פרשות השבוע

עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל: כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה: (שמות כא כד-כה).¹

וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ: שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ: (ויקרא כד כ-כא).²

וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל: (דברים יט כא).³

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים מסכתא דנזיקין פרשה ח – ממון!

"עין תחת עין" – ממון.⁴ אתה אומר ממון, או אינו אלא עין ממש? היה רבי ישמעאל אומר: הרי הוא: "אומר מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת" (ויקרא כד כא), הקיש הכתוב נזקי אדם לנזקי בהמה ונזקי בהמה לנזקי אדם. מה נזקי בהמה לתשלומין, אף נזקי אדם לתשלומין.⁵

רבי יצחק אומר: הרי הוא אומר: "אם כופר יושת עליו" (שמות כא ל), והרי דברים קל וחומר: מה במקום שענש הכתוב מיתה לא ענש אלא ממון, כאן שלא ענש מיתה, דין הוא שלא יענש אלא ממון.⁶

רבי אליעזר אומר: עין תחת עין, שומע אני בין מתכוין בין שאינו מתכוין אינו משלם אלא ממון, והרי הכתוב מוציא המתכוון לעשות בו מום שאינו משלם אלא [ממש], שנאמר: "ואיש כי יתן מום בעמיתו" (ויקרא כד יט)..⁷

מסכת בבא קמא דף פג ב – פד א – נימוקים למה ממון ושיטת יחיד

… "עין תחת עין" (שמות כא כד) אמר רחמנא. אימא: עין ממש! לא סלקא דעתך, דתניא: יכול סימא את עינו – מסמא את עינו, קטע את ידו – מקטע את ידו, שיבר את רגלו – משבר את רגלו? תלמוד לומר: מכה אדם ומכה בהמה⁸ – מה מכה בהמה לתשלומין, אף מכה אדם לתשלומין; ואם נפשך לומר, הרי הוא אומר: "לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות" (במדבר לה לא) – לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר, אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין.⁹      …..

תניא, ר' דוסתאי בן יהודה אומר: עין תחת עין – ממון, אתה אומר: ממון, או אינו אלא עין ממש? אמרת: הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה, היאך אני קורא ביה עין תחת עין? …¹⁰

תניא אידך, רבי שמעון בן יוחי אומר: עין תחת עין – ממון, אתה אומר: ממון, או אינו אלא עין ממש? הרי שהיה סומא וסימא, קיטע – וקיטע, חיגר – וחיגר, היאך אני מקיים בזה עין תחת עין? והתורה אמרה: "משפט אחד יהיה לכם" (ויקרא כד כב)¹¹ – משפט השוה לכולכם!  … ¹²

דבי רבי ישמעאל תנא, אמר קרא: "כן ינתן בו" (ויקרא כד כא) – ואין נתינה אלא ממון. … ¹³

דבי רבי חייא תנא, אמר קרא: +דברים י"ט+ יד ביד, דבר הניתן מיד ליד, ומאי ניהו? ממון. … ¹⁴

אביי אומר: … תנא דבי חזקיה: עין תחת עין נפש תחת נפש, ולא נפש ועין תחת עין … זימנין דמשכחת לה עין ונפש תחת עין, דבהדי דעויר ליה נפקא ליה נשמתיה. … ¹⁵

רב זביד משמיה דרבה אמר: … פצע תחת פצע, ליתן צער במקום נזק … רב פפא אמר: … ורפוא ירפא – ליתן רפואה במקום נזק … ¹⁶

רב אשי אמר:  … כתיב הכא: "עין תחת עין" וכתיב התם: "שלם ישלם שור תחת השור" (שמות כא לו) – מה להלן ממון, אף כאן ממון.¹⁷

תניא, רבי אליעזר אומר: עין תחת עין – ממש. ממש סלקא דעתך? רבי אליעזר לית ליה ככל הני תנאי? אמר רבה: לומר, שאין שמין אותו כעבד … אמר רב אשי: לומר, שאין שמין אותו בניזק אלא במזיק.¹⁸

מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון  – מחלוקת היסוד עם הצדוקים

