מועדי ישראל

וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת: (מלאכי ג ד).¹ 

הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: (איכה ה כא, סוף הספר).²

זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ: (שירת האזינו, דברים לב ז).³

פירוש רד"ק ישעיהו סג יא – הפרידה מהנבואה

… והנה עתה נסתלק רוח נבואה משמתו חגי זכריה ומלאכי, שאילו היו עמנו נביאים, היו מודיעים לנו קץ הגאולה והיה לנו נחת רוח בזה. אבל אנחנו זה כמה שנים בגלות ואין לנו נביא ולא אתנו יודע עד מה.⁴

ויקרא רבה פרשה ז סימן ד – געגוע לריח הניחוח

רבי אבא בר כהנא אמר: משל למלך שהיו לו שני מגירסין [טבחים]. בישל לו האחד תבשיל ואכלו והיה ערב לו. ועשה השני תבשיל ואכלו וערב לו. ואין אנו יודעים איזה מהם ערב לו יותר. אלא ממה שהוא מצווה את השני ואומר לו: "כתבשיל הזה תעשה לי", אנו יודעים שהשני ערב לו יותר. כך הקריב נח קרבן והיה ערב להקב"ה, שנאמר: "וירח ה' את ריח הניחוח" (בראשית ח כא). הקריבו ישראל והיה ערב להקב"ה.⁵ ואין אנו יודעים אי מהם ערב לו יותר. אלא במה שהוא מצווה את ישראל ואומר להם: "ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו" (במדבר כח ב), אנו יודעים ששל ישראל הוא ערב לו יותר. זהו שכתוב: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות". כימי עולם – כימי משה, וכשנים קדמוניות – כימי שלמה. רבי אומר: כימי עולם – כימי נח, וכשנים קדמוניות – כימי הבל, שלא הייתה עבודת כוכבים בימיו.⁶

איכה רבה פרשה ה סימן כא – מי יעשה את הצעד הראשון

"השיבנו ה' אליך ונשובה", אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, שלך הוא – השיבנו.⁷ אמר להם: שלכם הוא, שנאמר: "שובו אלי ואשובה אליכם נאם ה' " (זכריה א ג).⁸ אמרה לפניו: רבש"ע, שלך הוא שנאמר: "שובנו אלוהי ישענו" (תהלים פה ה), לכך נאמר: "השיבנו ה' אליך ונשובה".⁹

"חדש ימינו כקדם" – כאדם הראשון, כמה דאת אמרת: "ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן" (בראשית ג כד).¹⁰ דבר אחר: "חדש ימינו כקדם", כמה דאת אמרת: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות" (מלאכי ג ד),¹¹ "כימי עולם" – זה משה, דכתיב: "ויזכור ימי עולם משה עמו" (ישעיה סג יא), "וכשנים קדמוניות" – כשנות שלמה. רבי אומר: "כימי עולם" – כימי נח, שנאמר: "כי מי נח זאת לי" (ישעיהו נד), "וכשנים קדמוניות" – כשנות הבל, שלא היתה עבודת כוכבים עדיין בעולם.¹²

ספרא שמיני פרשה א – ימים של אש¹³

"ותצא אש מלפני ה' "¹⁴ – כיון שראו אש חדשה שירדה מן השמים וליחכה על המזבח את העולה ואת החלבים, נפלו על פניהם ושיבחו לשמים. וכן בימי שלמה נפלו על פניהם, שנאמר: "וכל ישראל רואים ברדת האש וכבוד ה' על הבית ויכרעו אפים על הרצפה וישתחוו והודות לה' כי טוב כי לעולם חסדו" (דברי הימים ב ז ג). ועל אותו שעה הוא אומר: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות", "כימי עולם" – כימי משה, וכשנים קדמוניות – כשני שלמה. רבי אומר כימי עולם כימי נח, וכשנים קדמוניות כשנות הבל שלא היתה עבודה זרה בעולם.¹⁵

חתם סופר מסכת נדה דף ע עמוד ב – תקופת שלמה החצויה

… כשעברו ישראל ושבו מצרימה ותעלה מרכבה לשלמה ממצרים וגו',¹⁶ ונשא בת מלכם, נידונו כאומות העולם שיהיה זעמו וכעסו עליהם קודם גזר דין מבלי נשוא פניהם וזאת היא שהחריבו ארצנו.¹⁷ ואימתי נשוב לימי עלומינו? לעתיד לבוא, דכתיב: "וזרקתי עליכם מים טהורים", שהכוונה שהוא ישלח התעוררותו מקודש להשיבנו אליו וזהו: "השיבנו ה' אליך ונשובה", ע"י התעוררת דילך חדש ימינו כקדם, כמו שהיה קודם שנשא שלמה בת פרעה.¹⁸

רמב"ם הלכות תשובה פרק ז – תשובת היחיד

כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל שנאמר: "עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם" (ישעיהו נט ב), צועק ואינו נענה, שנאמר: "כי תרבו תפילה אינני שומע" (ישעיהו א ו), ועושה מצות וטורפין אותן בפניו, שנאמר: "מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי" (שם שם יב), "מי גם בכם ויסגור דלתיים… אין לי חפץ בכם" (מלאכי א י)¹⁹ – והיום הוא מודבק בשכינה, שנאמר: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם". צועק ונענה מיד, שנאמר: "והיה טרם יקראו ואני אענה, ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה, שנאמר: "כי כבר רצה האלהים את מעשיך". ולא עוד, אלא שמתאווים להם, שנאמר: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות".²⁰

קהלת רבה (וילנא) פרשה א סימן ד – הדור שלך²¹

ר' אבא בר כהנא ואמרי לה בשם ר' אדא בר חוניא: יהיה בעיניך דור שבא, כדור שהלך. שלא תאמר: אילו היה ר' עקיבא קיים, הייתי קורא לפניו; אילו היו ר' זירא ור' יוחנן קיימין, הייתי שונה לפניהם. אלא, דור שבא בימיך וחכם שבימיך, כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך.

א"ר יוחנן כתיב: "ה' אשר עשה את משה ואת אהרן" (שמואל א יב ו), וכתיב: "וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל " (שם יא) – ירובעל זה גדעון, בדן זה שמשון, יפתח כמשמעו. וכתיב: "משה ואהרן בכוהניו ושמואל בקוראי שמו" (תהלים צט) – שָקָל הכתוב שלשה קלי עולם עם שלשה גדולי עולם. ללמדך, שבית דינו של ירובעל גדול וחשוב לפני הקב"ה כבית דינו של משה, ובית דינו של שמשון כבית דינו של אהרן, ובית דינו של יפתח כבית דינו של שמואל. ללמדך, שכל מי שנתמנה פרנס על הציבור, אפילו הוא קל שבקלים, הרי הוא כאביר שבאבירים הראשונים, שנאמר: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז) – אין לי (לך) אלא שופט שבדורך …מלמד שהשופט שבדורך הרי הוא בזמנו כשופט שהיה בימים הראשונים. וכן הוא אומר: "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה". אמר ר' שמעון בין לקיש: אין לך לשמוע אלא שופט שבדורך.²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אחרי כל המדרשים, יש לשוב ולקרוא את הפסוקים במלאכי כפשוטם, על רקע תקופתו, שיבת ציון וחידוש בית שני. הגעגוע והייחול הוא להשבת כבוד הבית הראשון ומלכות ישראל ויהודה, הגם שלא חסרו בהם פגמים. ראו התיאור המרגש בעזרא פרק ג של יסוד היכל ה': "וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל".