פרשות השבוע

מים ראשונים: ראו דברינו החצי השני של הפרשה בפרשה זו, המוקדשים לפרק טו בספר במדבר אשר בא לאחר פרקים יג-יד המתארים את חטא המרגלים. חלק זה של הפרשה מכיל חמש מצוות: פרשת נסכים, מצוות חלה, שגגת הציבור, פרשת המקושש ומצוות ציצית (עליה כבר זכינו לדרוש). בדברינו אלה, ניסינו להראות שאולי יש בפרק זה מעין תשובה ותיקון לחטא המרגלים ונחמה לעתיד טוב יותר שהרי בסוף עתידים בני ישראל להיכנס לארץ. הפעם נתמקד בנושא שניתן לו שם זמני "שגגת הציבור".

 

וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם: וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת: (במדבר טו כב כד).¹

 

ספרי במדבר פיסקא קיא – שגגת עבודה זרה

"וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה" – עבודה זרה היתה בכלל כל המצוות שהצבור מביא עליה פר,² והרי הכתוב מוציאה מכללה להחמיר עליה ולידון בקבועה, שיהא צבור מביא עליה פר ושעיר – פר לעולה ושעיר לחטאת, לכך נאמרה פרשה זו.³

"וכי תשגו ולא תעשו" – בעבודה זרה הכתוב מדבר. אתה אומר בעבודה זרה הכתוב מדבר, או אינו אלא באחת מכל מצות האמורות בתורה?⁴ תלמוד לומר: "והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה" – ייחד הכתוב מצווה זו אמורה בפני עצמה. ואיזו זו? זו עבודה זרה.⁵

אתה אומר זו עבודה זרה? או אינו אלא אחת מכל מצות האמורות בתורה? תלמוד לומר: "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות האלה" – באו כל המצות ללמד על מצוה אחת. מה העובר על כל המצות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים בתורה, אף העובר על מצוה אחת פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים בתורה. ואיזו? זו עבודה זרה.⁶

ספרי זוטא פיסקא טו כב – משגגת יחיד למזיד בציבור

"וכי תשגו" – לומר, אם שגגתם באחת מכל המצות, סופכם להזיד בהם. אם שגגתם בכל המצות, סופכם להזיד בהם. אם הִזַדְתֶּם בכל המצות, סופכם לשגות בעבודה זרה, וכי תשגו בעבודה זרה, סופכם להזיד בה.⁷

"תשגו ולא תעשו" – יכול שהוא מדבר בכל המצות? אמרת "אם מעיני העדה נעשתה בשגגה" – באחת מכל המצות דיבר ולא דיבר בכל המצות. אי אפשר לומר בכל המצות שכבר נאמר "באחת", ואי אפשר לומר באחת שכבר נאמר בכל המצות.⁸ הא מה מצוה שכל המצות תלויין בה? זו עבודה זרה שנאמר: "הישמר לך פן תשכח את ברית ה' " (דברים ד מ).⁹

מסכת הוריות דף ח עמוד א – מצוה שהיא בדיבור ישיר של הקב"ה

"וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה" – איזו היא מצוה שהיא שקולה ככל המצות? הוי אומר: זו עבודת כוכבים. דבי רבי תנא: אמר קרא: "אשר דבר ה' אל משה" (במדבר טו כב) וכתיב: "אשר צוה ה' אליכם ביד משה" (שם כד) – איזו היא מצוה שהיא בדיבורו של הקב"ה וצוה על ידי משה? הוי אומר: זו עבודת כוכבים, דתנא רבי ישמעאל: אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום.¹⁰

מדרש אגדה (בובר) במדבר טו כב וכי תשגו  – העלם דבר של בית הדין

"וכי תשגו ולא תעשו" – בהעלם דבר של עבודה זרה הכתוב מדבר, שאין חייבים להביא פר ושעיר עד שיורו בית דין להתיר בענין עבודה זרה, ויעשו הקהל על פיהם. ומנין שבהוראת בית דין הכתוב מדבר?  נאמר "אם מעיני העדה" (פסוק כד), ונאמר להלן "מעיני הקהל" (ויקרא ד יג), מה להלן בהעלם דבר הכתוב מדבר … אף כאן בהעלם דבר הכתוב מדבר.¹¹

מים ביניים הבאים בסעודה: נעצור רגע ונשאל. ניחא טעות בית דין במצווה מסוימת כפי שנסקר בגמרא הוריות, כגון שהורו דין במאכלות אסורים על טמא טהור, אסור – מותר וטעו והלכו העם ועשו על פיהם. אבל שגגת עבודה זרה ועל פני הציבור כולו? הכיצד? ולא קם אדם אחד שהתריע ואמר: אתם עובדים עבודה זרה!

