פרשות השבוע

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם: (במדבר כד טו-טז).¹

 

במדבר רבה פרשה יד כ – בין בלעם למשה

שנוי:² "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (דברים לד י) – בישראל לא קם אבל באומות העולם קם … זה בלעם בן בעור.³ אלא, הפרש בין נבואתו של משה לנבואתו של בלעם. שלוש מידות היו ביד משה מה שלא היה ביד בלעם. משה היה מדבר עמו עומד, שנאמר: "ואתה פה עמוד עמדי ואדברה אליך" (דברים ה לא), ועם בלעם לא היה מדבר עמו אלא נופל, שנאמר: "נופל וגלוי עיניים". משה היה מדבר עמו פה אל פה, שנאמר: "פה אל פה אדבר בו" (במדבר יב ח), ובבלעם נאמר: "נאם שומע אמרי אל" – שלא היה מדבר עמו פה אל פה.⁴ משה היה מדבר עמו פנים בפנים, שנאמר: "פנים בפנים דבר ה' עמכם" (דברים ה ד), ועם בלעם לא היה מדבר כי אם במשלים, כמה שאתה אומר: "וישא משלו ויאמר…".⁵

שלוש מדות היו ביד בלעם מה שלא היה ביד משה. משה לא היה יודע מי מדבר עמו,⁶ ובלעם היה יודע מי מדבר עמו, שנאמר: "נאם שומע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה". משה לא היה יודע אימתי הקב"ה מדבר עמו ובלעם היה יודע אימתי הקב"ה מדבר עמו, שנאמר: "ויודע דעת עליון". מָשְׁלּו משל לטבחו של מלך שהוא יודע מה המלך מקריב על שולחנו ויודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו.⁷ כך היה בלעם יודע מה הקב"ה עתיד לדבר עמו.⁸ בלעם היה מדבר עמו בכל שעה שירצה, שנאמר: "נופל וגלוי עיניים" – היה משתטח על פניו, ומיד היה גלוי עיניים על מה ששואל.⁹ ומשה לא היה מדבר עמו בכל שעה שירצה.¹⁰

ר' שמעון אומר: אף משה היה מדבר עמו בכל שעה שירצה, שנאמר: "ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו", מיד: "וישמע את הקול מדבר אליו" (במדבר ז פט, סוף פרשת נשא).¹¹

אליהו זוטא (איש שלום) פרשה י – הודיעני את דרכיך כנגד יודע דעת עליון

לפיכך נתן להם הקב"ה בלעם בן בעור, שהוא מעולה בחכמתו כמשה. משה יתיר דבר אחד ובלעם חסר דבר אחד, משה חסר דבר אחד ובלעם יתר דבר אחד … במשה כתוב: "הודיעני נא את דרכיך" (שמות לג יג), ובבלעם כתוב "ויודע דעת עליון" (במדבר כד י).¹²

פתרון תורה פרשת וירא בלק עמוד 204 – יודע שהקב"ה שונא זימה

רבי יוסי הגלילי אומר: כמה קשה עצה שנתייעץ בלעם הרשע לבלק על ישראל. מה כתוב בו? "ויודע דעת עליון" – והלוא מלאכי השרת שחייהן חיי עולם אינן מכירין בדעתו של הקב"ה ורשע זה יהא כתוב יודע דעת עליון! אלא כך אמר בלעם הרשע לבלק: יודע אני באלוהיהם של אילו שהוא שונא את הזימה. בוא ואתן לך עצה שתעשה: הזהירו את בנותיכם ואמרו להן: אל תבעלו להם עד שישתחוו לפעור.¹³

וכשיעץ בלעם הרשע את בלק, כך עשו בנות מואב לקחו כלים נאים והולכות למחנה ישראל ומראות להן והיו קורות להן שווי אלף במאתים זוז … ואם רצונך שתכנס עמי לקובה ואני מראך כלים נאים ומעולין מכלי זה. היא מושכתו והולך אחריה וכיון שנכנס עמה אחזתו בראשו ונישקתו על כורחו שלא בטובתו וכו'.¹⁴

מסכת ברכות דף ז עמוד א – יודע מתי הקב"ה כועס

"ויודע דעת עליון" – השתא דעת בהמתו לא הוה ידע – דעת עליון הוה ידע?¹⁵ אלא: מלמד, שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה.¹⁶

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו – קוסם ולא נביא

אמר ר' יצחק: בשעה שהרגו בני ישראל לבלעם,¹⁷ היו מתנחמין¹⁸ ואומרים: מה עשינו שהרגנו נביא שכתוב בו "ויודע דעת עליון"?! יצתה בת קול ואומרת: קוסם הרגתם ולא נביא.¹⁹

מדרש תנחומא פרשת משפטים סימן ח – חכמה רעה

יש חכמה טובה לבעליה ורעה לבעליה. טובה לבעליה זה יהושע בן נון, שנאמר" "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה" (דברים לד)  … חכמה רעה לבעליה, זה בלעם, שנאמר: "נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון" (במדבר כד) ולבסוף: "ואת בלעם בן בעור הרגו בני ישראל" (במדבר לא).²⁰

רמב"ן במדבר פרק כד פסוק יד – ידיעת אחרית הימים

והנבואה הזאת לימות המשיח היא … ולכך הרחיק הענין מאד ואמר "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב" – (פסוק יז) מה שלא אמר כן בנבואות הראשונות, ואמר שזאת עצת ה' שיעץ להיות באחרית הימים.²¹

וקרא עצמו עתה "שומע אמרי אל" "ומחזה שדי יחזה" (טו – טז), כאשר עשה בנבואה השלישית, והוסיף לקרוא עצמו "יודע דעת עליון". והאומר כך: "יודע אני דעת פלוני", ירצה לומר שהוא מכיר ממנו מה בלבו הדברים שלא יגיד בפיו. וכן זה יכוין לומר שהוא יודע ויאמר עתה מה שיש בדעתו של אל עליון לעשות בעולמו בסוף כל הימים, וזה כענין שנאמר (ישעיה סג ד) כי יום נקם בלבי, ואמרו (קהלת רבה יב י) ליבא לפומא לא גלי.²²

רמב"ן במדבר פרק כד פסוק א – מעלת משה ברורה

אמר (שם) אשר מחזה שדי יחזה, כי ראה עתה באיספקלריא המאירה, כנביאים הראשונים שאמר בהם (שמות ו ג) וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי. או במדרגה למטה מהם, כי מחזה שדי איננו שדי. והנה הם יראו באל שדי והוא יחזה במחזה של שדי והנה היו שתי מדרגות למטה מהם, ועל כן קרא עצמו "גלוי עיניים" שהיא מדרגת בני הנביאים, כמו שנאמר (מלכים ב ו כ) ה' פקח את עיני אלה ויראו וגו'. וכבר נאמר כן בבלעם עצמו בראיית המלאך (לעיל כב לא), ויגל ה' את עיני בלעם.²³

ולא תחשוב בזה זולת מה שפירשנו²⁴ מפני מאמר רבותינו שאמרו בספרי (ברכה לט), ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, בישראל לא קם אבל באומות העולם קם, ואיזה זה בלעם. אלא הפרש יש בין נבואת משה לנבואת בלעם, משה לא היה יודע מה מדבר עמו, ובלעם היה יודע מה מדבר עמו שנאמר: נאום שומע אמרי אל, משה לא היה יודע מתי מדבר עמו שנאמר (לעיל ז פט) מדבר אליו, ובלעם היה יודע מתי מדבר עמו שנאמר: ויודע דעת עליון, משה היה מדבר עמו מעומד שנאמר (דברים ה כח) ואתה פה עמוד עמדי, ובלעם היה מדבר עמו שהוא נופל שנאמר נופל וגלוי עינים. משל לטבחו של מלך יודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו.²⁵

וביאור ענין הברייתא הזו, מפני שאמר הכתוב (שם לד י) לא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים, ודרשו רבותינו שאינו בא לספר במעלה אשר לנבואת משה על נבואת שאר הנביאים, שכבר הודיע אותנו מעלתו עליהם בשני מקומות, בפסוק וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם (שמות ו ג), ובפסוק אם יהיה נביאכם וגו' (לעיל יב ו).²⁶

אבל עתה לא דבר על משה שידע הוא את השם כענין שנאמר (שמות לג יג) הודיעני נא את דרכיך ואדעך, שלא אמר הכתוב: אשר ידע את השם פנים אל פנים, אבל אמר: אשר ידעו, כי ידבר על ביאור הנבואה. יאמר כי למשה רבינו תבוא מבוארת כמדבר אל חברו פנים אל פנים, שמודיעו דבריו וכוונתו עד שיכיר בפניו שהבין דבריו וכוונתו באמירה ובהכרת רצונו בפניו. ואמרו כי לבלעם היה זה בעת שניבא לכבוד ישראל שעמד על דברי ה' ועל רצונו וחפצו בכל הענין העתיד לבוא לישראל.²⁷

ואף על פי כן, יש הפרש בין נבואת משה לבלעם. כי משה לא היה יודע מה מדבר עמו, באיזה ענין באיזה מצוה יצונו, אבל היה הוא מוכן בכל עת לדבור והיה הקב"ה מצוה אותו כפי הרצון לפניו, אבל בלעם היה מכוין ומחשב בדבר ההוא שהוא חפץ בו והולך ומתבודד ומכין נפשו להיות עליו הרוח אולי יקרה ה' לקראתו כאשר הוא מפורש בכאן, ויודע שאם יחול עליו בענין ההוא אשר חשב ידבר עמו לא בענין אחר.²⁸ ומשה לא היה יודע מתי ידבר עמו, כי לא היה אליו עת קבוע לדבור, אבל בכל עת שיחפוץ משה ויכוין לבו לדבור היה מדבר עמו כמו שאמר (לעיל ט ח) עמדו ואשמעה מה יצוה ה', וכן בכל עת שיהיה לפניו יתעלה הרצון להיות מצוה אותו מאהל מועד וישמע את הקול מדבר אליו, אבל בלעם היה מכוין את השעה שיהיה לו הדבור ולא תנוח עליו הרוח אלא באותה השעה. אולי היא השעה יזכירו רבותינו במסכת ברכות (ז א) ובמסכת סנהדרין (קה ב) שהיה מקלל בה, ובה היה חל עליו הרוח לא בעת אחרת לעולם".²⁹

בראשית רבה פרשה סה סימן כ – אבנימוס הגרדי ובלעם

"הקול קול יעקב והידיים ידי עשו" (בראשית כז כב) … אמר ר' אבא בר כהנא: לא עמדו פילוסופים בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי. נתכנסו כל אומות העולם אצלו, אמרו לו: תאמר שאנו יכולים ליזדווג לאומה זו? אמר: לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהם. אם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולים להזדווג להם. שכך הבטיחן אביהן ואמר להם: הקול קול יעקב – בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות, אין הידים ידי עשו. ואם לאו – הידים ידי עשו, אתם יכולים להם.³⁰

 

שבת שלום

מחלקי המים