבלו העם מאד".⁵

באותה שעה אמר לו הקב"ה: משה, לך ורצה אותן עניים שכבר יצא לבם  מעליהם. אמר לפניו: ריבונו של עולם, במה אֲרַצֵם? אמר לו: לך ורצם בדברי תורה – "כי תבואו אל  ארץ מושבותיכם אשר אני נותן לכם: ועשיתם אשה לה' … והקריב המקריב קרבנו לה' וגו' " (במדבר טו א-ד).⁶ באותה שעה היתה מריבה בין ישראל לגרים.⁷ אמר לו הקב"ה למשה: משה, למה עשו מריבה אלו עם אלו? אמר לפניו: ריבונו של עולם, אתה יודע. אמר לו: ולא כך אמרתי לך? "הקהל חוקה אחת לכם ולגר וגו' תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם" (במדבר טו טז).⁸

מכילתא דרבי ישמעאל בא מס' דפסחא פרשה טו – פסח כבסיס לכל מצוות שבתורה

"תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם" (שמות יב מט) – למה נאמר? והלא כבר נאמר "והיה כאזרח הארץ" (שם שם מח). ומה תלמוד לומר "תורה אחת יהיה לאזרח"?⁹ לפי שהוא אומר: "וכי יגור אתך גר ועשה פסח" – אין לי אלא פסח שהשוה בו את הגר לאזרח, שאר כל מצות שבתורה מנין? תלמוד לומר: "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר" – בא הכתוב והשוה את הגר לאזרח בכל מצות שבתורה.¹⁰

רש"י שמות יב מט פרשת בא – להשוות גר לאזרח

תורה אחת וגו' – להשוות גר לאזרח אף לשאר מצות שבתורה: ¹¹

אברבנאל פרשת שלח פרק טו – שלוש סיבות לשוויון

והנה נתן הכתוב ג' טעמים לחייב שיהיו שוים ואחדים הגרים והאזרחים בכל המצות. האחד, מצד הקהל שהוא ישראל גוי אחד בארץ ואם הוא כותי איך יהיו בו תורות ומצות מתחלפות?! הב', מצד האלוה שהוא אחד ומיוחד ואין בו חילוף עניינים, וכן המאמינים בו ראוי שיהיו באחדות גמורה. הג', מצד התורה שהיא נימוס אחד ומשפט אחד וראוי שיהיה שוה בכל המאמינים בה. והנה על הטעם הראשון שהוא מצד הקהל, אמר הכתוב: "חוקה אחת לכם ולגר". ועל הטעם השני שהוא בבחינת השם, אמר: חקת עולם לדורותיכם ככם כגר יהיה לפני ה' – רוצה לומר שלפניו אין הבדל מכם לגר. ועל הטעם הג' שהוא מפאת אחדות הדת והתורה, אמר: תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר בתוככם".

רמב"ן במדבר פרק כג פסוק ט – תורה אחת לשוכן לבד¹²

"כי מראש צורים אראנו" –  … אמר: מראש צורים ומן  הגבעות אני מביט ורואה אותו כי ישכון לבדו,¹³ ואין עמו גוי אחר שיחשב הוא אליו,¹⁴ כמו שיתקבצו עמים רבים ואומות שונות להיות מחנה אחת.¹⁵ אבל אלו, כולם תורה אחת ומשפט אחד להם וגוי אחד הם, וישכון בדד בשם יעקב וישראל.¹⁶

מים ביניים הבאים בסעודה

אם מקשרים את תורה אחת ומשפט אחד לעם לבדד ישכון, הקשר הוא גם בכיוון השני, שלבדד ישכון מחייב תורה אחת ומשפט אחד ובהכרח כולל את הגר. מה שמביא בהכרח להגדרת הגר כגר צדק. אבל אם גר כאן ובמקומות רבים אחרים בתורה, אינו גר תושב שאיננו יהודי אלא גר צדק שהוא יהודי, מתעוררות מספר בעיות. האחת, מה באמת עם גר-תושב? מה היחס אליו? עפ"י איזו תורה ואיזה משפט (ואיזו חוקה) נדון אותו, בפרט אם יש לו דין ודברים עם אזרח הארץ הישראלי? ומה עם משפט וחוקה בין גרי-תושב ובין עצמם, בארץ?. והשנייה, למה התורה חוזרת וקוראת לו גר? למה בעשרות מקומות בתורה נזכר הגר, והרי הוא כעת יהודי לכל דבר! ובכל מקרה, נצטרך לעבור כעת על כל אזכור של גר בתורה ולהבין אם כוונת התורה שם, עפ"י חז"ל, היא לגר תושב או לגר צדק. זה כמובן נושא מורכב למדי בו עסקנו חלקית בדברינו גר צדק וגר תושב בדפים המיוחדים (בכתיבה).

