פרשות השבוע לשנת ד׳ במרחשון ה׳תשפ״א

מים ראשונים: גדול הוא השלום וראוי לדרוש בו עוד ועוד. וכבר הקדשנו לו מספר דפים: שלמים הם שלום בפרשת צו, שלום שלום לרחוק ולקרוב ביום הכיפורים, שלום בין איש ואשתו בפרשת נשא, ברית חיים ושלום וכן דרכי שלום בפרשת פנחס, וקראת לשלום בפרשת שופטים, שאלו שלום ירושלים ביום ירושלים  ועוד. נראה שלא נפסיד אם נחזור ונדרוש בשבח השלום גם בפרשתנו, גם אם נחזור על מקצת המדרשים והפרשנים שכבר הבאנו בדפים לעיל, ושלום על ישראל.

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן־הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא־תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם: (ויקרא כו ו).¹

וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה־רָעָה מִן־הָאָרֶץ וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים: (יחזקאל לד כה).²

רש"י ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק ו

ונתתי שלום – שמא תאמרו הרי מאכל והרי משתה!³ אם אין שלום – אין כלום. תלמוד לומר אחר כל זאת: "ונתתי שלום בארץ".⁴ מכאן שהשלום שקול כנגד הכל. וכן הוא אומר: עושה שלום ובורא את הכל.⁵

פירוש ריב"א על התורה ויקרא כו ו

"ונתתי שלום בארץ". פירש רש"י: שמא תאמרו וכו'. מגיד שהשלום שקול כנגד הכל וכן הוא אומר: "עושה שלום ובורא את הכל". תימה לחזקוני שהרי כתוב: "יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע". ואומר הר"ר א'⁶ שאף מאותו פסוק נלמוד ששלום שקול כנגד הכל. כי רע זו מדת הדין שעל ידה בא רע לעולם, וכשהיא פוגעת בעולם השלום מעביר אותה. וכך פתרונו: עושה שלום – לפי שהוא בורא רע. וצריך מן השלום כדי להעביר הרע נמצא שהשלום שקול כנגד הכל.⁷

אבן עזרא על הפסוק ויקרא כו ו

ונתתי שלום בארץ – ביניכם.⁸

רמב"ן ויקרא כו ו

ונתתי שלום בארץ – שיהיה שלום ביניכם ולא תלחמו איש באחיו.⁹ או השלום הוא שישבית חיה רעה מן הארץ. "וחרב לא תעבור בארצכם" כלל, אבל אתם תרדפו את אויביכם לצאת אליהם למלחמה וינוסו.¹⁰ ועל דרך האמת, שיתן השלום מחובר בארץ, והוא שלום הכל השקול כנגד הכל.¹¹

ר' יוסף בכור שור ויקרא כו ו

ונתתי שלום בארץ. לפי שיש בני אדם בעולם שיושבים בטח ואינם שמים פחד על לבם, אבל היה להם לירא אם היו שמים על לב. ויש בני אדם שיריאים ומתפחדים אף על פי שאין צריך, לכך נאמר: "וישבתם לבטח", שלא יהיה לבבכם נרעד, ולא לשוא תבטחו, כי נתתי שלום בארץ, ואין שום מזיק שיחריד, לא חיה רעה ולא חרב.¹²

מסכת דרך ארץ פרק שלום הלכה א

אמר ר' יהושע בן לוי: גדול הוא השלום, שהשלום לארץ כשאור לעיסה.¹³ אלמלא שנתן הקב"ה שלום בארץ היתה החרב והחיה מְשַׁכֶּלֶת את הארץ. מה טעם, דכתיב: "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם".¹⁴

בראשית רבה פרשה ו סימן ה, פרשת בראשית

אמר רבי יוחנן: ג' דברים נִתְנוּ מתנה לעולם, ואלו הן: התורה, והמאורות, והגשמים … רבי עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון אומר: אף השלום שנאמר: "ונתתי שלום בארץ".¹⁵

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יב

… כיוצא בדבר אתה אומר: "בלע המות לנצח וגו' " (ישעיה כה ח) – והיכן דִבֵּר? "אני אמית ואחיה וגו' " (דברים לב לט). כיוצא בדבר אתה אומר: "אז תתענג על ה' וגו' " (ישעיה נח יד) – והיכן דִבֵּר?  "ירכיבהו על במותי ארץ וגו' " (דברים לב יג) … כיוצא בדבר אתה אומר: "וישבו איש תחת גפנו וגו' " (מיכה ד ד) – והיכן דִבֵּר? "ונתתי שלום בארץ" (ויקרא כו ו) … כיוצא בדבר אתה אומר: "זאב וטלה ירעו כאחד וגו' " (ישעיה סה כה) – והיכן דִבֵּר? "והשבתי חיה רעה מן הארץ" (ויקרא כו ו).¹⁶

ספרא בחוקותי פרשה א

"והשבתי חיה רעה מן הארץ", ר' יהודה אומר: מעבירם מן העולם. ר' שמעון אומר: משביתן שלא יזוקו … וכן הוא אומר: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן: וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה" (ישעיהו יא ו-ח) – מלמד שתינוק מישראל עתיד להושיט את ידו לתוך גלגל עינו של צפעוני ומוציא מרה מתוך פיו, וכן הוא אומר: גמול ידו הדה, זו חיה ההורגת את הבריות.¹⁷

מסכת תענית דף כב עמוד א

על החרב וכו' תנו רבנן: חרב שאמרו, אינו צריך לומר חרב שאינו של שלום, אלא אפילו חרב של שלום. שאין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה, ואף על פי כן נכשל בה המלך יאשיהו … מפני שהיה לו לימלך בירמיהו, ולא נמלך. מאי דרש: וחרב לא תעבר בארצכם, מאי חרב? אילימא חרב שאינה של שלום – והכתיב ונתתי שלום בארץ! אלא, אפילו של שלום, והוא אינו יודע שאין דורו דומה יפה.¹⁸

ספרא בחוקותי פרשה א פרק א

"ונתתי גשמכם בעתם" … מעשה בימי הורדוס שהיו גשמים יורדים בלילות, בשחרית זרחה חמה ונשבה הרוח ונתנגבה הארץ והפועלים יוצאים למלאכתם ויודעים שמעשיהם לשם שמים … מעשה בימי שמעון בן שטח בימי שלמצו המלכה גשמים יורדים מלילי שבת ללילי שבת עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים, ועדשים כדינרי זהב. וצררו מהם חכמים והניחום לדורות הבאים להודיע כמה חטא גורם לקיים מה שנאמר: עוונותיכם הטו אלה וחטאתיכם (הסתירו פני' מכם משמוע) מנעו הטוב מכם.¹⁹

מסכת עוקצין פרק ג משנה יב

אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט).²⁰

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים