וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר: וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי: וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה: וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ: וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ: וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר: וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ: וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן: וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי: עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד: וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל: וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם: (בראשית פרק טז).1
בראשית רבה פרשה מה – מדרש פרשני2
"ושרי אשת אברם לא ילדה לו וגו' " … ר' יהודה אמר: "לו" – לאברם3 לא ילדה, אבל אילו נישאת לאחר – ילדה. ורבי נחמיה אמר: לא לו ולא לאחר. זהו שכתוב: "לא ילדה לו ולה".4
"ולה שפחה מצרית ושמה הגר" … אמר ר' שמעון בן יוחאי: הגר בתו של פרעה היתה, וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו. אמר: מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר. … אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו. אמר: מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחרת.5
"ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' מלדת", אמרה: יודעת אני מהיכן היא מַכָּתִי.6 לא כשם שהיו אומרים לי קמיע היא צריכה, הִיָמוֹס היא צריכה. אלא: "הנה נא עצרני ה' מלדת".7
"בוא נא אל שפחתי אולי איבנה ממנה". שנינו: כל מי שאין לו בן, כאילו הוא מת, כאילו הוא הרוס.8 כאילו מת: "ותאמר רחל אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי" (בראשית ל א). כאילו הרוס, שנאמר: "אולי אבנה ממנה", ואין בונין אלא את ההרוס.9
"וישמע אברם לקול שרי", רבי יוסי אמר: לקול רוח הקודש, כמו שאתה אומר: "ואתה תשמע לקול דברי ה' " (שמואל א טו א).10
"ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה", לקחתה בדברים, אמרה לה: אשריך שאת מדבקת לגוף הקדוש הזה.11
"מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען" רבי אמי בשם ריש לקיש: מנין תנינן: "נשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל מפריה ורביה אלא יוציא וישא אשה אחרת"? מהכא: "מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען" הדא אמרת אין ישיבת חוצה לארץ עולה מן המנין.12
"ותתן אותה לאברם אִישָׁהּ לו לאשה". לאישה – ולא לאחר. לאשה – ולא לפילגש.13
"ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה" … שכל תשעים שנה שלא ילדה שרה היתה ככלה בתוך חופתה.14 והיו מטרוניות באות לשאול בשלומה של שרה. והיתה שרה אומרת להם: צאו ושאלו בשלומה של עלובה.15 והיתה הגר אומרת להם: שרי גבירתי אין סִתְרָהּ כִּגְלוּיָהּ.16 נראית צדקת ואינה צדקת. אילו היתה צדקת, ראו כמה שנים שלא נתעברה ואני בלילה אחד נתעברתי.17
"ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך", רבי יודן בשם ר' יהודה בר סימון: חומסני אתה בדברים. למה? שאתה שומע בזיוני ושותק. רבי ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא אמר: יתבקש דיני אצלך! משל לשני בני אדם חבושים בבית האסורים, נמצא המלך עובר. אמר לו האחד: תְּבַע דיקיון שלי.18 אמר (המלך): הוציאוהו. אמר לו חבר: יתבקש דיני אצלך. אילו אמרת (למלך): תבע דיקיון שנינו, כשם שהוציאך, כך היה מוציאני … כך,19 אילו אמרת: "ואנו הולכים ערירים", כשם שנתן לך בן, כך היה נותן לי בן.20
"ישפוט ה' ביני וביניך" – רבי תנחומא אמר בשם רבי חייא רבה ורבי ברכיה אמר בשם רבי חייא: כל מי שהרתיק אחר מדת הדין לא יצא שפוי מתחת ידיה.21 ראויה היתה שרה להגיע לשניו של אברהם, ועל ידי שאמרה: "ישפוט ה' ביני וביניך" נמנעו מחייה שלושים ושמונה שנה.22 אמר ר' הושעיא: "בינך" כתוב. כבר כתוב: "ויבא אל הגר ותהר",23 ומה תלמוד לומר: "הנך הרה וילדת בן"? אלא מלמד שהכניסה בה שרה עין רעה והפילה עוברה. אמר ר' יוחנן: ביני ובינך, ובנך כתיב.24
"ויאמר אברם אל שרי עשי לה הטוב בעיניך" אמר לה: מה איכפת לי לא בטובתה ולא ברעתה, כתיב: "לא תתעמר בה תחת אשר עניתה" (דברים כא יד), וזו מאחר שציערנו אותה אנו משתעבדין בה? איכפת לי לא בטובתה ולא ברעתה … כתוב: "לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה" (שמות כא כ),25 וזו מאחר שעשינו אותה גבירה אנו עושין אותה שפחה? איכפת לי לא בטובתה ולא ברעתה.26
"ותענה שרי ותברח מפניה", רבי אבא בר כהנא אמר: מנעתה מתשמיש המטה.27 רבי ברכיה אמר: טפחתה בקורדקייסין על פניה. ר' ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא: דליים ופנדיות הוליכה לה למרחץ.28
