פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא: וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו: וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרְכֵהוּ: (בראשית כז כא-כג).

 

רש"י בראשית כז כב – קולו של יעקב¹

על הפסוק: "קול יעקב – שמדבר בלשון תחנונים: "קום נא" (פסוק יט), אבל עשו בלשון קנטוריא דברא: "יקום אבי".(פסוק לא).²

רשב"ם בראשית כז כב – תאומים היו וטעה יצחק

"הקול קול יעקב" – לפי שתאומים היו – היה קולן דומה קצת זה לזה ולכך טעה יצחק בקולו מאחר שמצאו איש שעיר על צוארו.³

כלי יקר בראשית כז כב – קול ניתן לשנות, שיער לא

… ולסוף שפט יצחק בשכלו שהידים מכריעים יותר מן הקול, כי מה שעשו מתנכר לדבר בלשון תחנונים הוא יותר קרוב לשמוע⁴ ממה שנאמר שיעקב עשה את ידיו שעירות או איש נכרי עשה כן. כי איך יוכל לְשָׂעֵר⁵ יעקב וכל שכן איזה אדם אחר לעשות ידיו שעירות על זה השיעור עד שיהיו כידי עשו ממש דומה להם מכל צד.⁶

שכל טוב (בובר) בראשית כז כב-כג פרשת תולדות – יצחק לא הכיר מי עומד לפניו

ויאמר הקול קול יעקב. וודאי הקול שלך קולו של יעקב הוא, כי אפילו סומא ואפילו שאר אדם באישון לילה מכיר את חבירו ואת מכירו לשמע קולו. כך יצחק היה מכיר את קולו של יעקב שאינו דומה לקולו של עשו. ועוד שהוא מזכיר שם הנכבד והנורא: והידים. ודאי שעירותיהן דומות לידי עשו: "ולא הכירו" – כלומר, מפני שיש ממידתו של יעקב ומשל עשו, לכך לא הכירו ודאי: כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו.⁷

חזקוני בראשית כז כז פרשת תולדות – מתווסף חוש הריח

"וירח את ריח בגדיו – שהיה רגיל להריח. "ויאמר ראה ריח בני" – משהריח ריח הבגדים אמר אין כאן ספק. וצריך לסרס המקרא ראה בני ריח אלו, כריח השדה.⁸

דברים רבה א טו – יצחק מזהה את קולו של עשו

"ותקח רבקה את בגדי עשו וגו' " שבהן היה למוד לשמש את אביו … לפיכך, כשנכנס יעקב אצלו מה יצחק אומר לו? "הקול קול יעקב והידים ידי עשו". ברך אותו ויצא לו. ובא עשו ונכנס אצל אביו, אמר לו: מי אתה מסיח עמי בקול גדול? אמר לו: אני בנך בכורך עשו. כיון ששמע את קולו ידע שעשו הוא. אמר לו: בני, בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך, באותה שעה התחיל עשו צווח ואומר: בוא וראה מה עשה לי התם וכו'.⁹

בראשית רבה סה כ פרשת תולדות – קול יעקב וידי עשו בהיסטוריה

"ויגש יעקב אל יצחק וגו' הקול קול יעקב" – הרי הקול קול של חכם והידיים של מפשיט מתים.¹⁰

דבר אחר: "הקול קול יעקב" – אין יעקב שולט אלא בקולו. "והידים ידי עשו" – אין עשו שולט אלא בידיים.¹¹

דבר אחר: "הקול קול יעקב" – אמר ר' פנחס: קולו של יעקב מכניס, "והידים ידי עשו" – מרמז לו והוא בא.¹²

דבר אחר: "הקול קול יעקב" – אמר ר' ברכיה: בשעה שיעקב מרגיז בקולו, ידי עשו שולטות, דכתיב: "וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה" (שמות יז ג), "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (שם ח); ¹³ ובשעה שהוא מצפצף בקולו,¹⁴ אין הידים ידי עשו, אין ידי עשו שולטות.¹⁵

אמר ר' אבא בר כהנא: לא עמדו פילוסופים בעולם כבלעם בן בעור וּכְאֶבְנוֹמוֹס הגרדי.¹⁶ אבנומוס הגרדי נתכנסו כל עובדי כוכבים אצלו, אמרו לו: תאמר שאנו יכולים להזדווג לאומה זו? אמר להם: לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהם, ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפים בקולם, אין אתם יכולים להזדווג להם. שכך הבטיחם אביהם ואמר להם: הקול קול יעקב – בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות, אין הידיים ידי עשו. ואם לאו, הידיים ידי עשו – אתם יכולים להם.¹⁷

"הקול קול יעקב" – בפילגש בגבעה: "ארור נותן אשה לבנימין" (שופטים כא יח). "הקול קול יעקב" – בימי ירבעם: קול בכי שהרגו מהם חמש מאות אלף, הדא הוא דכתיב: "ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו ה' וימת" (דברי הימים ב יג כ) … ¹⁸

