ויקרא רבה פרשה כד סימן ה
שׁוֹנֶה ר' חייא: מלמד, שפרשה זו נאמרה בהַקְהֵל.1 ומפני מה נאמרה בהקהל? מפני שרוב גופי תורה תלויין בה.2 ר' לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בתוכה:3 "אנכי ה' אלהיך" – וכתוב כאן: "אני ה' אלהיכם" (יט ב).4 "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – וכתוב כאן: "אל תפנו את האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם" (יט ד). "לא תשא את שם אלהיך לשוא" – וכתיב הכא: "ולא תשבעו בשמי לשקר" (שם יב). "זכור את יום השבת לקדשו" – וכתיב הכא: "ואת שבתתי תשמורו" (שם ג). "כבד את אביך ואת אמך" – וכתיב הכא: "איש אמו ואביו תיראו" (שם).5 "לא תרצח" – וכתיב הכא: "לא תעמוד על דם רעך" (שם טז).6 "לא תנאף" – וכתיב הכא: "אל תחלל את בתך להזנותה" (שם כט).7 "לא תגנוב" – וכתיב הכא: "לא תגנובו ולא תכחשו" (שם יא). "לא תענה ברעך עד שקר" – וכתיב הכא: "לא תלך רכיל בעמך" (יט טז).8 "לא תחמוד בית רעך" – וכתיב הכא: "ואהבת לרעך כמוך" (יט יח).9
ר' יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי אמר: ג' פרשיות הכתיב לנו משה רבינו בתורה וכל אחת ואחת מהן יש בה משישים שישים מצות. ואלו הן: פרשת פסחים10 ופרשת נזיקין11 ופרשת קדושים. ר' לוי בשם ר' שילא מכפר תמרתא אמר: משבעים שבעים.12 אמר ר' תנחומא: ואינם חלוקים. מי שעשה פרשת פסחים שבעים, כלל עמה פרשת תפילין. מי שעשה פרשת נזיקין שבעים כלל עמה פרשת שמיטה. ומי שעשה פרשת קדושים שבעים כלל עמה פרשת עריות.13
מדרש תנחומא (בובר) פרשת קדושים סימן ג14
"דבר אל כל עדת בני ישראל" – מה ראה לומר הפרשה הזו בכינוס, למה לא אמר: דבר אל בני ישראל, כשאר פרשיות, אלא "אל כל עדת"?15 לפי שכל הדברות כלולין בתוכה. כיצד? בדברות כתיב: אנכי ה' אלהיך (שמות כ ב), וכאן: אני ה' אלהיכם (ויקרא יט ב). בדברות כתיב: לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ ב), וכאן: אל תפנו אל האלילים (ויקרא יט ד). בדברות כתיב: לא תשא (שמות כ ו), וכאן: לא תשבעו בשמי לשקר (ויקרא יט יב). בדברות כתיב: זכור את יום השבת (שמות כ ז), וכאן כתיב: את שבתותי תשמורו (ויקרא יט ג). בדברות כתיב: כבד את אביך ואת אמך (שמות כ יא), וכאן כתיב: איש אמו ואביו תיראו (ויקרא יט ג). בדברות כתיב: לא תרצח (שמות כ יב), וכאן כתיב: לא תעמוד על דם רעך (ויקרא יט טז).16 בדברות כתיב: לא תנאף (שמות כ יב), וכאן כתיב: קדושים תהיו (ויקרא יט ב).17 בדברות כתיב: לא תגנוב (שמות כ יב), וכאן כתיב: לא תגנובו (ויקרא יט יא). בדברות כתיב: לא תענה ברעך עד שקר (שמות כ יב), וכאן כתיב: לא תלך רכיל בעמך (ויקרא יט טז). בדברות כתיב: לא תחמוד (שמות כ יג), וכאן כתיב: לא תעשוק את רעך ולא תגזול (ויקרא יט יג). הוי: למה אמר לו הקב"ה לומר את הפרשה הזו בכינוס? שכל הדברות כלולין בתוכה, לכך נאמר: דבר אל כל עדת בני ישראל.18
אבן עזרא ויקרא פרק יט פסוק ב
אל כל עדת בני ישראל – אמר להם, שגם יש מצות אחרות אם לא תשמרום תגורשו מן הארץ19 והם עשרת הדברים הנזכרים … ואת שבתותי תשמרו – זכור את יום השבת … איש אמו ואביו תיראו הוא דבור כבד את אביך ואת אמך … לא תעמוד על דם רעך – דבור לא תרצח … גם לא תגנבו, ולא תכחשו ולא תשקרו ולא תעשוק את רעך – כנגד השלשה הנשארים.20
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה ה
מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום? 21 ר' לוי ור' סימון. ר' סימון אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. ר' לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן.22
"אנכי ה' אלהיך" – "שמע ישראל ה' אלהינו.
"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – ה' אחד".23
"לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" – "ואהבת את ה' אלהיך", מאן דרחים מלכא לא לישתבע בשמיה ומשקר
"זכור את יום השבת לקדשו" – "למען תזכרו".24
"כבד את אביך ואת אמך" – "למען ירבו ימיכם וימי בניכם".
"לא תרצח" – "ואבדתם מהרה" מאן דקטיל מתקטיל.25
"לא תנאף" – "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" …
"לא תגנוב" – "ואספת דגנך" ולא דגנו של חברך.
"לא תענה ברעך עד שקר" – "אני ה' אלהיכם".26
"לא תחמוד בית רעך" – "וכתבתם על מזוזות ביתך" – ביתך ולא בית חבירך
תמן תנינן:27 אמר להן הממונה: ברכו ברכה אחת והן בירכו. מה בירכו? רב מתנה אמר בשם שמואל: זו ברכת תורה. וקראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע ויאמר … שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע, דרב מתנה ורבי שמואל בר נחמן תרויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדיברות בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענת המינין שלא יהו אומרים: אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני.28
שבת שלום
מחלקי המים
עדכון אחרון: 30/04/2019