ברכת כהנים

כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם: (במדבר ו כג-כז)1

 

"כה תברכו את בני ישראל אמור להם"

"הנה מיטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה" – ר' ביבי בשם רבי אלעזר בר' יוסי פתר קרייה2 בברכת כהנים: "הנה מטתו" – הנה מַטוֹתָיו ושבטיו … "שלשלמה" – של מלך שהשלום שלו. "ששים גבורים סביב לה" – אלו ששים אותיות שבברכת כהנים. "מגבורי ישראל" – שהם מגברין את ישראל". "כלם אחוזי חרב" , אמר ר' עזריה דברים מבורכין בגבורה: יברכך ה', יאר ה', ישא ה'. "מלומדי מלחמה" – שהם נלחמים בכל מיני פורעניות שיש בעולם. "איש חרבו על ירכו מפחד בלילות" – שאפילו אדם רואה בחלומו חרב מחתכת בירכו, מה יעשה? ילך לבית הכנסת ויקרא קריאת שמע ויתפלל תפילתו וישמע ברכת כהנים ויענה אחריהם אמן ואין דבר רע מזיקו. לפיכך מזהיר את בני אהרן ואומר להם: "כה תברכו את בני ישראל".3

(שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ג א, דונסקי ג יא)

"הנה זה עומד אחר כתלינו" (שיר השירים ב ט) – אחר כתלי בתי כנסיות ובתי מדרשות. "משגיח מן החלונות" (שם) – מבין כתיפות של כהנים. "מציץ מן החרכים" (שם) – מבין אצבעותיהם של כהנים. ענה דודי ואמר לי (שם פסוק י הסמוך) – מה אמר לי? "יברכך ה' וישמרך".4

(פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה ה ד"ה ד"א דומה דודי)

"יברכך ה' וישמרך" – עם הברכה שמירה

"יברכך" – בבנים. "וישמרך" – בבנות, שהבנות צריכות שמירה.5

"יברכך" – בעושר "וישמרך" – שתעשה ממנו מצוות.

"יברכך ה' " – בנכסיך "וישמרך" – בגופך.6

רבי יצחק אומר: והלוא אם מבורכים הם שמורים ואם שמורים הם מבורכים! אלא מה תלמוד לומר "וישמרך"? – מיצר הרע שלא יוציאך מן העולם.7

"יברכך ה' " – בברכה המפורשת בתורה: "ברוך תהיה מכל העמים" (דברים ז יד), "ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה … ברוך טנאך ומשארתך … ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" – "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" (דברים כח).8

"יאר ה' פניו אליך ויחונך" – יתן לך מאור פנים

"יאר ה' פניו אליך" – יתן לך מאור פנים.9 ר' נתן אומר זה מאור השכינה.10 (ספרי פיסקא מא)

"יאר ה' פניו אליך" – יתן לך מאור עיניים … שיביט בך בפנים מאירות ולא בפנים זעומות.

"יאר" – זה מאור התורה.11 שיאיר עיניך בתורה ויתן לך בנים בני תורה.

"ויחנך" – הרי הם מבורכים ושמורים ושכינה ביניהם. ומנין אף חנונים בדעת ובבינה? תלמוד לומר: "ויחונך" – כמו שאנו מתפללים: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה"12

"ויחונך" – יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את זה ומרחמים זה את זה.

"ויחונך" – שנה רבי חייא הגדול: יחנה ה' אצלך.13

"פניך האר בעבדך" – כך אמר דוד: רצונך, אל תסתכל בנו בחמה אלא במאור פנים, כשם שאמר משה: "יאר ה' פניו אליך ויחנך". לכך נאמר: "פניך האר בעבדך".14

(מדרש תהלים (בובר) מזמור קיט)

"ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"

"ישא ה' פניו אליך" – בשעה שאתה עומד ומתפלל.

"ישא ה' פניו אליך" – וכי הקב"ה נושא פנים, והלוא כבר נאמר: "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד"?! אמר הקב"ה: כשם שהם נושאים לי פנים, כך אני נושא להם פנים. כיצד? כתבתי בתורתי: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך" ואדם מישראל יושב הוא ובני ביתו ואין לפניהם כדי שביעה ונושאים לו פנים ומברכים ודקדקו על עצמם עד כזית ועד כביצה. לפיכך: "ישא ה' פניו אליך…".15

"וישם לך שלום" – שלום בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום בביתך, שלום עם כל אדם.

"וישם לך שלום" – לומר, שאין הברכות מועילות כלום, אלא אם כן שלום עמהם.16

ר' ברכיה פתח: "שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך" (שיר השירים ז א), ד' פעמים כת' שובי כנגד ד' מלכיות שישראל נכנסין בתוכן בשלום ויוצאין בשלום. "השולמית" – שמסיימים לה שלום בכל יום ויום, שנאמר: "וישם לך שלום" (במדבר ו כו) – אומה ששלום העולמים דר בתוכה, שנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה ח). אומה שאני עתיד ליתן לה שלום, שנאמר: "ונתתי שלום בארץ" (ויקרא כו ו). אומה שאני עתיד לנטות אליה שלום, הדא הוא דכתיב: "הנני נוטה אליה כנהר שלום" (ישעיה סו יב).17

ר' שמואל בר' תנחום ר' חנן בר ברכיה משם ר' אידי: אומה שעשת שלום ביני ובין עולמי, שאילולי היא הייתי מחריב עולמי. ר' חנא בשם ר' אחא עליה: "נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה" (תהלים עה ד), כמה דאת אמרת: "נמוגו כל יושבי כנען" (שמות טו טו). "אנכי תכנתי עמודיה" (שם) -כיון שקיבלו עליהם "אנכי י"י אלהיך" (שמות כ ב) תכנתי עמודיה ונתבסס העולם.18

(בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה סו ד"ה ר' ברכיה פתח)

ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם

"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". "ושמו את שמי" – מגיד שהם מתברכים בשם המיוחד.19 יכול אף בגבולין יהיו מתברכין בשם המיוחד? תלמוד לומר: "ושמו את שמי" ונאמר להלן: "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' לשום שמו שם" (דברים יב ה) – מה להלן מקדש אף כאן מקדש.20 אלא משרבו הפריצים חזרו להיות מוסרים את השם לצנועים שבכהונה.21 א"ר טרפון: מעשה והייתי עם אחי הכהנים בשורה והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתי שאֲמָרוֹ בתוך נעימת הכהנים. או במקדש מברכין ואין מברכין בגבולין? אמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כא) – אף בגבולין. אלא שבגבולין אומר ג' ברכות ובמקדש ברכה אחת. במקדש אומר השם ככתבו, בגבולין בכינויו. בגבולין נושאין ידיהם כנגד כתפותיהם ובמקדש על גבי ראשיהם.

"ואני אברכם" למה נאמר? לפי שנאמר: "כה תברכו את בני ישראל" – אין לי אלא ברכה לישראל, לגרים לנשים ולעבדים מנין? תלמוד לומר: "ואני אברכם".22 יכול אם רצו הכהנים לברך את ישראל הרי הם מבורכים ואם לאו אין מבורכין? תלמוד לומר: "ואני אברכם". שלא יהיו הכהנים אומרים: אנו נברך את ישראל! תלמוד לומר: "ואני אברכם" – אני אברך את עמי. וכן הוא אומר: "כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך" (דברים טו ו).

הכהנים מברכים את ישראל, מי מברך את הכהנים? תלמוד לומר: "ואני אברכם" – הכהנים מברכים את ישראל ואני אברך אלו ואלו, הוי: "ואני אברכם".23