"וימצאה מלאך ה' על עין המים וגו', באורחא דחלוצה.29 "ויאמר הגר שפחת שרי", המשל אומר: אם יאמר לך אדם: אוזניך של חמור – אל תחוש. שניים – התקן לך פורבי.30 כך, אברם אמר: "הנה שפחתך בידך", המלאך אמר: "הגר שפחת שרי", (הגר אמרה): "ותאמר מפני שרי גברתי אנכי בורחת".31
"ויאמר לה מלאך ה' שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה", "ויאמר לה מלאך ה' הרבה את זרעך" – כמה מלאכים נזדווגו לה? ר' יוסי בר חנינא אמר: חמישה, בכל מקום שנאמר אמירה – מלאך. רבנן אמרי: ארבעה, בכל מקום שנאמר מלאך. א"ר חייא: בוא וראה כמה בין ראשונים לאחרונים, מנוח אמר לאשתו: "מות נמות כי אלהים ראינו" (שופטים יג כב), והגר שפחת שרי רואה חמישה מלאכים בזה אחר זה ולא נתייראה מהם. אמר רבי חייא: ציפורנם של אבות ולא כריסם של בנים.32 א"ר יצחק: "צופיה הליכות ביתה" (משלי לא כז) – בני ביתו של אבינו אברהם צופים היו והיתה רגילה לראות בהם.33
"ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע ה' אל עוניך" (בראשית טז יא).34 א"ר יצחק: שלושה הן שנקראו בשמם לפני הקב"ה עד שלא נוצרו, ואלו הם: יצחק ושלמה ויאשיהו, ביצחק כתיב: "אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק" (בראשית יז יט), בשלמה מה הוא אומר: "הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והניחותי לו מכל אויביו שלמה יהיה שמו" (דברי הימים א כב), ביאשיהו כתיב: "ויקרא אל המזבח בדבר ה' ויאמר מזבח מזבח כה אמר ה' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו" (מלכים א יג).35 ויש אומרים: אף ישמעאל באומות: "הנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישמעאל".36
"ותקרא שם ה' הדובר אליה אתה אל ראי",37 רבי יהודה בר סימון ורבי יוחנן בשם ר' אלעזר בר שמעון: מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם האשה אלא עם אותה הצדקת ואף היא ע"י עילה.38 רבי אבא בשם רבי בֵּירַי: כמה כרכורים כרכר בשביל להשיח עמה: "ויאמר לא כי צחקת". והכתיב: "ותקרא שם ה' הדובר אליה"!39 רבי יהושע בר נחמיה אומר: על ידי מלאך, והכתיב: "ויאמר ה' לה", רבי לוי בשם רבי חנינא בר חמא אמר: על ידי מלאך, רבי אלעזר בשם ר' יוסי בן זמרא אמר: ע"י שֵׁם.40
"אתה אל ראי" – אמר רבי אייבו: אתה הוא רואה בעלבון של עלובים.41
"כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי", אמרה: לא דיי שנזקקתי לדיבור אלא למלכות, כמו שאתה אומר: "כי הביאותני עד הלום" (שמואל ב ז).42
"ראיתי אחרי רואי", לא דיי שנזקקתי עם גברתי לראות המלאך, אלא שאפילו גברתי שהיתה עמי לא ראתה.43 דבר אחר: לא דיי שנזקקתי עם גברתי, אלא ביני לבין עצמי.44 אמר ר' שמואל בר נחמן: משל למטרונה שאמר לה המלך: עברי לפני. עברה לפניו והיתה מסתמכת על שפחתה וצמצמה פניה ולא ראתה המלך, והשפחה ראתה.45
עד כאן דברי המדרש שיש חשד שנקטע משום שאיננו מתייחס לפרק עד סופו: לאופן שבו קבלו אברהם ושרה את הגר החוזרת, להולדת ישמעאל, ולקריאת שמו "ישמעאל" ע"י אברהם שלא נכח בעת שהמלאך גילה להגר שזה שמו. בעקיפין נוכל למשל לציין, עפ"י המדרשים לעיל, שאם אכן הפילה הגר את הריונה הראשון והמלאך מבשר לה: "הנך הרה ויולדת בן" – חזר אברהם לקיים יחסי אישות עם הגר ומן הסתם בידיעתה של שרה. האם חזרה הגר להיות אשה של אברהם? איך באמת התייחסה שרה אל הגר כשזו חזרה מהמדבר? האם התחרטה על העינוי שענתה אותה? (גירוש ישמעאל והגר שבפרשה הבאה היא עניין אחר, שם סיבת הגירוש היא ישמעאל ולא הגר). כל זה חסר במדרש בראשית רבה.
רמב"ן בראשית טז יא פרשת לך לך –
וקראת שמו ישמעאל – הודיע המלאך להגר שיהיה שמו ישמעאל, כדרך "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו" (מלכים א יג ב).46 ואמר לה שהיא תקראנו כן ותזכור כי שמע אלהים אל עניה. ואברהם מעצמו קרא שמו כן שישמע אל ויעננו, או ששרתה עליו רוח הקודש, כדברי רש"י, וקרא אותו ישמעאל כי שמע אלהים אל עני אמו כדבר המלאך. והנכון בעיני כי המלאך צוה להגר שתקראנה כן, והיא יראה בעבור היותה פילגש לקרוא שם לבן אדוניה, וגלתה לו הענין ואברם קיים דבר ה', אבל לא הוצרך הכתוב להאריך בזה.47
שבת שלום וגשמים בעיתם48
מחלקי המים
מים אחרונים: נושא מרתק הוא גלגול השם ישמעאל לאורך הדורות. בהשוואה לשם יצחק, שמו הוא מלא משמעות: ישמע האל! ואמנם שלושה מגדולי ישראל התכבדו בשם זה: ישמעאל בן אלישע כהן גדול שנמנה על עשרה הרוגי מלכות, ר' ישמעאל בן אלישע בן הפלוגתא הגדול של ר' עקיבא שהנחיל לנו מדרשי הלכה חשובים, י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, משניות והלכות רבות ועוד ועוד. וכן ר' ישמעאל בן ר' יוסי חלפתא בן דורו של רבי יהודה הנשיא. ויש עוד כמה ר' ישמעאל שלא מנינו. אך במרוצת הדורות וצוק העתים נפסק השימוש בשם זה מסיבות ברורות. ובעזרת החונן לאדם דעת כבר זכינו כאמור להשלים דף נפרד על דמותו של ישמעאל.