רש"י במדבר פרק טו פסוק כב – מצוה אחת שהיא כל המצוות

"וכי תשגו ולא תעשו" – עבודה זרה היתה בכלל כל המצות שהצבור מביאין עליהן פר, והרי הכתוב מוציאה כאן מכללן לידון בפר לעולה ושעיר לחטאת: "וכי תשגו וגו' – בעבודה זרה הכתוב מדבר, או אינו אלא באחת מכל המצות? תלמוד לומר: "את כל המצות האלה" – מצוה אחת שהיא ככל המצות. מה העובר על כל המצות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים, אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים ואיזו, זו עבודה זרה: "אשר דבר ה' אל משה" – אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, (תהלים סב יב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי.¹²

רמב"ן פרק טו פסוק כב – תינוק שנשבה וקהל שטעה בגדול

"וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה" – הפרשה הזו סתומה במשמעה, ויטעו בה בעלי הפשט לומר שהוא קרבן על מי שלא עשה מה שצוה לעשות והוא שוגג. ודבריהם דברי רוח, שאם כן יהיה חיוב קרבן בכל מצות עשה שבתורה כשלא קיים את כולם ושגג באחת מהם, ויהיה חיוב כרת בכל מי שאינו מקיים את כולם כשיעבור על אחת מהן במזיד!¹³ כי הכתוב אומר … (פסוק כד) "והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה" – כי שגגתם במעשה שעשו, לא שישבו ולא עשו¹⁴ … אבל טעמו שתשגו ולא תעשו מה שציוה השם אבל תעשו הופכו … כי המניעות בלא תעשה יקראו מצות כמו שאמר (ויקרא ד ב) כי תחטא בשגגה מכל מצות ה' אשר לא תעשינה.¹⁵

והנה זה כפי משמעו הוא קרבן מומר לכל התורה בשוגג, כגון ההולך ונדבק לאחת מן האומות לעשות כהם ולא ירצה להיות בכלל ישראל כלל. ויהיה כל זה בשוגג, כגון שיהיה ביחיד תינוק שנשבה לבין האומות, ובקהל כגון שיחשבו שכבר עבר זמן התורה ולא היתה לדורות עולם … כענין שהיו ישראל אומרים ושואלים את יחזקאל … אמרו לו: רבינו יחזקאל, הרי עבד שמכרו רבו לא יצא מרשותו וכו'.¹⁶ או שישכחו את התורה, וכבר אירע לנו כן בעונותינו בימי מלכי ישראל הרשעים כגון ירבעם ששכחו רוב העם התורה והמצות לגמרי, וכאשר בא בספר עזרא באנשי בית שני.¹⁷ וזהו שימוש לשון הכתוב שהשגגה הזאת הנזכרת כאן היא בתורה ובמצות בכללן, ועל כן ייחדו להם רבותינו מצוה אחת שבשגגתה יצא מכלל ישראל ומכל המצוה בהם, והיא עבודה זרה … כי המודה באלוה זולתו כבר הוא בטל אצלו כל מה שצוה השם הנכבד בין במצות עשה בין במצות לא תעשה.¹⁸

פירוש העמק דבר במדבר טו כו – הליכה עיוורת אחרי מנהיגים טועים

"ונסלח לכל עדת בני ישראל וגו' כי לכל העם בשגגה". שאינו דומה יחיד העובד עבודה זרה דאז ודאי יש לחקור אם היה בשוגג ומתכפר בקרבן או במזיד. מה שאין כן כל העם השאטים אחרי מנהליהם, מסתמא רוב העם בשגגה, דגופא בתר רישא אזיל, והכל הולך אחר הרוב ורובו ככולו.¹⁹ וזהו שמסיים הכתוב כי לכל העם בשגגה, זהו פשט המקרא, והדרשה בספרי על זה תידרש.²⁰

אבן עזרא במדבר טו ב – ניחום הבנים בפרשה

כי תבואו אל ארץ מושבותיכם – נסמכה זאת הפרשה, בעבור שנחלשו ויתאבלו, לנחם הבנים להודיעם כי יבואו אל הארץ. והנכון, בעבור שנשאו קול כל העדה וחטאו, ונסלח להם בעבור תפילת משה, אמר: "וכי תשגו" (כב), והעד: "ונסלח להם" (כה). והוצרך להזכיר משפט מנחות כל עולה וזבח, ובסוף והנפש אשר תעשה ביד רמה (ל) רמז למעשיהם. והזכיר דבר המקושש, כי עשה ביד רמה. ומרוב חמלת השם על ישראל שם הציצית לזכר שלא יעשה האדם ביד רמה, או שלא ישכח.²¹

במדבר פרק טו פסוקים כה-כו

וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה.²²

 

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בנושא "קהל שוגג" בראייה של ימינו (היחס לאנשים חילוניים), התנהל לפני מספר שנים פולמוס בין הרב יואל בן נון וד"ר מיכאל אברהם. למאמר של הרב בן נון, ראו כאן. לתגובה של מיכאל אברהם, ראו כאן.