פרשות השבוע

מים ראשונים: קנאות פנחס שזורה בתורה בברית השלום, ככתוב: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם… לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם". וחוזרת ברכת-ברית זו לכהנים (הפעם בלי הקנאות) בתחילת בית שני בדברי הנביא מלאכי (ב ה): "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא". מכאן העיסוק הנרחב בשלום דווקא, אבל לא רק, בפרשת פנחס; ואף אנו שלחנו ידינו במוטיב השלום בפרשה זו בדברינו ברית שלום, ובדברינו ברית חיים ושלום. גם בפרשות אחרות לא נפקד מקומו של השלום. ראו דברינו: וקראת לשלום בפרשת שופטים, שלמים הם שלום בפרשת צו, שלום בין איש ואשתו בפרשת נשא ועוד. הפעם נידרש לדברים שעושים או אין עושים, לעתים גם נגד ההלכה – 'מפני דרכי שלום'. ברית חיים ושלום כביכול כנגד ברית התורה.

לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: (במדבר כה יב).¹

במדבר רבה כא א פרשת פנחס – גדול השלום

"לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" – גדול השלום שניתן לפנחס, שאין העולם מתנהג אלא בשלום, והתורה כולה שלום, שנאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג יז). ואם בא אדם מן הדרך שואלים לו שלום. וכן שחרית שואלים אותו בשלום. ובאמש כך שואלים בשלום.² "שמע ישראל" חותמים: "פורס סוכת שלום על עמו".³ התפילה חותמים בשלום. בברכת כהנים חותמים בשלום. אמר ר' שמעון בן חלפתא: אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום, שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט).⁴

מסכת גיטין פרק ה משנה ח – מפני דרכי שלום

ואלו דברים אמרו מפני דרכי שלום: כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, מפני דרכי שלום.⁵ מערבין בבית ישן, מפני דרכי שלום.⁶ בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון – מפני דרכי שלום.⁷ מצודות חיה ועופות ודגים יש בהם משום גזל מפני דרכי שלום.⁸ רבי יוסי אומר: גזל גמור.

מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום. ר' יוסי אומר: גזל גמור.⁹ עני המנקף בראש הזית, מה שתחתיו – גזל מפני דרכי שלום.¹⁰ ר' יוסי אומר: גזל גמור. אין ממחין ביד עניי גוים בלקט שכחה ופאה – מפני דרכי שלום.¹¹

מסכת ביצה דף טז עמוד א – מתנה לילד קטן

… מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל: הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו!¹²

רש"י שם: צריך להודיע את אמו – לעשות לו אות וסימן, שאם יאכלנו קודם שיבא לאמו – תראה את האות, ותשאלנו: מי עשה לך כך, והוא יאמר: פלוני, וגם נתן לי פת, ומתוך כך ידעו אביו ואמו שהוא אוהבם, ותרבה אהבה ורעות בישראל.¹³

מסכת גיטין דף סא עמוד א – גמילות חסדים משותפת עם גויים

תנו רבנן: מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל, מפני דרכי שלום.¹⁴

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת שופטים – מקדימים שלום

"כי תקרב אל עיר להילחם עליה …. וקראת אליה לשלום". כמה גדול השלום, שאפילו לשונאיהם הקדים להם שלום. מיכן אמרו חכמים: מקדימין שלום לעובד כוכבים בשוק מפני דרכי שלום.¹⁵

ירושלמי דמאי פרק ד הלכה ב – מפני איבה, משום דרכי שלום

מתניתין: המדיר את חבירו שיאכל אצלו, והוא אינו מאמינו על המעשרות – אוכל עמו בשבת הראשונה אף על פי שאינו נאמן על המעשרות, ובלבד שיאמר לו מעושרין הן. ובשבת שנייה, אף על פי שהוא נודר ממנו הנייה, לא יאכל עד שיעשר.¹⁶

גמרא: ר' ינאי בי רבי ישמעאל בשם ר' יוחנן: בשבת של פְּרוֹטֶגֶמְיָיא¹⁷ התירו מפני איבה. אמר רבי אבון: כאן התירו טבלים משום דרכי שלום.¹⁸

