List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

מדרש ספרי זוטא הוא מדרש תנאים פרשני לספר במדבר. המדרש המקורי אבד, ולא הודפס עם שאר המדרשים בתחילת המאה ה-16. המדרש המצוי בידינו הוא שחזור המדרש המקורי, מתוך חיבורים שונים ומכמה קטעי גניזה. המדרש היה ככל הנראה בעיקרו מדרש הלכה, אך היו בו גם דרשות של אגדה. הוא נערך בארץ ישראל במהלך המאה השלישית.

גילוי המדרש מחדש

מדרש ספרי זוטא היה ידוע לחכמי ימי הביניים, אך כאמור הוא לא נדפס בראשית המאה ה-16 עם שאר המדרשים ואבד. י"ל צונץ היה הראשון שהחל לאסוף ציטוטים מתוך המדרש מכתבי הראשונים. החוקרים שבאו בעקבותיו ניסו לשחזר את המדרש על פי קטעי גניזה שפרסם ש' שכטר, הכוללים: קטעים מן המדרש על פרשות מטות ומסעי; מובאות מתוך ילקוט שמעוני; מובאות מתוך מדרש הגדול וציטוטים מכתבי הראשונים. ד"ה קניגסברגר הוציא לאור שני פרקים מתוך המדרש המשוחזר לפרשות במדבר ובהעלותך. ח"ש הורוויץ הכין מהדורה ביקורתית למדרש כולו המשוחזר על פי קטעי הגניזה ומובאות מן המדרש. 13 שנים לאחר מכן י"נ אפשטיין איתר ופרסם קטע גניזה גדול מן המדרש לפרשת פרה.

שם המדרש

משמעות השם 'ספרֵי זוטא' בארמית הוא 'ספרֵי הקטן'. שם זה בא להבדיל אותו ממדרש התנאים ספרֵי במדבר, שכונה בידי כמה ראשונים 'ספרי רבתי' (ספרי הגדול). אולם, מ' כהנא (מדרשי הלכה) מציין, כי היקף המדרש בקטעי הגניזה שנמצאו לא מצומצם יחסית להיקף מדרש ספרי במדבר, ולכן סביר לטעון כי הכינוי זוטא לא נועד לתאר את היקף המדרש, אלא את נדירותו. המדרש נקרא בימי הביניים גם בשמות 'ספרי של פנים שני', 'ספרי ירושלמי', 'ברייתא דספרי', 'מדרש פנים אחרים של וִישַלחו', 'וִישַלחו זוטא'. הכינויים 'פנים שני' ו'פנים אחרים' מציינים כי זהו מדרש אחר או שני למדרש ספרי במדבר. השם 'וִישַלחו' מעיד כי המדרש התחיל כמו מקבילו, ספרי במדבר, בפירוש על הפסוק: "צו אל בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב" (במדבר ה', ב).

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4