פרשות השבוע

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (שמות כז ב).¹

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (במדבר ח ב).²

רמב"ן במדבר פרק ח פסוק ב – הנרות והמנורה אחד הם

והנה אמר מתחילה (שמות כז כ) "ואתה תצוה ויקחו אליך שמן זית זך להעלות נר תמיד", ולא הזכיר שם המנורה. והיה במשמע שידליקו במנורה בהימצאה כמו שאמר בעשייתה (שם כה לז) "והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה", אבל אם אולי תאבד או תשבר ידליקו בלתי מנורה, ואין המנורה מעכב ההדלקה, כי המצוה להעלות נר תמיד לעולם.³ ואחר כן הוסיף וצוה מיד ולדורות (ויקרא כד ב) צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך, ואמר (שם פסוק ד) על המנורה הטהורה יערוך את הנרות, שלא יערוך אלא במנורה הטהורה. ובכאן כאשר השלים להזכיר הקמת המשכן, השלים עוד כל דיני הנרות, וציוה שיהיו שבעת הנרות כולן דולקות לדורות אל מול פני המנורה, כאשר הזכיר במעשה המנורה: "והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה", לא בלתי מנורה ולא בלתי שיאירו כולם אל עבר פניה.⁴

מסכת שבת דף כא עמוד א – מנרות המקדש לנרות שבת

תני רמי בר חמא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת – אין מדליקין בהן במקדש, משום שנאמר: "להעלות נר תמיד" (שמות כז ב).⁵ הוא תני לה והוא אמר לה: כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה, ולא שתהא עולה על ידי דבר אחר.⁶

ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא נט – מערב עד בוקר, ונר מערבי

"יאירו שבעת הנרות", שומע אני שיהו דולקים לעולם? תלמוד לומר: "מערב עד בוקר" (ויקרא כד ג). אי מערב עד בוקר, יכול יכבם? תלמוד לומר: "לפני ה' תמיד". הא כיצד? "יאירו שבעת הנרות" – "מערב עד בוקר". "לפני ה' תמיד" – שיהיה נר מערבי תדיר, שממנו מדליק את המנורה בין הערבים.⁷

ספרא אמור פרשה יג (יא) – דוחה את השבת ואת הטומאה

"מערב ועד בוקר" – תן להם מידתן שיהו דולקים מערב ועד בוקר.⁸ ושלא תהיה להם עבודה מערב ועד בוקר אלא הם.⁹ תמיד – אף בשבת, תמיד – אף בטומאה.¹⁰

מסכת חגיגה דף כו עמוד ב – בין "תמיד" של השולחן ל"תמיד" של המנורה

משנה: … ואומרים להם: היזהרו שלא תגעו בשולחן … גמרא: ותנא דידן, מאי טעמא לא תני מנורה? שולחן – כתיב ביה "תמיד", מנורה לא כתיב בה "תמיד".¹¹

רמב"ן פרשת תצוה

להעלות נר תמיד – כל לילה ולילה קרוי תמיד, כמו שאתה אומר עולת תמיד (במדבר כח ו), ואינה אלא מיום ליום, וכן במנחת חביתים נאמר תמיד (ויקרא ו יג), ואינה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב. אבל תמיד האמור בלחם הפנים (לעיל כה ל) הוא משבת לשבת. לשון רש"י. ומדרש רבותינו אינו כך, אלא כך שנו בספרי (ריש בהעלותך) יאירו שבעת הנרות (במדבר ח ב), שומע אני שיהיו דולקין לעולם, תלמוד לומר: מערב עד בקר (ויקרא כד ג). ¹²  ….

ובמסכת תמיד (ג ט) שנינו כך:¹³ מי שזכה בדישון המנורה, נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין – מדשן את השאר ומניח את אלו דולקין במקומן.¹⁴ מצאן שכבו, מדשנן ומדליקן מן הדולקין ואחר כך מדשן את השאר.¹⁵ וסתם משנה זו שנויה כדברי רבי (מנחות צח ב) שאמר בנרות מזרח ומערב היו מונחין, ולדעתו נר מערבי הוא השני, ונקרא מערבי לפי שהוא מערבי לראשון. ולפי שהוא צריך להדליק נר מערבי לקיים בו לפני ה' תמיד.¹⁶ צריך להדליק המזרחי, שאין השני נקרא מערבי עד שיהא זה מזרחי אצלו. אבל לדברי האומר (שם) צפון ודרום היו מונחין, נר מערבי הוא האמצעי שבגופה של מנורה, והוא לבדו מדליק בבוקר. ועל הכלל, לפני ה' תמיד בנר מערבי, שהוא דולק תמיד ביום ובלילה.¹⁷

ויקרא רבה לא ד, פרשת אמור

בר קפרא פתח: "כי אתה תאיר נרי" (תהלים יח כט) – אמר הקב"ה לאדם הזה: נרך בידי ונרי בידך. נרך בידי – "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ כז); נרי בידך – "להעלות נר תמיד" (ויקרא כד ב). אמר הקב"ה: אם הארת נרי, הריני מאיר נרך, הוי: "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך" (ויקרא כד ב).¹⁸

מדרש תנחומא פרשת תצוה סימן ב

"למעשה ידיך תכסוף",¹⁹ אתה זן את כל העולם ואתה מצוה אותן להקריב את קרבני לחמי! אתה מאיר לכל העולם ואתה מצוה להעלות נר תמיד! אנו "באורך נראה אור"²⁰ ואתה אומר להדליק נרות! א"ר מאיר: אמר הקב"ה: חביב עלי נרות שאהרן מדליק מן המאורות שקבעתי בשמים.²¹

נֵר תָּמִיד בִּקְשָה נַפְשִׁי

יָאִיר לַחֲשִׁי

בניגון חרישי

מנוח לרגשי

עטרת לראשי

בנוגה ממעל ובאור אנושי

נר תמיד הָשׁוֹרֶה עמדי

מגלה סודי

מורה מדרשי

מאיר תלמודי

דודי מעודדי

כי נרי בידך ונרך בידי.

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הרוצה להרחיב בנושא יעיין בערך "הדלקת הנרות במקדש" באנציקלופדיה התלמודית שם הובאו כל השיטות והדעות. ואנו לא באנו אלא לטעום מעט באשר למהות הביטוי "נר תמיד".