פרשות השבוע

כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם: (במדבר ו, כג-כז).¹

וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי יִשָּׂא פָנָי: (בראשית לב כא פרשת וישלח).²

כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד: (דברים י יז פרשת עקב).³

וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ה' צְבָאוֹת: וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵּנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים אָמַר ה' צְבָאוֹת: (מלאכי א ח-ט).⁴

במדבר רבה יא ז פרשת נשא – בשבח נשיאת פנים

"ישא ה' פניו אליך" – יעביר כעסו ממך, ואין "ישא" אלא לשון הסרה, כמו שאתה אומר: "ישא פרעה את ראשך מעליך" (בראשית מ יט); "פניו" – אלו פנים של זעם, כמו שאתה אומר: "ונתתי את פני בנפש ההיא והכרתי אותו מקרב עמו" ויקרא כ ו), כלומר, אותם פנים של זעם שהיו ראויות לבוא אליך – יסירם ממך.⁵

דבר אחר: "ישא ה' פניו אליך" -בשעה שאתה עומד ומתפלל, שנאמר: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" (בראשית יט כא).⁶ הרי דברים קל וחומר: אם ללוט נשאתי פנים מפני אברהם אוהבי, לך לא אשא פנים מפניך ומפני אוהבי שהם אבותיך?! זהו שנאמר: "ישא ה' פניו אליך".⁷

מסכת ברכות דף כ עמוד ב – ברכת המזון

דרש רב עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי: אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כתוב בתורתך "אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד", והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב: "ישא ה' פניו אליך"?! אמר להם: וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך", והם מדקדקים [על] עצמם עד כזית ועד כביצה?⁸

ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא מב – רצונו של מקום

…  כתוב אחד אומר: "ישא ה' פניו אליך" וכתוב אחד אומר: "אשר לא ישא פנים" (דברים י יז), כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? כשישראל עושים רצונו של מקום – ישא ה' פניו אליך, וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום – אשר לא ישא פנים.⁹

דבר אחר: עד שלא נחתם גזר דין – "ישא ה' פניו אליך"; ומשנחתם גזר דין – "אשר לא ישא פנים". ¹⁰

… ¹¹

כתוב אחד אומר: "כי לא אחפוץ במות המת" (יחזקאל יח לב)¹² וכתוב אחד אומר: "כי חפץ ה' להמיתם" (שמואל א' ב כה). כתוב אחד אומר: "ישא ה' פניו אליך" וכתוב אחד אומר: "אשר לא ישא פנים", כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? "ישא ה' פניו אליך" – בעולם הזה, "אשר לא ישא פנים" – לעולם הבא.¹³

גמרא נדה דף ע ע"ב – תשובה

שלשה דברי אגדה: כתוב אחד אומר: "כי לא אחפוץ במות המת", וכתוב אחד אומר: "כי חפץ ה' להמיתם"! כאן – בעושין תשובה, כאן – בשאין עושין תשובה. כתוב אחד אומר: "כי לא ישא פנים ולא יקח שוחד", וכתוב אחד אומר: "ישא ה' פניו אליך", כאן – קודם גזר דין, כאן – לאחר גזר דין.¹⁴

ספרי זוטא במדבר ו כו פרשת נשא – לפנים ולא לצדדים

"ישא ה' פניו" – יעביר כעסו ממך ויהפוך פניו כלפי אצלך לא דומה אדם שואל שלום חברו בתוך פניו כשואל שלומו מן הצדדין אלא ישא ה' פניו אליך יופך¹⁵ פניו אצלך: ¹⁶

ראש השנה דף יז עמוד ב – בין אדם לחברו ובין אדם למקום

שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל: כתיב בתורתכם: "אשר לא ישא פנים" (דברים י יז) וכתיב: "ישא ה' פניו אליך" (במדבר ו כו)! נטפל לה רבי יוסי הכהן, אמר לה: אמשול לך משל, למה הדבר דומה – לאדם שנושה בחבירו מנה, וקבע לו זמן בפני המלך, ונשבע לו בחיי המלך. הגיע זמן ולא פרעו, בא לפייס את המלך. ואמר לו: עלבוני מחול לך, לך ופייס את חברך. הכא נמי, כאן – בעבירות שבין אדם למקום, כאן – בעבירות שבין אדם לחבירו.¹⁷ עד שבא רבי עקיבא ולימד: כאן – קודם גזר דין, כאן- לאחר גזר דין.¹⁸

יומא דף פו עמוד ב  – כיסוי החטא או גילויו

אמר רב יהודה: רב רמי,¹⁹ כתיב: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (תהלים לב א) וכתיב: "מכסה פשעיו לא יצליח" (משלי כח יג)!²⁰ לא קשיא: הא בחטא מפורסם, הא – בחטא שאינו מפורסם. רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן: כאן – בעבירות שבין אדם לחברו, כאן – בעבירות שבין אדם למקום.²¹

 מסכת ערכין דף טז עמוד ב – לא תשא עליו חטא

מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו? שנאמר: "הוכח תוכיח", הוכיחו ולא קבל מנין שיחזור ויוכיחנו? תלמוד לומר: תוכיח, מכל מקום; יכול אפילו משתנים פניו? תלמוד לומר: "לא תשא עליו חטא".²²

מלכים ב פרק ה פסוק א – נשוא פנים

וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי בוֹ נָתַן ה' תְּשׁוּעָה לַאֲרָם וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע:²³

ספרי דברים פיסקא כט פרשת ואתחנן – משה וחזקיהו כדוגמא

"ויאמר ה' אלי רב לך" (דברים ג כו) – אמר לו: משה, דוגמא אתה עשוי לדיינים שיאמרו: מה משה שהוא חכם חכמים גדול גדולים לא נִשָׂא לו פנים על ידי,²⁴ שאמר²⁵: "שמעו נא המורים" (במדבר כ י) – נגזרה גזרה שלא יכנס לארץ, המענים את הדין והמעוותים את הדין על אחת כמה וכמה!²⁶ ומה משה שנאמר לו "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד" לא נמנע מלבקש רחמים מלפני הקב"ה, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה! ומה חזקיה שנאמר: "לך צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" (מלכים ב כ א) לא נמנע מלבקש רחמים שהיה דורש: אפילו חרב חדה על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים … שאר ישראל על אחת כמה וכמה!.²⁷

מסכת מגילה דף כה עמוד ב – ברכת כהנים לא מיתרגמת

ברכת כהנים נקרין ולא מתרגמין,²⁸ מאי טעמא? משום דכתיב ישא.²⁹

ירושלמי תענית פרק ד הלכה א – ביום השמיני חנוכת המשכן

"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם" (ויקרא ט ב פרשת שמיני). בעמידה – מקיש ברכה לשירות מה שירות בעמידה אף ברכה בעמידה … "ויברכם" ברכה תומה³⁰, אבל לא שמענו אי זו היא, עד שבא הכתוב ופירשה: "יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניך אליך ויחנך ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".³¹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נשיאת הפנים או הראש ("תילוי ראש") קשורה גם לנושא כופר נפש עליו כתבנו בשבת שקלים, ראו גם נושא המלאך "אשר לא ישא לפשעיכם" בדברינו הנה אנכי שולח מלאך לפניך.