דבר אחר: הקול קול יעקב הא קולו משתק את העליונים ואת התחתונים …¹⁹ בשעה שישראל אומרים "שמע ישראל" המלאכים שותקים. ואחר כך תרפינה כנפיהן. ומה הן אומרים? "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". רבי לוי אמר: "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר" (איוב לח ז) – מה שזרעו של יעקב שנמשל לכוכבים מקלסים … ואח"כ: "וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים" – אלו מלאכי השרת. מה הן אומרים? "ברוך כבוד ה' ממקומו" (יחזקאל ג יב).²⁰

רבי יהודה בר אלעי היה דורש: "הקול קולו של יעקב" – קולו של יעקב מצווח ממה שעשו לו הידים ידי עשו. אמר ר' יוחנן: קולו של אדריינוס קיסר שהרג בביתר שמונים אלף ריבוא בני אדם.²¹

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דויהי פרשה ב – כל אחד בכוחו

וכן אמר דוד לגולית: "אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואני בא אליך בשם ה' צבאות אלהי ישראל" (שמואל א יז מה), וכתיב: "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" (תהלים כ ח-י) וכן באסא הוא אומר: "ויקרא אסא אל ה' אלהיו ויאמר ה' אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו אלהי כי עליך נשעננו ובשמך באנו על ההמון הזה ה' אלהינו אתה אל יעצור עמך אנוש" (דברי הימים ב יד י).

במשה מהו אומר: "וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום וגו' וירדו אבותינו מצרימה ונצעק אל ה' וישמע קולנו" (במדבר כ יד-טז). אמר להם:²² אתם מתגאים על מה שהוריש לכם אביכם יצחק, דכתיב: "הקול קול יעקב" – "וישמע ה' את קולנו", ואנו מתגאים על מה שהוריש לנו אבינו יצחק, דכתיב: "והידיים ידי עשו" – "ועל חרבך תחיה". (בראשית כז מ).²³ הדא הוא דכתיב: "ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך" (במדבר כ יח) – שאינן בטוחים אלא בחרב. ואף כאן אתה אומר: "וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' " – תפשו להם אומנות אבותיהם אומנות אברהם יצחק ויעקב.²⁴

גמרא גיטין נז ע"ב – יעקב בכל תפילה ועשו בכל מלחמה

הקול קול יעקב – אין לך תפילה שמועלת שאין בה מזרעו של יעקב; והידים ידי עשו – אין לך מלחמה שנוצחת שאין בה מזרעו של עשו. והיינו דא"ר אלעזר: בשוט לשון תחבא – בחירחורי לשון תחבא.²⁵

ספרי דברים פיסקא שמג וזאת הברכה – ידי עשו אינם יכולים לקבל את התורה

דבר אחר: "ויאמר ה' מסיני בא", כשנגלה הקב"ה ליתן תורה לישראל, לא על ישראל בלבד הוא נגלה אלא על כל האומות. תחילה הלך אצל בני עשו, אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תרצח". אמרו: כל עצמם של אותם האנשים ואביהם רוצח הוא שנאמר, "והידים ידי עשו", "ועל חרבך תחיה". הלך אצל בני עמון ומואב וכו'.²⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: קול יעקב וידי עשו נמשכו הרבה מעבר לתקופת חז"ל ולמדרשים בהם התמקדנו. הזיהוי של הנצרות עם עשו, דרך אדום ורומא, נתן אולי הסבר לסבל של עם ישראל בארצות הנוצריות בימי הביניים, אבל לא ריכך את הכאב והסבל ואפילו לא את המשטמה. אולי זו סיבה מדוע רש"י בו פתחנו לא מתעכב יותר מדי על פרשת התחזות יעקב לעשו בפרשה. קשה להיות הומניסט ו'יפה נפש' כלפי עשו המקראי לנוכח מה שמעולל לך עשו ההיסטורי.

יַעֲקֹב וְעֵשָׂו – ח.נ. ביאליק

עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ,

חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ.

אוֹי, אוֹי, אוֹי,

אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי!

כּוֹסוֹ – חַיָּיו,

לִשְׁתּוֹת חַיָּב,

כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

 

יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְּפִלָּה,

נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה.

הוֹ, מַה-טּוֹב

חֵלֶק יַעֲקֹב!

אֶל צוּר חַיָּיו

לְהוֹדוֹת חַיָּב,

כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה –

אוֹי לָהּ לְאִשְׁתּוֹ מֵאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ.

אוֹי, אוֹי, אוֹי,

אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי!

זְרוֹעוֹ – חַיָּיו,

לְהַכּוֹת חַיָּב,

כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

 

יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ,

אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ.

הוֹ, מַה-טּוֹב

חֵלֶק יַעֲקֹב!

בָּנָיו – חַיָּיו,

לְגַדְּלָם חַיָּב,

כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.