ספרי במדבר פיסקא קיב – דין אחד לאדם מישראל ולאליטות

"תורה אחת יהיה לכם" – ליחיד ולנשיא ולמשיח.¹⁷ שהיה בדין,¹⁸ הואיל וצבור מביא קרבן על כל המצות ומביא קרבן על ע"ז, [אף] משיח מביא קרבן על כל המצות ומביא קרבן על ע"ז¹⁹ … ועוד קל וחומר: ומה אם במקום שאין הצבור מביא פר, משיח מביא פר; כאן שהצבור מביא פר אינו דין שיהא המשיח מביא פר? תלמוד לומר: "תורה אחת יהיה לכם" – ליחיד ולנשיא ולמשיח.²⁰

מסכת בבא קמא דף פד עמוד א – בדיני חבלה

רבי שמעון בן יוחי אומר: עין תחת עין – ממון, אתה אומר: ממון, או אינו אלא עין ממש? הרי שהיה סומא וסימא, קיטע – וקיטע, חיגר – וחיגר, היאך אני מקיים בזה עין תחת עין? והתורה אמרה: "משפט אחד יהיה לכם" – משפט השוה לכולכם!²¹

במדבר רבה פרשה יג סימן טו טז – מזרק אחד²² 

"מזרק אחד כסף" – כנגד התורה המשולה ביין, שנאמר: "ושתו ביין מסכתי" (משלי ט ה), ולפי שדרך היין לשתות במזרק, כמו שאתה אומר: "השותים במזרקי יין" (עמוס ו ו), לכך הביא מזרק. "שבעים שקל בשקל הקדש" – למה? כשם שיין חשבונו שבעים, כך יש שבעים פנים בתורה. למה נאמר בקערה "אחת"? כנגד התורה הצריכה להיות אחת. כמו שאתה אומר: "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם" (במדבר טו טז). למה נאמר במזרק "אחד"? שדברי תורה שבכתב ודברי תורה שבע"פ כולם נתנו מרועה אחד. כולם אל אחד אמרן למשה מסיני.²³

מסכת שבת דף לא עמוד א – כמה תורות יש לכם?

תנו רבנן: מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. אמר לו: שבכתב – אני מאמינך, ושבעל פה – איני מאמינך. גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל – גייריה, יומא קמא אמר ליה: א"ב ג"ד, למחר אפיך ליה.²⁴ אמר ליה: והא אתמול לא אמרת לי הכי? אמר לו: לאו עלי דידי קא סמכת? דעל פה נמי סמוך עלי!²⁵

ספרא בחוקותי פרשה ב ד"ה פרק ח – "תורות" הרבה ניתנו לישראל

"אלה החוקים והמשפטים והתורות" – החוקים אילו המדרשות, והמשפטים אילו הדינים, והתורות מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל אחד בכתב ואחד בעל פה. אמר ר' עקיבא: וכי שתי תורות היו להם לישראל? והלא תורות הרבה ניתנו להם לישראל: זאת תורת העולה, זאת תורת המנחה, זאת תורת האשם, זאת תורת זבח השלמים זאת התורה אדם כי ימות באהל.²⁶

"אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל" – זכה משה ליעשות שליח בין ישראל לאביהם שבשמים, בהר סיני ביד משה, מלמד שניתנה התורה הלכותיה ודקדוקיה ופירושיה ע"י משה מסיני.²⁷

תורות אברהם אבי הגרים

מדרש תנחומא פרשת לך לך סימן א: וכי תורות הרבה והרי כבר נאמר: "תורה אחת יהיה לכם וגו' " (שמות יב מט) וכתיב: "תורה אחת ומשפט אחד" (במדבר טו)! אלא "ותורותי" (בראשית)²⁸ אלו דקדוקי מצות שדקדק אברהם, א"ל הקב"ה: אתה מדקדק במצותי ואתה יושב עם עובדי כוכבים ומזלות? צא מביניהן לך לך מארצך וגו'.²⁹

אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לג עשרה דורות:  "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי" (בראשית כו ה). תורה אחת אין כתיב כאן, אלא תורות הרבה.³⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: פתחנו במדרש אליהו רבה שמקשר את ענין הגרים – שמוזכרים תמיד בהקשר של "תורה אחת", "משפט אחד" ו"חוקה אחת" על מנת להשוותם עם בני ישראל "האזרח" – עם חטא המרגלים והעונש של ארבעים שנות נדודים במדבר. שאלנו מה הקשר? ולא נתנו תשובה מלאה. אך גלשנו למדרשים הדנים ב"תורה אחת" ו"שתי תורות" וניסינו להראות שגם ענין זה קשור עם גרים ונכרים שבקשר ובדיאלוג איתם, בין מרצון בין קצת מכורח המציאות, עולה השאלה של "תורה אחת" הן כלפי פנים: מבנה התורה, סמכותה והדיונים בבית המדרש פנימה והן כלפי חוץ, ביחס לגר ול"רוחות המנשבות מבחוץ".

מים אחרונים 2: ראו המדרש בפרשת קרח הסמוכה המחבר בין שתי הפרשות: "זאת עשו קחו לכם מחתות … ותנו בהן אש ושימו עליהם קטורת לפני ה' מחר" – מה ראה [משה] לומר כן? אמר להם: בדרכי הגויים יש טעויות (אלילים) הרבה, נימוסין הרבה וכומרין הרבה, כולן מתקבצין בבת אחת. ואנו אין לנו אלא ה' אחד ותורה אחת ומשפט אחד ומזבח אחד וכהן גדול אחד. ואתם מאתים וחמישים איש מבקשים כהונה גדולה? אף אני רוצה בכך" (במדבר רבה פרשה יח סימן ח).