פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל־יַעֲקֹב שׁוּב אֶל־אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ: (בראשית לא ג).¹

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת־יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל־מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי: (בראשית ל כה).²

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ: (בראשית לב י).³

וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר־תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל־הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם־עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי לָךְ: (בראשית כח טו).⁴

 

מדרש תנחומא פרשת ויצא סימן י – ההתנתקות מלבן היא תנאי להתגלות

ילמדנו רבינו: נר שיש עליו צורת עבודת כוכבים ומזלות, מהו שידליק ישראל ממנו את הנר? כך שנו רבותינו: נר שיש עליו צורת עבודת כוכבים ומזלות, אסור לישראל להדליק בו … שאין השכינה שורה בבית שיש בו צורת עבודת כוכבים ומזלות, שנאמר: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שמות כ כא).⁵ תדע לך, שכל זמן שהיה אברהם דבוק ללוט, לא היה הקב"ה נגלה עליו. כיון שפירש ממנו נגלה עליו.⁶ … וכן יעקב, כל זמן שהיה בבית לבן, לא היה הדבור נגלה עליו. אף על פי שהבטיח ואמר לו: "הנה אנכי עמך". אמר הקב"ה: איני יכול לטמא את כבודי בבית לבן הרשע.⁷ אלא מה אני עושה? משעה שהוא פורש ממנו, אני מקיים את דברי ואהיה עמו. והיה יעקב מהרהר בלבו ואומר: לא כך אמר לי "כי לא אעזבך"? א"ל הקב"ה: מבקש אָתָּ שאהיה עמך? צא מבית לבן ושוב אל ארץ אבותיך.⁸

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא סימן כב – המלך מבקר באכסניה של אוהבו

"חכו ממתקים" – מלך בשר ודם אם יש לו אוהב הוא מחבבו, ואם חלה אותו האוהב משלח ומבקרו, ואם מחבבו ביותר הוא הולך ומבקרו. שמא אם יצא לאכסניא יכול שיצא המלך עמו? אבל מלך מלכי המלכים הקב"ה היה אוהב ליעקב, שנאמר: "ואוהב את יעקב" (מלאכי א ב),⁹ ומתה דבורה ובא לבקרו, וכשיצא לאכסניא היה עמו, שנאמר: "והנה אנכי עמך" (בראשית כח טו), וכשחזר היה עמו, שנאמר: "ויאמר אלהים אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך" (בראשית לא ג).¹⁰

בראשית רבה עג יב פרשת ויצא – אין לך יותר מה לחפש בחרן

"וַיִּשְׁמַע אֶת־דִּבְרֵי בְנֵי־לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל־אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל־הַכָּבֹד הַזֶּה" (בראשית לא א) … ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: אין כבוד אלא כסף, כמו שאתה אומר: "בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה" (נחום ב י). "וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת־פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (שם ב) – בן סירא אמר: "לב אדם יְשַׁנֶּה פניו בין לטוב ובין לרע" – אמר לו הקב"ה: חמיך אינו מסביר לך פנים, ואתה יושב כאן? "שוב אל ארץ אבותיך ואהיה עמך".¹¹

בראשית רבה עד א פרשת ויצא – ארץ החיים

"ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך", כתיב: "זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" (תהלים קמב ו).

והלא אין ארץ החיים אלא צור וחברותיה, שם שובע שם זול, ואת אמרת: "חלקי בארץ החיים"? אלא ארץ שמתיה חיים תחילה לימות המשיח. ריש לקיש בשם בר קפרא מביא אותה מכאן: "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה" (ישעיה מב ה) – ¹²

א"ל הקב"ה: אתה אמרת "חלקי בארץ החיים" – "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך" – אביך מצפה לך, אמך מצפה לך, אני בעצמי מצפה לך.¹³ ר' אמי בשם ריש לקיש אמר: נכסי חוצה לארץ אין בהם ברכה, אלא משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עמך.¹⁴

כאן אתה אומר "ואהיה עמך" ולהלן אתה אומר: "ואהיה עמך בכל אשר הלכת" (שמואל ב ז ט)!¹⁵ אלא דוד ע"י שהוא מפרנס את ישראל, הוא אומר לו: "ואהיה עמך בכל אשר הלכת", אבל יעקב ע"י שהוא מפרנס את ביתו, הוא אומר לו: "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך".¹⁶

ספורנו בראשית לא א-ג – קנאה ולשון הרע

"וישמע את דברי בני לבן" – שספרו עליו לשון הרע בקנאתם: "וירא יעקב את פני לבן" – ראה שקבל את הלשון הרע: "ויאמר אלהים אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וכו' " – הודיע הכתוב שבסיבת שלוש אלה, ברח ולא נטל רשות מלבן, שלא כמנהג איש אשר כמוהו. כי חשב שאחר שקבל לשון הרע עליו, אם ידע נסיעתו יגזלהו כאמרו פן תגזול את בנותיך.¹⁷

מסכת פסחים דף פח עמוד א – שיבה אל הבית, שיבה לבניית בית

ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב: "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו' " (ישעיהו ב ג) – אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק? אלא: לא כאברהם שכתוב בו הר, שנאמר: "אשר יאמר היום בהר ה' יראה" (בראשית כב יד), ולא כיצחק שכתוב בו שדה, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה" (שם כד סג). אלא כיעקב שקראו בית, שנאמר: "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל" (שם כח יט).¹⁸

הרב משה אביגדור עמיאל, דרשות אל עמי, דרשה לחג הסוכות – ארץ אוויר נשמות

לאגדה זו¹⁹ היינו בעצמנו עדי ראיה …. ראינו רק את הזקנים עולים לארץ ישראל לבכות על הכותל המערבי ולמות על הר הזיתים … האידיאל שלהם היה למות בארץ ישראל ולחיות בזמן תחיית המתים … ארץ ישראל הייתה אז עניין של העולם הבא … מקום של אויר נשמות. מאידך גיסא, באו הצעירים לפני איזו עשרות שנים ולחמו בזקנים והתחילו לגרש מארץ ישראל את אוויר הנשמות … ולהביא אויר חומריות וגשמיות. קראו את עצמם ביל"ו – בית יעקב לכו ונלכה ושכחו עוד שתי מילים שם: באור ה' … אכן לאושרנו הננו רואים שמתחיל להתרקם דרך הממוצע בין שני הקצוות האלו, שארץ ישראל היא להם גם מקום של אויר נשמות וגם אויר יפה לגוף … מי שעוסקים בהוויות העולם ואוכלים את חוליהם על טהרת הקודש … יודעים כי יש שם גם הר הזיתים וגם הר ציון, גם כותל מערבי וגם בית – בית לאומי שיבנה בעזהי"ת במהרה בימינו … ארץ ישראל איננה לא הר ולא שדה. ארץ ישראל היא בית, בית אל, בית דירה היא.²⁰

פרקי דרבי אליעזר – לברוח חזרה לארץ²¹

פרק לה: ועוד היה ר' אליעזר אומר: ברח יעקב לבוא אל לבן, וברח לצאת מפני לבן. ברח לבוא אל לבן מניין? שנאמר: "ויברח יעקב שדה ארם", וברח מפני לבן, שנאמר: "ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב". ולמה ברח? שאמר לו הקב"ה: יעקב, יעקב! איני יכול לשכון שכינתי עליך בחוצה לארץ, אלא "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך". לפיכך ברח.²²

פרק לו: עמד יעקב והיה מתפלל לפני הקב"ה ואמר: ריבון כל העולמים, לא כך אמרת לי: "שוב אל ארץ אבותיך ואל ארץ מולדתך ואהיה עמך"? והלא עשו הרשע בא להרגני ואינו מתיירא ממך ואני מתיירא ממנו.²³

שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ, יַעֲקֹב

שׁוּב כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה

חֶטְאֵי עָבָר וּמְשׁוּגוֹתָיו לַעֲזֹב

פֶּרֶק חָדָשׁ בְּחַיֶּיךָ לִכְתֹּב וְלֶאֱהֹב,

וְגַם אִם תִּרְבֶּה שְׂאֵת

מִמְּךָ דֶּרֶךְ וּתְלָאָה

יֵשׁ לָצֵאת כָּעֵת

לַמַסָּע חֲזָרָה

 

גַּם כִּי יִרְבּוּ פְּסִיעוֹתֶיךָ וּפְחָדֶיךָ

גַּם אִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּשׁוּב שָׁמָּה

תִּהְיֶה לְמַכְאוֹב

הַשְׁכֵּם וְהָחֵשׁ צְעָדֶיךָ

נַהֵג בְּאַהֲבָה נָשֶׁיךָ וִילָדֶיךָ

אַל תְּאַחֵר פְּעָמֶיךָ, יַעֲקֹב

רֹאשׁ אֲחוֹרָה אַל תִּסּוֹב

קוֹמָה לְפָנִים, אַל תָכוֹף

 

מַה לְךָ יַעֲקֹב כָּאן, מַה לְךָ כָּאן?

מַה זֶּה כִּנַּסְתָּ וְהִרְבֵּיתָ

רְכוּשׁ וְצֹאן בְּחָרָן?

הֲלֹא הֵיטֶב יָדַעְתָּ
יוֹם יוֹם נוֹכַחְתָּ

שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר הוּא הַלָּבָן

וּבָנָיו מַעֲשֵׂי שָׂטָן יְקַנְּאוּךָ יִקְרְאוּךָ חַמְדָּן

 

תַּם פֶּרֶק חָרָן יַעֲקֹב

נִשְׁלַם זְמַן לָבָן

הַבַּיִת הוּא שָׁם, הַבַּיִת לֹא כָּאן

מִכָּאן קָרָאתִי לֵךְ לְךָ

לְסַבָּא אַבְרָהָם

אֲשֶׁר עָזַב בֵּית אַבָּא

בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַצָּו

לֵךְ עַכְשָׁיו, יַעֲקֹב

לֵךְ בְּעִקְּבוֹתָיו

 

שׁוּב יַעֲקֹב מְהֵרָה אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים

אָב אֵם וָאָח לְךָ מְחַכִּים

לֹא סוּגָה תְּהֵא הַדֶּרֶךְ בִּפְרָחִים וְשׁוֹשַנִּים

יִרְבּוּ בָּהּ חַתְחַתִּים, יִפָּתְחוּ בָּהּ פְּצָעִים

אַךְ אַתָּה תַּהֲפֹך עָקֹב לְמִישׁוֹר, יַעֲקֹב

תְּיַשֵּׁר כָּל הַהֲדוּרִים

תַּחֲבֹשׁ כָּל פִּצְעֵי עָבָר וּמַכְאוֹב

וְתֵצֵא לְחַיִּים חֲדָשִׁים בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: על רקע דברים אלה, יובן השבר הגדול של יעקב היורד מצרימה בסוף ימיו ולא מצליח להיאחז בארץ כאביו וסבו. תהא דעתנו על הסיבות לירידת יעקב למצרים אשר תהא: גזירה משמים (ברית בין הבתרים), בחירה חופשית של מעשה ידי אדם וכו', אין ספק שזו ירידה וגלות שנייה של יעקב. הקריאה: "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך" במקרא, "אביך מצפה לך, אמך מצפה לך, אני מצפה לך" שבמדרש, נשארת תלויה בחלל קורות חייו של יעקב כמצב זמני שלא התפתח לחזרה מלאה ואמתית אל הארץ. ראו דברינו האם נגזר על אבותינו לרדת למצרים בפרשת וארא, אל תירא מרדה מצרימה בפרשת ויגש, וכן הסיום העצוב של ספר בראשית בפרשת ויחי.