ירושלמי דמאי פרק ד הלכה א – שבת שלום

מתניתין: הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח לעשרן, שואלו בשבת ואוכל על פיו. חשיכה מוצאי שבת, לא יאכל עד שיעשר וכו'.¹⁹

גמרא: חברייא בשם רבי יוחנן: מפני כבוד שבת התירו. אם מפני כבוד שבת למה לי שואלו? ע"י עילה. ר' ביבי בשם רבי חנינא: אֵימָת שבת עליו והוא אומר אמת.²⁰

מסכת גיטין פרק ה משנה ט – בין תלמידי חכמים ועמי הארץ ²¹

מַשְׁאֶלֶת אשה לחברתה החשודה על השביעית: נפה וּכְבָרָה ורחיים ותנור, אבל לא תָבוֹר ולא תטחן עמה. אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ: נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל המים לא תיגע עמה, לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו, אלא מפני דרכי שלום.²²

תוספתא מסכת נדרים פרק ב הלכה ז – השלום גובר על הנדר

… הַמוּדָר הנאה מחבירו ומת, מביא לו ארון ותכריכין חלילין ומקוננות, שאין הנאה למתים. מעידו עדות ממון ועדות נפשות. חלה נכנס לבקרו … ושואל בשלומו. היה כהן זורק עליו דם חטאתו ודם אשמו מפני דרכי שלום. ורוחץ עמו במרחץ וישן עמו במטה וכו'.²³

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב – שכנות של שלום²⁴

"ושכנו"²⁵ – בן בגבג אומר: שומע אני שכינו שבשדות. שכינו שבגגות מניין? תלמוד לומר: "הקרוב אל ביתו" – פתח אל פתח. רבי אומר: שלשתן נאמרו: "שכינו" – זה שכינו שבשדות. "שכינו"²⁶ – זה שכינו שבגגות. "הקרוב" – זה הקרוב אל ביתו סמוך לפתח. פסח מצרים – שכינו קרוב לביתו, ואין פסח דורות – שכינו קרוב לביתו.²⁷ ר' שמעון אומר: אף פסח דורות – שכינו קרוב לביתו. וכל כך, לא דברה תורה אלא מפני דרכי שלום.²⁸ שלא יהא אדם מניח אוהבו ושכניו, מכיריו ומיודעיו ואחד מבני עירו, והולך ועושה פסח אצל אחרים, שנאמר: "טוב שכן קרוב מאח רחוק" (משלי כז י).²⁹

מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה בראשית אות קמד – מחניפים מפני דרכי שלום

אמר לו הקב"ה ליעקב: לא דייך שעשית את הקודש חול, אלא שאני אמרתי "ורב יעבד צעיר" (בראשית כה כג), ואתה אמרת: "עבדך יעקב"! … אמר לפניו: ריבון כל העולמים, אני מחניף לרשע בשביל שלא יהרגני. מכאן אמרו: מחניפין לרשעים מפני דרכי שלום.³⁰

בראשית רבה ק ח פרשת ויחי – משנים מפני דרכי שלום  

"ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו וגו' " (בראשית נ טז) – תני: ר' שמעון בן גמליאל אומר: גדול השלום שאף השבטים דברו דברים בדויים בשביל להטיל שלום בין יוסף לשבטים.³¹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ניסינו לכסות את הנושא הנכבד 'מפני דרכי שלום' הן בהיבט החיצוני שלו – היחס לגויים ונכרים, והן בהיבט היהודי הפנימי – ברמת היחס ליחיד ולקבוצות שונות בתוך העם; הן "דרכי שלום" כנות וישרות והן דרכי שלום שמכופפות קצת את האמת המוחלטת למען החיים. עם זאת, ברור שלא מיצינו את הנושא ונגענו רק כמטביל מכחול בים. ועוד יש להרחיב בנושא המשלים "מפני איבה" או "משום איבה", היינו מניעת ריב בעולם, אשר בא לידי ביטוי למשל בהלכות אבלות וצער בעלי חיים. ראו דברינו אבל שבעת ימים בפרשת ויחי וכן צער בעלי חיים בפרשת משפטים. ואם שגינו או החסרנו, הארכנו או קצרנו, ידונו אותנו שואבי המים לזכות "מפני דרכי שלום".