פרשות השבוע

וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק: וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק: וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ: (בראשית כא ט-יא).¹

 

אבן עזרא בראשית פרק כא פסוק יד – האם יש לתמוה על מעשה אברהם

ורבים יתמהו מאברהם, איך גרש בנו, גם שלח בן עם אמו ריקם, ואיה נדבת לבו?² והתימה מאלה שיתמהו, כי אברהם עשה ככל אשר צוהו ד'. ואילו היה נותן ממון להגר שלא ברצון שרה, לא שמר מצות השם. והנה באחרונה אחרי מות שרה נתן מתנות לבני ישמעאל.³

"לחם וחמת מים" – נתן אל הגר, ושם על שכמה, ואמר לה, קחי אתך בנך.⁴

"וישלחה" – ויתכן שנתן לה כסף וזהב ולא פירש הכתוב. ונתן לה לחם ומים שיספיק לה עד באר שבע, כי בגרר היה אברהם.⁵ והנה היא הלכה ולא ידעה הדרך – "ותתע". והנה בנה חלה מחסרון המים, ואחר שלקחתהו בחיקה וראתה שנפשו יוצאה בצמא השליכתו.⁶

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית כא כב – מה חושבת הסביבה

"ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכול שר צבאו" – פה שכל החיילות של אבימלך היו נושקים לו ועל פיו היו יוצאים ובאים. "אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עושה" – שהיו האומות אומרים אילולי היה אברהם צדיק, היאך לא הוליד בן? כיון שהוליד אמרו: "אלהים עמך". וכששמע לקול שרה וגירש את הגר ואת ישמעאל היו מרננים אחריו. למה שמע לקול אשתו וגירש את בנו. כיון שראה מעשיו של ישמעאל שנשא אשה מארץ מצרים,⁷ והיה יושב ורובה קשת ומלסטם את הבריות, אמר לו: "אלהים עמך בכל אשר אתה עושה".⁸

רמב"ן בראשית פרק כא פסוק ט – ישמעאל מלגלג על מוצאו של יצחק

…. והנכון בעיני שהיה זה ביום היגמל את יצחק וראתה אותו מלעיג על יצחק או על המשתה הגדול,⁹ ולכך אמר הכתוב "את בן הגר המצרית" ולא אמר "את ישמעאל" מצחק. וכן אמרה "גרש את האמה הזאת ואת בנה", כי אמרה העבד המלעיג על אדוניו חייב הוא למות או להלקותו. ואיני רוצה רק שתגרש אותו מאתי ולא יירש בנכסיך כלל עם בני שהוא בן גבירה. ואמרה שיגרש גם אמו, כי לא יוכל הנער לעזוב את אמו ועזב את אמו ומת.¹⁰

בראשית רבה פרשה נג סימן יא – מחלוקת רבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי מהו "מצחק"

"ותרא שרה את בן הגר המצרית … מצחק" – אמר ר' שמעון בן יוחאי: ר' עקיבה היה אומר בו דבר לגנאי ואני אומר בו דבר לשבח.¹¹

דרש ר' עקיבא: "ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק" – אין מצחק אלא גילוי עריות, כמו שאתה אומר: "בא אלי העבד אשר הבאת לנו לצחק בי" (בראשית לט יז). מלמד שהיתה שרה רואה את ישמעאל מכבש גיניות¹² וצד נשי אנשים ומענה אותן. תני ר' ישמעאל: אין "צחק" אלא עבודה זרה, שנאמר: "ויקומו לצחק" (שמות לב ו).¹³ מלמד שהיתה שרה רואה את ישמעאל בונה בומוסיות וצד חגבים ומקריב עליהם. ר' אלעזר אומר: אין "צחק" אלא שפיכות דמים, שנאמר: "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו" (שמואל ב ב יד).¹⁴ ר' עזריה משום ר' לוי אמר: אמר לו ישמעאל ליצחק: נלך ונראה חלקנו בשדה.¹⁵ והיה ישמעאל נוטל קשת וחיצים ומורה כלפי יצחק ועושה עצמו מצחק. זהו שכתוב: "כמתלהלה היורה זיקים חצים ומות, כן איש רימה את רעהו ואמר הלא משחק אני" (משלי כו יח-יט).¹⁶

ואני אומר:¹⁷ אין הלשון הזה של צחוק אלא לשון ירושה. שבשעה שנולד אבינו יצחק, היו הכל שמחים. אמר להם ישמעאל: שוטים אתם, אני בכור ואני נוטל פי שנים. שמתשובה שאמרה שרה לאברהם. אתה למד. "כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק". "עם בני" אפעלפי שאינו יצחק. "עם יצחק" – אפעלפי שאינו בני. קל וחומר – "עם בני עם יצחק".¹⁸

בראשית רבה נג יג – אברהם בעין טובה ושרה בעין רעה

"וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר" – ביתו של אבינו אברהם וָתְרָנִים היו, שנאמר: וישכם אברהם בבוקר. "ויתן אל הגר" – שכן דרך עבדים שיהיו ממלאים כדים על שכמם. "שם על שכמה ואת הילד" – בן כ"ז שנים, ואת אמרת שם על שכמה? אלא מלמד שהכניסה בו [שרה] עין רעה ונכנסה בו חמה וְאַבָּבִית, תדע לך שכן, דכתיב: "ויכלו המים מן החמת", שכן דרך החולה להיות שותה הרבה ובכל שעה.¹⁹

רד"ק בראשית כא יא פרשת וירא – מחיר "שלום בית"

וירע הדבר מאד – כי אף על פי שהיה בן האמה בנו היה והיה אוהב אותו כי היה בכורו והיה מרחם עליו כרחם אב על בנים. ובדרך טובה היה הולך, כי הוא גדל עמו ולמדהו דרך ה', כי אפילו לאחרים היה מלמד ומדריך בדרך טובה כל שכן לבנו, והיה רע בעיניו שיגרשהו מביתו, ולא גער באשתו מפני שלום הבית, כמו שכתבנו בדבר הגר, והיה מצטער על הדבר, והיה סובל מריבת אשתו עד שבא אליו הדבור.²⁰

בראשית רבה נג יג (המשך) – בין שיח לשיח והשלכה

"ותשלך את הילד תחת אחד השיחים" – אמר ר' מאיר: שכן דרך הרתמים להיות גדלים במדבר. א"ר אמי: תחת אחד השיחים – ששם השיחו עמה מלאכי השרת. "ותלך ותשב לה מנגד … כמטחוי קשת" … א"ר ברכיה: כמטחת דברים כלפי מעלה, אמרה: אתמול אמרת לי: "הרבה ארבה את זרעך וגו' ", עכשיו הוא מת בצמא.²¹

אבות דרבי נתן נוסח ב פרק מז – שלושה ששמע הקב"ה בכייתם

ג' בכו ושמע הקב"ה בכיתם. ואלו הן: הגר ועשו וחזקיהו. הגר מנין? שנאמר: "ותשא את קולה ותבך" (בראשית כא טז). ומנין ששמע הקב"ה קול בכיתה? שנאמר: "כי שמע ה' את קול הנער באשר הוא שם. קומי שאי את הנער" (שם שם יח). עשו בכה "וישא את קולו ויבך" (שם כז לח).²² ועל שלשה דמעות שהטיף, נעשו לישראל פלומסיות,²³ שנאמר: "האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש" (תהלים פ ו). חזקיהו בכה, שנאמר: "אנא ה' זכר נא וגו' ויבך חזקיהו בכי גדול" (מלכים ב כ ג). ומנין ששמע הקב"ה בכיתו? שנאמר: "שמעתי את תפילתך ראיתי את דמעתך ביום השלישי תעלה בית ה' " (שם שם ה).²⁴

בראשית רבה נג יד – דמעתה של גיורת חביבה

זהו שכתוב: "נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ" (תהלים נו ט) … כאותה בעלת נוד. "הלוא בספרתך" – כשם שכתוב בספר תהלים: "שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש" (תהלים לט יג) – אל דמעתה של הגר לא החרשת, אל דמעתי אתה מחריש! ואם תאמר: ע"י שהיתה גיורת היתה חביבה, אף אנכי: "כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי" (שם).²⁵

"ויקרא מלאך אלהים אל הגר" (בראשית כא יז) – בזכותו של אברהם. "כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם" – בזכות עצמו. יפה תפילת החולה לעצמו יותר מכל. "באשר הוא שם" – אמר רבי סימון: קפצו מלאכי השרת לקטרגו. אמרו לפניו: ריבון העולמים, אדם שהוא עתיד להמית את בניך בצמא, אתה מעלה לו באר? אמר להם: עכשיו מה הוא, צדיק או רשע? אמרו לו: צדיק. אמר להם: איני דן את האדם אלא בשעתו.²⁶

פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב"  פרק כט²⁷

הנס התשיעי: נולד ישמעאל בקשת ונתרבה בקשת, שנאמר: "ויהי אלהים את הנער ויגדל". ונטל קשת וחצים והיה יורה אחר הפינות. וראה את יצחק יושב לבדו וירה חץ להרגו. וראתה זה הדבר שרה והגידה לאברהם ואמרה לו: כזה וכזה עשה ישמעאל ליצחק, אלא עמוד וכתוב ליצחק כל מה שנשבע הקב"ה לך ולזרעך. חייך, שאין בן האמה יורש עם בני עם יצחק.²⁸

יהודה בן תימא אומר: אמרה שרה לאברהם: כתוב גט גירושין לָאָמָה ושלח את האמה הזאת מעלי ומעל יצחק בני מן העולם הזה ומן העולם הבא. ומכל הרעות שבאו על אברהם, הֵרָע בעיניו הדבר הזה מאד.²⁹ ר' יהודה אומר: נגלה הקב"ה עליו, אמר לו: אברהם, אין אתה יודע שהיית לך שרה ראויה לאשה ממעי אמה והיא חברתך ואשת בריתך? לא נקראת שרה שפחה אלא אשתך. לא נקראת הגר אשתך אלא שפחתך.³⁰ כל מה שדברה שרה באמת הגידה – "אל ירע בעיניך". השכים אברהם וכתב גט גירושין ונתן להגר ושלח אותה ואת בנה מעליו ומעל יצחק בנו מהעולם הזה ומהעולם הבא, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וכו' וישלחה" – בגט גירושין.³¹ ולקח בגד אחד וקשר במתניה כדי שיהא שוטף אחריה לידע שהיא שפחה. ולא עוד, אלא שעמד אברהם אבינו לראות את ישמעאל בנו ולראות את הדרך שהלכו בה. ובזכות אברהם לא חסרו המים מן החמת. וכיון שהגיע לפתח המדבר התחילה תוֹעָה אחרי ע"ז של בית אביה ומיד חסרו המים מן החמת שנאמר: "ותלך ותתע במדבר וכו' "³² … ועייפה נפשו של ישמעאל בצמא והלך והשליך את עצמו תחת חרולי המדבר ואמר: אלוהי אברהם אבי, יש לפניך תוצאות מים. קח את נפשי ממני ואל אמות בצמא. ויעתר לו, שנאמר: "כי שמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם".³³ ושם נפתחו להם הבאר שנבראת בין השמשות, והלכו ושתו ומלאו את החמת מים, שנאמר: "ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים", ושם הניחו הבאר ומשם נשאו את רגליהם והלכו כל המדבר כולו עד שהגיעו למדבר פארן ומצאו שם מוצאי מים וישבו שם, שנאמר: "וישב במדבר פארן". שלח ישמעאל ולקח לו אשה מבנות מואב ועיסה שמה.

לאחר שלוש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו, ונשבע לשרה שלא ירד מעל הגמל במקום שישמעאל שרוי שם. והגיע לשם בחצי היום ומצא שם את אשתו של ישמעאל. אמר לה: היכן הוא ישמעאל? אמרה לו: הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר. אמר לה: תני לי מעט מים ולחם ומטעמים כי עייפה נפשי מדרך המדבר. אמרה לו: אין לי לחם ואין מים.³⁴ אמר לה: כשיבוא ישמעאל הגידי לו את הדברים הללו: אמרי לו: זקן אחד מארץ כנען בא לראותך ואמר: חלף³⁵ מפתן ביתך שאינה טובה לך. וכשבא ישמעאל מן המדבר הגידה לו את הדברים הללו, ובן חכם כחצי חכם, והבין ישמעאל. ושלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה ופטימה שמה.³⁶

ועוד אחר שלוש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו ונשבע לשרה כפעם ראשונה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם. והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל. אמר לה: היכן הוא ישמעאל? אמרה לו: הוא ואמו הלכו לרעות את הגמלים במדבר. אמר לה: תני לי מעט לחם ומעט מים כי עייפה נפשי מדרך המדבר. הוציאה לחם ומים ונתנה לו. עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב ממין הברכות. וכשבא ישמעאל, הגידה לו את הדבר וידע ישמעאל שעד עכשיו רחמי אביו עליו, שנאמר: "כרחם אב על בנים".

לאחר מיתתה של שרה חזר אברהם ולקח את גרושתו, שנאמר: "ויוסף אברהם ויקח אשה". מדקאמר "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה" משמע שפעם ראשונה היתה אשתו.³⁷

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אחרי כל אריכות דברינו לא הבאנו את המדרש הנפלא המשווה את הגר עם לאה. את הטחת הדברים של הגר כלפי מעלה (ראה בראשית רבה נג יג לעיל) עם הפסוק: "וירא ה' כי שנואה לאה". אשה ראשונה שנואה מול אשה ראשונה מגורשת. ודווקא שתיהן זוכות לקיום הבטחת "הרבה ארבה את זרעך". ראה תנחומא ויצא סימן ה: "וירא ה' כי שנואה לאה … הכתוב מדבר בישמעאל". הקישור בין לאה והגר הוא דרך הפסוק באיוב יא יא: "כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן". ראה שם גם הזכרת זמרי כשצאצא של לאה והחזרה למוטיב "באשר הוא שם" שראינו בבראשית רבה נג יד לעיל. וראה עוד מסכת גיטין דף צ עמוד ב: "אמר ר' אלעזר: כל המגרש אשתו ראשונה – אפילו מזבח מוריד עליו דמעות".