שבת של שימת שלום

מחלקי המים

עדכון אחרון: 06/06/2018

הערות שוליים

  1.  ראה דברינו כה תברכו את בני ישראל, בפרשה זו, שם הארכנו לדון "סביב" ברכת כהנים: מי מברך, כיצד מברכים וכו'. הפעם נרצה להביא דרשות על הברכות עצמן: יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וכו'. נשתדל למעט בהערות שוליים ולהתבשם מהמדרשים עצמם. וכל מקום שלא ציינו את מקור המדרש, הוא לקוח ממדרש במדבר רבה סימן יא בפרשתנו.
  2. פתר המקרא, פרש הפסוק.
  3. ברכת כהנים אמנם נהגה בגבולים, היינו מחוץ לירושלים ולמקדש גם בזמן הבית, אבל בימינו היא העבודה היחידה שיכולה לקשר ישירות את התפילה בבית הכנסת עם עבודת בית המקדש.
  4. ראה במדבר רבה יא ב בפרשתנו: "משגיח מן החלונות - בשעה שאמר הקב"ה לאהרן ולבניו: כה תברכו את בני ישראל, אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון העולמים, לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו? אין אנו צריכים אלא לברכותיך ולהיותינו מתברכים מפיך, זהו שכתוב: השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל (דברים כו טו). אמר להם הקב"ה: אף על פי שאמרתי לכהנים, שיהיו מברכים אתכם, עמהם אני עומד ומברך אתכם. לפיכך הכהנים פורשים את כפיהם, לומר: שהקב"ה עומד אחרינו. ולכך הוא אומר: משגיח מן החלונות - מבין כתפותיהם של כהנים, מציץ מן החרכים - מבין אצבעותיהם של כהנים. ענה דודי ואמר ל" - "ואני אברכם". ומה הברכה הראשונה: יברכך ה' וישמרך.
  5. ראה גישה שונה בגמרא יבמות קטו ע"א: "אישה – כלי זיינה עליה" שבנסיבות קשות, נשים יודעות לשמור על עצמן יותר טוב מגברים.
  6. גם הנכסים עצמם צריכים שמירה. ראה במדרש במדבר רבה שם: "יברכך ה' בעושר וישמרך מן הלסטים" (ראה סיפורי שודדי הדרכים שם). ובספרי (פיסקא מ): "יברכך ה', בנכסים וישמרך בנכסים". הנכסים עצמם צריכים שמירה. אולי במיוחד לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם ... (חולין צא ע"א).
  7. האדם מצווה להתמודד בעצמו עם יצר הרע. ראה מדרש תנחומא בראשית סימן ז: "ואם תאמר אין אדם יכול לשמור את עצמו! אמר הקב"ה: אתה עשית אותו רע. למה תינוק היית ולא חטאת, נתגדלת וחטאת? וכמה דברים קשים יש בעולם יותר מיצר הרע ומרים ממנו ואתם ממתיקין אותן. אין לך מר מן התורמוס ואתה שוקד לשלקו ולהמתיקו במים עד שהוא נעשה מתוק וכן חרדל וצלף ודברים הרבה". ראה מדרש זה שם במלואו. אבל המדרש שלנו סבור שקצת סייעתא דשמיא ושמירה מלמעלה לא יזיקו.  
  8. אם איננו טועים, הביטוי "ברכה המשולשת" המשמש כינוי לברכת כהנים, מקורו בסידור ר' עמרם גאון. אם נחבר את שני הביטויים נקבל כך: ברכנו בברכה המשולשת, ברכת כהנים בספר במדבר שבה נאמר "יברכך" אשר מתפרשת בספר דברים. "ונלמוד ברכה סתומה ממפורשת" (בראשית רבתי, ויחי). ובאשר ל"השיגוך" ראה דברינו והשיגוך מלא והשיגֻך חסר בפרשת כי תבוא.
  9. ולשבת יש מאור פנים מיוחד: "לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת, כמו שהוא בשבת" (בראשית רבה יא ב).
  10. ובמדרש הגדול (נשא ו) קראנו: "יאר ה' פניו אליך – יגן עליך ממאור השכינה". קרבה גדולה מדי איננה מאור כי אם אש אוכלה (דברים ד כד). ראה מדרש תהלים להלן שדוד אומר אל תסתכל בנו בחמה אלא במאור פנים.
  11. ראה המדרשים על הפסוק "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח א). לדוגמא, ירושלמי שבת פרק ח דף יא: "רבי יונה שתי ארבעתי כסוי דלילי פסחא וחזק רישיה עד עצרתא. רבי יודה בי רבי אילעאי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא וחזק רישיה עד חגא. חמתיה חדא מטרונה אפוי נהירין. אמרה ליה: סבא סבא, חדא מן תלת מילין אית בך: או שתיי חמר את, או מלוה ברבית את, או מגדל חזירין את. אמר לה: תיפח רוחה דההיא איתתא. חדא מן תלת מילייא לית בי. אלא, אולפני שכיח לי, דכתיב חכמת אדם תאיר פניו. רבי אבהו נחת לטיבריא. חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן אפוי נהירן. אמרון קומי ר' יוחנן: אשכח ר' אבהו סימה. אמר לון: למה? אמרון ליה: אפוי נהירן. אמר לון: דילמא אוריתא חדתא שמעתה. סליק לגבי' אמר ליה: מאי אוריתא חדתא שמעת? א"ל: תוספתא עתיקתא. וקרא עלוי חכמת אדם תאיר פניו". ראה מקבילה בקהלת רבה ח ד.
