פרשות השבוע

ויקרא רבה פרשה כד סימן ה – היכן עשרת הדברות בפרשה

שׁוֹנֶה ר' חייא: מלמד, שפרשה זו נאמרה בהַקְהֵל.¹ ומפני מה נאמרה בהקהל? מפני שרוב גופי תורה תלויין בה.² ר' לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בתוכה:³ "אנכי ה' אלהיך" – וכתוב כאן: "אני ה' אלהיכם" (יט ב).⁴ "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – וכתוב כאן: "אל תפנו את האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם" (יט ד). "לא תשא את שם אלהיך לשוא" – וכתוב כאן: "ולא תשבעו בשמי לשקר" (שם יב). "זכור את יום השבת לקדשו" – וכתוב כאן: "ואת שבתתי תשמורו" (שם ג). "כבד את אביך ואת אמך" – וכתוב כאן: "איש אמו ואביו תיראו" (שם).⁵ "לא תרצח" – וכתוב כאן: "לא תעמוד על דם רעך" (שם טז).⁶ "לא תנאף" – וכתוב כאן: "אל תחלל את בתך להזנותה" (שם כט).⁷ "לא תגנוב" – וכתוב כאן: "לא תגנובו ולא תכחשו" (שם יא). "לא תענה ברעך עד שקר" – וכתוב כאן: "לא תלך רכיל בעמך" (יט טז).⁸ "לא תחמוד בית רעך" – וכתוב כאן: "ואהבת לרעך כמוך" (יט יח).⁹

ר' יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי אמר: ג' פרשיות הכתיב לנו משה רבינו בתורה וכל אחת ואחת מהן יש בה משישים שישים מצות. ואלו הן: פרשת פסחים,¹⁰ ופרשת נזיקין,¹¹ ופרשת קדושים. ר' לוי בשם ר' שילא מכפר תמרתא אמר: משבעים שבעים.¹² אמר ר' תנחומא: ואינם חלוקים. מי שעשה פרשת פסחים שבעים, כלל עמה פרשת תפילין. מי שעשה פרשת נזיקין שבעים כלל עמה פרשת שמיטה. ומי שעשה פרשת קדושים שבעים כלל עמה פרשת עריות.¹³

מדרש תנחומא (בובר) פרשת קדושים סימן ג – נוסח תנחומא ¹⁴

"דבר אל כל עדת בני ישראל" – מה ראה לומר הפרשה הזו בכינוס, למה לא אמר: דבר אל בני ישראל, כשאר פרשיות, אלא "אל כל עדת"?¹⁵ לפי שכל הדברות כלולין בתוכה. כיצד? בדברות כתיב: אנכי ה' אלהיך (שמות כ ב), וכאן: אני ה' אלהיכם (ויקרא יט ב). בדברות כתיב: לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ ב), וכאן: אל תפנו אל האלילים (ויקרא יט ד). בדברות כתיב: לא תשא (שמות כ ו), וכאן: לא תשבעו בשמי לשקר (ויקרא יט יב). בדברות כתיב: זכור את יום השבת (שמות כ ז), וכאן כתיב: את שבתותי תשמורו (ויקרא יט ג). בדברות כתיב: כבד את אביך ואת אמך (שמות כ יא), וכאן כתיב: איש אמו ואביו תיראו (ויקרא יט ג). בדברות כתיב: לא תרצח (שמות כ יב), וכאן כתיב: לא תעמוד על דם רעך (ויקרא יט טז).¹⁶ בדברות כתיב: לא תנאף (שמות כ יב), וכאן כתיב: קדושים תהיו (ויקרא יט ב).¹⁷ בדברות כתיב: לא תגנוב (שמות כ יב), וכאן כתיב: לא תגנובו (ויקרא יט יא). בדברות כתיב: לא תענה ברעך עד שקר (שמות כ יב), וכאן כתיב: לא תלך רכיל בעמך (ויקרא יט טז). בדברות כתיב: לא תחמוד (שמות כ יג), וכאן כתיב: לא תעשוק את רעך ולא תגזול (ויקרא יט יג). הוי:¹⁸ למה אמר לו הקב"ה לומר את הפרשה הזו בכינוס? שכל הדברות כלולין בתוכה, לכך נאמר: דבר אל כל עדת בני ישראל.¹⁹

אבן עזרא ויקרא פרק יט פסוק ב – שיטת אבן עזרא

אל כל עדת בני ישראל  – אמר להם, שגם יש מצות אחרות אם לא תשמרום תגורשו מן הארץ²⁰ והם עשרת הדברים הנזכרים … ואת שבתותי תשמרו – זכור את יום השבת … איש אמו ואביו תיראו הוא דבור כבד את אביך ואת אמך … לא תעמוד על דם רעך – דבור לא תרצח … גם לא תגנבו, ולא תכחשו ולא תשקרו ולא תעשוק את רעך – כנגד השלשה הנשארים.²¹

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה ה – בקריאת שמע

מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום? ²² ר' לוי ור' סימון. ר' סימון אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. ר' לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן.²³

"אנכי ה' אלהיך" – "שמע ישראל ה' אלהינו.

"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – ה' אחד".²⁴

"לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" – "ואהבת את ה' אלהיך", מאן דרחים מלכא לא לישתבע בשמיה ומשקר.

"זכור את יום השבת לקדשו" – "למען תזכרו".²⁵

"כבד את אביך ואת אמך" – "למען ירבו ימיכם וימי בניכם".²⁶

"לא תרצח" – "ואבדתם מהרה" מאן דקטיל מתקטיל.²⁷

"לא תנאף" – "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" …

"לא תגנוב" – "ואספת דגנך" ולא דגנו של חברך.²⁸

"לא תענה ברעך עד שקר" – "אני ה' אלהיכם".²⁹

"לא תחמוד בית רעך" – "וכתבתם על מזוזות ביתך" – ביתך ולא בית חבירך.³⁰

תמן תנינן:³¹ אמר להן הממונה: ברכו ברכה אחת והן בירכו. מה בירכו? רב מתנה אמר בשם שמואל: זו ברכת תורה. וקראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע ויאמר … שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע, דרב מתנה ורבי שמואל בר נחמן תרויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדיברות בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענת המינין שלא יהו אומרים: אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני.³²

שמות רבה מג ה פרשת כי תשא – מלשון יחיד ללשון רבים

"ויחל משה את פני ה' אלוהיו" – אמר ר' יהושע בן לוי בשם ר' שמעון בר יוחאי: פתח של תשובה פתח לו הקב"ה בסיני: "אנכי ה' אלהיך". למה? בשעה שעשו ישראל העגל היה משה מפייס את האלהים ולא היה שומע לו. אמר לו (הקב"ה למשה): אפשר שלא נַעֲשֶׂה בהם מדת הדין על שבטלו את הדיבור? אמר משה: ריבון העולם, כך אמרת בסיני: "אנכי ה' אלהיך" ולא אמרת: "אלהיכם"; לא לי אמרת?! שמא להם אמרת?! ואני בטלתי את הדבור?! … הוי: "ויחל משה את פני ה' אלוהיו". אמר ר' יהושע מסכנין בשם ר' לוי: לפיכך חזר וכתבה בלשון רבים: "אני ה' אלהיכם" (ויקרא יט ד), וכן בכל המצות אומר: "אני ה' אלהיכם" ולא אמר עוד: "אני ה' אלהיך".³³

שבת שלום

מחלקי המים