בארבעה בתמוז עדא ספר גזרתא. מפני שהיה כתוב ומונח לצדוקים ספר גזרות: אלו שנסקלין ואלו שנשרפין אלו שנהרגין ואלו שנחנקין. וכשהיו יושבין ואדם שואל ומראין לו בספר אומר להם: מנין שזה חייב סקילה וזה חייב שרפה וזה חייב הריגה וזה חייב חניקה? לא היו יודעין להביא ראיה מן התורה. אמרו להם חכמים: הלא כתוב "על פי התורה אשר יורוך וגו' ", מלמד שאין כותבין הלכות בספר.¹⁹

דבר אחר: ספר גזרתא, שהיו ביתוסין אומרים: עין תחת עין, שן תחת שן. הפיל אדם שן חברו – יפיל את שינו. סימא עין חברו – יסמא את עינו – יהו שוים כאחד. ופרשו השמלה לפני זקני העיר – דברים ככתבן. וירקה בפניו – שתהא רוקקת בפניו. אמרו להם חכמים: והלא כתוב: "התורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" – התורה אשר כתבתי, והמצוה להורותם. וכתיב: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם". ולמדה את בני ישראל – זה מקרא. שימה בפיהם – אלו הלכות. יום שביטלוהו, עשאוהו יום טוב.²⁰

אבן עזרא שמות כא כד – הוויכוח עם הקראים

עין תחת עין. אמר רב סעדיה: לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו. כי אם אדם הכה עין חבירו, וסרה שלישית אור עיניו, איך יתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת. אולי יחשיך אור עינו כולו. ויותר קשה הכויה והפצע והחבורה, כי אם היו במקום מסוכן אולי ימות, ואין הדעת סובלת. אמר לו בן זוטא: והלא כתוב במקום אחר: "כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו" (ויקרא כד, כ). והגאון השיב לו: יש לנו בי"ת תחת על, והנה טעמו כן ינתן עליו עונש.²¹ ובן זוטא השיב לו: "כאשר עשה כן יעשה לו" (שם שם, יט). והגאון השיב: הנה שמשון אמר: "כאשר עשו לי כן עשיתי להם" (שופטים טו יא), ושמשון לא לקח נשותיהם ונתנם לאחרים, רק גמולם השיב להם.²² ובן זוטא השיב: אם היה המכה עני, מה יהיה עונשו? והגאון השיב: אם עור יעור עין פקח, מה יעשה לו? כי העני יתכן שיעשיר וישלם, רק העור לא יוכל לשלם לעולם.²³ והכלל, לא נוכל לפרש על דרך מצות התורה פירוש שלם, אם לא נסמוך על דברי חז"ל. כי כאשר קבלנו התורה מן האבות. כן קבלנו תורה שבעל פה, אין הפרש ביניהם.²⁴ והנה יהיה פירוש עין תחת עין – ראוי להיותו עינו תחת עינו, אם לא יתן כופרו.²⁵

ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק מא – האמת שבמקרא

עשה עונש כל פושע נגד זולתו, באופן כללי, שייעשה בו כמו שעשה בשוה. אם פגע בגוף פוגעים בגופו, ואם הזיק בממון ינזק בממונו … ומי שחסר אבר יחוסר אבר, כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו. ולא תטריד את מחשבתך במה שאנו עונשים כאן בממון, כי הכונה עתה לתת טעם למקראות, לא ליתן סיבת דברי התלמוד. ועם כל זה, יש לי במה שאמרו בו התלמוד דעת, אשמיענה בעל פה.²⁶

הקדמת הרמב"ם למשנה – הפירושים המקובלים ממשה

והנה זה יסוד צריך שתדענו. והוא, שהפירושים המקובלים ממשה אין בהם מחלוקת כלל. לפי שעד עכשיו לא מצאנו שנפלה מחלוקת בין החכמים בשום זמן מן הזמנים ממשה רבינו עד רב אשי, שאחד אמר שמי שסימא עין אדם מסמין את עינו כמאמר ה' יתעלה עין בעין, ואחר אמר דמים בלבד הוא חייב.²⁷

רמב"ן שמות כא כד – ההשלכה ממומים שמתרפאים  

עין תחת עין – הידוע בקבלת רבותינו שהוא ממון (מכילתא כאן, בבא קמא פד א), ויבוא כלשון הזה בתשלומין "ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש" (ויקרא כד יח).²⁸ ואמר רבי אברהם כי כוונת הכתוב לומר שהוא חייב בכך אם לא יתן כופרו. והכתוב אוסר עלינו שלא ניקח כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות (במדבר לה לא), אבל ניקח כופר במי שהוא רשע לכרות אבר מאיבריו. ולכן לא נכרות אותו לעולם, אבל ישלם כדי דמיו.²⁹ ואם אין לו, יהיה דמיו עליו חוב עד שתשיג ידו ונגאל.³⁰ והראיה לדברי חכמים מה שאמר למעלה (פסוק יט) רק שבתו יתן ורפוא ירפא, ואם נעשה באיש אשר יכה את רעהו כאשר עשה בו, מה ישלם אחרי כן, והוא גם הוא צריך שבת ורפוי. ואין טענה מפני המתרפא מהרה, כי אין זה פשוטו של מקרא. אבל הכתוב ידבר בכל אדם. וגם אם נתרפא יותר מהר, כבר לקחנו נקמתו ממנו כי עשינו לו כאשר עשה בשוה.³¹

ועל דרך הפשט אין הצלה מזאת השאלה, לבד אם יאמרו כי המכה אשר יתן מום בעמיתו והוא מום קבוע שישאר בו, כגון עין יד ורגל וכויה שישאר ממנה הרושם לעולם, אז נעשה כמותה בגופו, והוא מה שאמר (שם כ) כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו, ואין בזה תשלומי שבת ורפוי כלל. אבל אשר יכה אותו באבן או באגרוף על בגדיו ונפל למשכב ונתרפא רפואה שלימה ולא נשאר בגופו מום, בזה אמר (לעיל פסוק יט) רק שבתו יתן ורפא ירפא. והנה הכתוב שהזכיר כויה ופצע וחבורה, כפי משמעו כל הנזקים האלו בכלל הזה, והפצע והחבורה יתרפאו לגמרי. ומה שאמר הכתוב שם (ויקרא כד יט) ואיש כי יתן מום בעמיתו רצה לכלול כל המכות, שלא האריך שם להזכיר פצע וחבורה וכויה, ואמר מום, כי כל מכה יעשה מום לשעתו, ואפילו המתרפא נקרא מום … ³²

ספר הכוזרי מאמר ג – מה תועלת בזה

אמר החבר: והלא נאמר בו אחר כן: "ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש" (ויקרא כד יח), הלא זה הכופר. והלא לא היה אומר מי שהכה סוסך הכה סוסו אבל אומר קח סוסו, כי אין לך תועלת בהכות סוסו. וכן מי שכרת ידך אין אומרים לך קח ידו, כי אין לך תועלת בכרות את ידו. כל שכן שהיה נכנס בדינין האלה מה שסותר אותו השכל, מפצע תחת פצע וחבורה תחת חבורה, איך נוכל לשער זה, שמא ימות אחד מהם מפצע ולא ימות האחר מכמותו, ואיך נוכל לשער כמותו, ואיך נקח עין מי שאין לו אלא עין אחת, כופר עין מי שיש לו שתי עינים, וישאר האחד סומא והשני בעין אחת, והתורה אמרה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו. ומה צרכי לדבר עמך על אלה החלקים, אחרי אשר הקדמתי לך צורך הקבלה עם אמיתת המקובל מהם וגדולתם וחכמתם והשתדלותם.³³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אגב דברינו כאן, נגענו בנושא מרכזי החוזר לדמותו של ר' אליעזר בן הורקנוס, לשיטתו בהלכה ולמקומו המיוחד חצי בפנים חצי בחוץ בבית המדרש הפרושי. מחקרים חדשים מראים שיש רגליים לדבר שר' אליעזר היה יותר משמותי, יותר מסתם בית שמאי, ונטה בהלכות מסוימות אפילו אחרי שיטות הלכה קיצוניות יותר בדומה לכתות מדבר יהודה. ראו מאמרה של ורד נעם בית שמאי וההלכה הכיתתית [התפרסם ב: מדעי היהדות 41 (תשסב) 45-67] וכן בין פולמוס למחלוקת – מדוע נוּדָה ר' אליעזר בן הורקנוס?

ראו שיעור של הרב סולובייצ'יק בנושא עין תחת עין: https://www.youtube.com/watch?v=3Q1U3l0pGxU