  12. יש לאדם ברכה ושמירה, מאור השכינה ומאור פנים. מה חסר? דעת ובינה. לא בכדי נקבעה ברכת החונן לאדם דעת בראש ברכות הבקשות בתפילת עמידה. ראה הגמרא בירושלמי ברכות פרק ד דף ח שתמהה מדוע אין ברכת החונן לאדם דעת בשבת: "רבי אמר תמיה אני היאך בטלו חונן הדעת בשבת. אם אין דיעה מניין תפילה?"
  13. ובהמשך שם: "יתן חינו עליך בכל מקום שאתה הולך". "ויחונך – במתנת חינם". בכל מקום שאתה חונה. חן וחניה. וכל זה בחינם.
  14. "פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ" (תהלים פרק קיט פסוק קלה). פרק קיט: "אשרי תמימי דרך" מכיל 176 פסוקים, לכל אות בא"ב (22) שמונה פסוקים. וממנו הפסוקים שאומרים בבית החיים לאותיות שם הנפטר ונ'ש'מ'ה'.
  15. ראה מדרש זה גם במסכת ברכות כ' ע"ב' בדיון אם ברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן. ולהלכה נפסק שמדאורייתא רק אם היה בו כדי שביעה ואם לא, אז מדרבנן. וזה הבסיס למדרשנו. וראה גם מסכת מגילה סוף פרק שלישי (דף כה ע"ב) שבגלל החשש שאנשים יפרשו את "ישא פניו" בדרך לא נכונה, שכביכול הקב"ה נושא פנים בדין, ברכת כהנים נקראת ואינה מִתַּרְגֶּמֶת!
  16. ומכאן אנו ממשיכים וחותמים את תפילת עמידה בברכת השלום, כדברי הגמרא במסכת מגילה דף יח עמוד א: "מה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים? דכתיב: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. ברכה דהקדוש ברוך הוא - שלום, שנאמר: ה' יברך את עמו בשלום". ובסיום מסכת עוקצין פרק ג משנה יב שנינו: "אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר (תהלים כ"ט) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". ראה דברינו וקראת לשלום, דרכי שלום, שלמים הם שלום ועוד.
  17. ולוואי שיתקיימו ברכות אלה על ראשינו במהרה, שלום מבחוץ ושלום מבפנים.
  18. ראה רש"י על הפסוק בתהלים שם: "נמוגים ארץ וכל יושביה וגו' - ביום מתן תורה כשהיו נמוגים הארץ וכל יושביה מתנאי שהתנית עם מעשה בראשית אם לא יקבלו וכו' תחזרו לתוהו ובהו". בכך אנו עוברים לחג השבועות אחר כתלנו ולדברינו ויתייצבו בתחתית ההר שם. בשנים רגילות פרשת במדבר סמוכה לחג השבועות (ראה אורח חיים סימן תכ"ח), אבל השנה, שנה מעוברת, זכתה פרשת נשא לסמיכות זו.
  19. בשם המפורש שכך ברכו ברכת כהנים בבית המקדש אבל לא בגבולים (בבתי כנסיות). ראה במדבר רבה יא ד והארכנו בנושא זה בדברינו כה תברכו בפרשה זו בשנת תשס"ד.
  20. "ושמו את שמי" מול  "לשום את שמו שם". רק במקום שהושם שמו (בית המקדש) יושם שמו המפורש בברכת כהנים.
  21. שגם בבית המקדש לא כל הכהנים אמרו את השם המפורש ורק הצנועים היו מצניעים את ה' כפי שהוא ממשיך ומספר על רבי טרפון שהיה כהן ועוד זכה לשמש בבית המקדש ובימיו חרב הבית (ראה פסחים עב ע"ב, ספרי בהעלותך עה ועוד).
  22. ובמקום אחר (בסימן ד) עונה המדרש על אותה שאלה באופן הבא: "תלמוד לומר: אמור להם – לכולם". משני צדי הברכה הקב"ה משלים את ברכת הכהנים: "אמור להם" – בתחילתה, "ואני אברכם" – בסופה. ובין השורות אנו שומעים שהיה חשש שהכהנים היו מכוונים בברכתם רק למיוחסים כפי שהמדרש ממשיך ואומר במפורש.
  23. ואם נחזור לפסוק בשיר השירים "מי זה עומד אחר כותלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים" שהדרשן רואה בו סמל ציורי לברכת כהנים, נסיים במדרש הבא, גם הוא מבמדבר רבה סימן יא שרוב מדרשינו לקוחים משם: "משגיח מן החלונות - בשעה שאמר הקב"ה לאהרן ולבניו: כה תברכו את בני ישראל, אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון העולמים, לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו? אין אנו צריכים אלא לברכותיך ולהיותינו מתברכים מפיך, זהו שכתוב: השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל (דברים כו טו). אמר להם הקב"ה: אף על פי שאמרתי לכהנים, שיהיו מברכים אתכם, עמהם אני עומד ומברך אתכם. לפיכך הכהנים פורשים את כפיהם, לומר: שהקב"ה עומד אחרינו. ולכך הוא אומר: משגיח מן החלונות - מבין כתפותיהם של כהנים, מציץ מן החרכים" - מבין אצבעותיהם של כהנים. ענה דודי ואמר לי -  ואני אברכם".