מים ראשונים: נכון אולי לקרוא לדף זה שורשי שנאת ישראל (עפ"י המדרש). אנטישמיות הוא ביטוי יותר מודרני שלא היה שגור בפי חז"ל. אך זה עצמו העניין, להראות שמה שמכונה בימינו אנטישמיות שורשיו עתיקים ומלבד שינוי השם, אין כאן חידוש גדול, וכמו שאמר קהלת (א י): "יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ".
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן: (במדבר לא א-ג).
במדבר רבה פרשה כב סימן ב – של מי הנקמה?
"לתת נקמת ה' במדין" – הקב"ה אמר: "נקום נקמת בני ישראל" ומשה אמר: "לתת נקמת ה' במדין". אמר הקב"ה להם: אינו אלא דִיקֵי שלכם שגרמו לי להזיק אתכם.1 אמר משה לפני הקב"ה: ריבון העולמים! אם היינו ערלים או עובדי עבודת כוכבים או כופרים במצוות, לא היו שונאים אותנו. ואינן רודפים אחרינו אלא בשביל תורה ומצוות שנתת לנו, הילכך הנקמה היא שלך: "לתת נקמת ה' במדין".2
מסכת מגילה כא ע"ב – ברכת המגילה, של מי הריב?
נוסח בבלי מגילה כא ע"ב: "מאי מברך?3 ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו …".
נוסח ירושלמי מגילה פרק ד הלכה א: "כיצד הוא מברך עליה? זכיי טבחא בשם רבי יוחנן: הרב את ריבך והנוקם את נקמתך ….".4
רמב"ם, אגרת תימן (פתח תקווה) – קנאה על הדת
"דעו שזאת היא תורת ה' האמיתית שנתנה לנו ע"י אדון כל הנביאים הראשונים והאחרונים, שבתורה הזאת הבדילנו הבורא משאר בני העולם, שנאמר: "רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה" (דברים י טו) … ומפני שייחד אותנו הבורא במצוותיו ובחוקותיו ….. קנאונו הגויים כולם על דתנו קנאה גדולה, וילחצו מלכיהם בשבילה לערער עלינו שטנה ואיבה. ורצונם להילחם בה' ולעשות מריבה עמו – ואלקים הוא ומי ירב לו!5
מדרש תנחומא (בובר) פרשת פקודי סימן ג – סולמות וקרדומות למעלה6
"אלה פקודי המשכן". בשעה שנכנס אדריינוס לבית קדשי הקדשים, והיה מתגאה שם ומחרף לפני הקב"ה. אמר ר' חייא בר אבא: אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כך תעלה לפניך, אם היו יכולין לעשות סולמות ולעלות להם למעלה היו עולים, שנאמר: "יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסֲבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת" (תהלים עד ה). אלא שאינן יכולין והן מניחין אותך וחוזרין עלינו, שנאמר: "אלהים באו גוים בנחלתך וגו' " (שם עט א).7
ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא פד – שנאת מי שאמר והיה העולם
"וינוסו משנאיך מפניך", וכי יש שונאים לפני מי שאמר והיה העולם? אלא מגיד הכתוב שכל מי ששונא את ישראל כאלו שונא את מי שאמר והיה העולם. כיוצא בו אתה אומר "וברוב גאונך תהרוס קמיך" (שמות טו ז) – וכי יש קמים לפני מי שאמר והיה העולם? אלא מגיד הכתוב שכל מי שקם על ישראל כאלו קם על המקום.8
תנחומא פרשת תרומה סימן ג – שנאת עבודה זרה
מעשה בטורנוסרופוס ששאל את רבי עקיבא, אמר לו: למה הקב"ה שונא אותנו, שכתב: "ואת עשו שנאתי" (מלאכי א ג)? אמר לו: למחר אני משיבך. למחר אמר לו [ל]רבי עקיבא: מה חלמת זה הלילה ומה ראית? אמר לו: בחלומי היה לי הלילה שני כלבים אחד שמו רופוס ואחד שמו רופינא. מיד כעס, אמר לו: לא קראת שם כלביך אלא על שמי ושם אשתי, נתחייבת הריגה למלכות. אמר לו רבי עקיבא: ומה בינך לביניהם אתה אוכל ושותה והן אוכלין ושותין, אתה פרה ורבה והן פרין ורבין, אתה מת והן מתים. ועל שקראתי שמם בשמך כעסת? והקב"ה נוטה שמים ויוסד ארץ ממית ומחיה אתה נוטל עץ וקורא אותו אלהים כשמו! לא כל שכן שיהא שונא לכם.9
מכילתא דרבי ישמעאל פרשה ו יתרו כי אנכי ה' … אל קנא – למה קנאה בעבודה זרה
שאל פילוסופוס אחד את רבן גמליאל: … וכי יש כוח בעבודה זרה להתקנאות בה? גיבור מתקנא בגיבור. חכם מתקנא בחכם. עשיר מתקנא בעשיר. אלא יש כוח בעבודה זרה להתקנאות בה! אמר לו: אילו אדם קורא לכלבו בשם אביו וכשהוא נודר, נודר בחיי כלב זה. במי האב מתקנא? בבן או בכלב?10
ויקרא רבה יג ה – שנאת האומות השולטות
"שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא" (דניאל ז ג).11 אל תקרי שניין אלא סניין דא מן דא. מלמד שכל אומה ששולטת בעולם היא שונאה לישראל ומשעבדא בהם יותר מהכל.12
מדרש תהלים (בובר) מזמור פד – הציפור הנודדת
"נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' " (תהלים פד ג).13 … "נחית בחסדך עם זו גאלת וגו' אל נוה קדשך" (שמות טו יג), "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" (שם שם יז). "גם צפור מצאה בית" – אמרו ישראל: עד מתי יהיו שונאין אותנו ואומרים: "כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו" (משלי כז ח), וכן הוא אומר: "נודי הרכם צפור" (תהלים יא א).14
משנת רבי אליעזר פרשה ה – בשיקום בית שני
… כנגד ארבעה פעמים שבקשו השונאים להתגרות בישראל בימי נחמיה, ולא הניחן הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "וַיִּשְׁלְחוּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה אַרְבַּע פְּעָמִים וָאָשִׁיב אוֹתָם כַּדָּבָר הַזֶּה" (נחמיה ו ד).15
ספרי במדבר פיסקא סט – קנאת אחים
"וישקהו" (בראשית לג ד) נקוד עליו שלא נשקו בכל לבו. ר' שמעון בר יוחאי אומר: הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו.16
קהלת רבה ב יז – למה שנאת ישראל דווקא
אימיקנטרון17 היה כותב לאדריאנוס קיסר. אמר לו: אם למולים את שונא – אלו הישמעאלים. אם למשמרי שבת את שונא – אלו הכותיים. הרי אין את שונא אלא האומה הזאת בלבד, אלהיה יפרע מאותו האיש.18
בראשית רבה סג ז פרשת תולדות – שנאת ישראל והאומה השלטת
שני גוים בבטנך – שני שונאי גוים בבטנך, כל העובדי כוכבים, שונאים את עשו, וכל העובדי כוכבים שונאים את ישראל.19
מסכת ראש השנה יט ע"א – לא אחיכם אנחנו?
בעשרים ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא.20 שגזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות. מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרה להם: בואו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה, אמרו: אי שמים! לא אחיכם אנחנו, ולא בני אב אחד אנחנו, ולא בני אם אחת אנחנו?21 מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות! וביטלום. ואותו היום עשאוהו יום טוב.22
ויקרא רבה ז א פרשת צו – שנאה פנימית?
"צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה". זה שאומר הכתוב: "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים" (משלי י יב) – שנאה שנתנו ישראל ביניהם לבין אביהם שבשמים היא עוררה להן דיני דינין.23
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: שנאת ישראל לדורותיה היא נושא מרתק ועלום וכבר נדרשו לו רבים וטובים. ראו הדף מדרשים אנטישמיים? בדפים המיוחדים שם רכזנו מספר מדרשים 'ציוריים' ובוטים, מפי שונאי ישראל אבל גם מפי קרח, הלועגים לדת ישראל ולעם ישראל ומגנים אותם. שם התקשינו להסביר מדוע בחרו עורכי המדרשים לכלול כתבי שטנה אלה בספרות המדרש, אולי בבחינת 'תפוס את השור בקרניו', אולי הקצנה מכוונת שמטרתה היא כפולה: מסר יהודי פנימי: זה העולם בו אני חיים, והכרזה חיצונית לעולם: אנחנו יודעים מה אתם חושבים עלינו, לא תוכלו להתכחש לאמירות קשות כאלה. במדרשים לעיל בדף זה נראים הדברים פשוטים וברורים יותר, הגם שחידת האנטישמיות – על מה ולמה יש שנאת ישראל עזה כל כך כולל בימינו – הייתה ונשארה תעלומה.