מועדי ישראל

מסכת ראש השנה פרק ב משניות ח-ט – סיפור המעשה¹

דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר: הֲכָזֶה ראית או כזה?² מעשה שבאו שנים ואמרו: ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב. אמר רבי יוחנן בן נורי: עדי שקר הם. כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל.³ ועוד באו שנים ואמרו: ראינוהו בזמנו ובליל עבורו לא נראה, וקיבלן רבן גמליאל. אמר רבי דוסא בן הרכינס: עדי שקר הן, היאך מעידים על האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה?⁴ אמר לו ר' יהושע: רואה אני את דבריך.⁵

שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך.⁶

הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר. אמר לו: יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר: "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם" (ויקרא כג ד)⁷  – בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו.⁸

בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס, אמר לו:⁹ אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר: "ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל" (שמות כד ט)  – ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל, הרי הוא כבית דינו של משה.¹⁰

נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו.¹¹ עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי. רבי בחכמה, ותלמידי שקבלת דברי.¹²

הערה-השערה שלנו: לפי חשבון פשוט, יום הכיפורים של רבן גמליאל הקדים ביום אחד את זה של ר' יהושע. שהרי רבן גמליאל קיבל את העדים שראו את המולד בליל שלושים. מה גם שמקובל אצל חכמים שאלול הוא 29 יום. ר' יהושע שלא קיבל את העדים, דחה ביום אחד את ראש החודש וממילא איחר את יום הכיפורים ביום אחד. שימו לב שרבן גמליאל לא אומר לר' יהושע: גוזרני עליך שתקיים את יום הכיפורים שחל לפי חשבוני, היינו שתבוא ליבנה, מקום הנשיאות, ותקיים יום הכיפורים כדת וכדין אתי. הוא אומר לו: גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך. אנו מבקשים לטעון שר' יהושע ודאי חש לחומרה לשיטתו של רבן גמליאל והתכוון לקיים את יום הכיפורים של רבן גמליאל (שמן הסתם רוב העם נהג), אך רצה להוסיף עוד יום ולנהוג לחומרה שני ימים יום הכיפורים. שימו לב שהוויכוח איננו על ראש השנה ואפשר שכבר אז נהגו יומיים ראש השנה (ראו ירושלמי עירובין פרק ג הלכה ט ששני ימים טובים של ראש השנה הם מתקנת נביאים ראשונים) – אבל קבלו עדים גם בהמשך חודש תשרי על מנת לכוון לשאר חגי תשרי. הוויכוח הוא על יום הכיפורים. רבן גמליאל לא הסכים שר' יהושע ינהג יומיים יום כיפור. יש יום כיפורים אחד שנקבע ע"י הסמכות. בהיסטוריה החדשה של עם ישראל, ידוע המקרה של יומיים יום כיפור במלחמת העולם השנייה, בישיבת מיר שגלתה לקובה שביפן (ולאחר מכן לשנחאי שבסין) ולא היה ברור מהו קו התאריך של הלוח העברי, אם יפן לפני ארץ ישראל (6 שעות) עוד אחריה (18 שעות). ראו הערך פולמוס השבת ביפן בויקיפדיה.

ותטיב לנו החתימה

מחלקי המים¹³

מים אחרונים: מקריאת סיפור זה אנו נזכרים בעימות קשה אחר שהיה לרבן גמליאל עם ר' יהושע שהסתיים בהדחתו של רבן גמליאל מנשיאותו. ראו ברכות דפים כז-כח (ושם מוזכרת גם מחלוקת בבכורות), דברינו בו ביום שהעבירו את רבן גמליאל מנשיאותו במיוחדים. וכמו כן, סיפור נוסף של מחלוקת בו עומד ר' יהושע, הפעם יחד עם רבן גמליאל, כנגד "בן זוגו" – רבי אליעזר בן הורקנוס. ראו דברינו תנורו של עכנאי בפרשת בהר. מה סדר המחלוקות? נראה שזו שלנו היא הראשונה, הדחת רבן גמליאל היא השנייה (היא מזכירה את זו שלנו, וזו של בכורות ניתנת להיקבע ביניהן) ותנורו של עכנאי היא המחלוקת השלישית והאחרונה. בעקבותיה נפטר רבן גמליאל. ראו בבא מציעא נט שם. מה אפשר ללמוד מסדר עניינים זה?

ואחרי כל זה, היכן נמקם את הסיפור הבא?

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא לח: וכבר היו רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק מסובים בבית משתה בנו של רבן גמליאל. מזג רבן גמליאל את הכוס לרבי אליעזר ולא רצה ליטלו. נטלו רבי יהושע. אמר לו רבי אליעזר: מה זה יהושע? בדין שאנו מסובים וגמליאל ברבי עומד ומשמשנו? אמר לו רבי יהושע: הנח לו וישמש. אברהם גדול העולם שימש מלאכי שרת וכסבור שהם ערביים עובדי עבודה זרה, שנאמר: וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים (בראשית יח ב). והלא דברים קל וחומר: ומה אברהם גדול העולם שימש מלאכי שרת וכסבור שהם ערביים עובדי עבודה זרה, גמליאל ברבי לא ישמשנו?! אמר להם רבי צדוק: הנחתם כבוד מקום ואתם עסוקים בכבוד בשר ודם. אם מי שאמר והיה העולם משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומגדל צמחים ועורך שולחן לכל אחד ואחד,¹⁴ גמליאל ברבי לא ישמשנו?