פרשות השבוע

וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי: (בראשית לא א).¹

וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן: (הפסוק הסמוך).²

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישב סימן יט

זה שאומר הכתוב: "כי עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה" (שיר השירים ח ו). "עזה כמות אהבה" – אהבה שאהב יעקב לרחל, שנאמר: "ויאהב יעקב את רחל" (בראשית כט יח).³ "קשה כשאול קנאה" – שקנאת רחל באחותה. ומה תעשה אהבה בצד קנאה!⁴

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא סימן יט⁵

"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב וגו' ואם אין מתה אנכי" (בראשית ל א) – אמרו רבותינו: מכאן אתה לָמֵד, שכל מי שאין לו בנים חשוב כמת, שכתיב בחנה: "ה' ממית ומחיה" (שמואל א ב ו).⁶ אלא כך אמרה חנה: עד שלא נתן לי בן הייתי מן המתים, עכשיו שנתן לי בן נמניתי עם החיים. אמרה רחל ליעקב: הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי.⁷

"ויחר אף יעקב ברחל" (בראשית ל ב), ורוח הקודש אומרת: "החכם יענה דעת רוח" (איוב טו ב), אמר יעקב לרחל: וכי אנטידיסר של הקב"ה אני?⁸ "התחת אלהים אנכי"? (שם). א"ל הקב"ה: חייך! בלשון שאמרת התחת אלהים אנכי, בו בלשון בנה עומד ואומר לבניך: "התחת אלהים אני" (בראשית נ יט).⁹

אמרה לו: כך היה יצחק אביך עשה לרבקה אמך? לא היו שניהם עומדים ומתפללים זה כנגד זה, שנאמר: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו" (בראשית כה כא).¹⁰ אף אתה, תתפלל עלי אל ה'. ואברהם זקנך, לא כך עשה לשרה? אמר לה: שרה הכניסה צרה לביתה. אמרה לו: אם כן, הנה אמתי בלהה בוא אליה" (בראשית ל ג).¹¹

בראשית רבה מה ב, פרשת לך לך

"ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' מלדת" (בראשית טז ב) – אמרה: יודעת אנא מהיכן היא מַכָּתִי,¹² לא כשם שהיו אומרים לי: קמיע היא צריכה! הִיָמוס היא צריכה! אלא: "הנה נא עצרני ה' מלדת".¹³

"אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה" (שם). תָּנֵי¹⁴: כל מי שאין לו בן, כאילו הוא מת, כאילו הוא הרוס. כאילו הוא מת: "ותאמר רחל אל יעקב הבה לי בנים וגו' ". כאילו הרוס, שנאמר: "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה" – ואין בונים אלא את ההרוס.¹⁵

אגדת בראשית (בובר) פרק נב

דבר אחר: הבה לי בנים. אמרה לו: אם מבקש אָת, אני יולדת.¹⁶ כשביקשת, עשית צאן שיֵלְדוּ, שנאמר: "ויחמו הצאן" (בראשית ל לט). דבר אחר: הבה לי בנים. אם תבקש אָת, אני יולדת. עשה כשם שעשה יצחק אביך, שהיתה אשתו עקרה והתפלל עליה, שנאמר: "ויעתר יצחק  לה' לנוכח אשתו" (בראשית כה כא).¹⁷

אמר לה יעקב: יצחק אבא, לא היה לו אלא אישה אחת, לפיכך התפלל עליה. אבל אני, יש לי ארבעה נשים.¹⁸ כבר ילדה לאה, אם לא תלד את – יולדת זו. ¹⁹  אמרה לו: ואם אין אתה מבקש לעשות כיצחק אביך, עשה כשם שעשה אברהם זקניך, ששמע לשרה כשאמרה לו: הנה נא עצרני ה' מלדת (בראשית טז ב) – אף אתה: "הנה אמתי בלהה בוא אליה" (בראשית ל ג). "ואבנה אנכי", אין אומר כך, אלא: "ואבנה גם אנכי", גם לרבות כשם שעשתה שרה.²⁰ אמר לו הקב"ה: כך אתה מחסד אותה ואומר לה התחת אלהים, חייך שאני מעמיד ממנה בן שיאמר לאחיו: "כי התחת אלהים אני" (בראשית נ יט).²¹

הן מסיחין הדברים הללו, כביכול הקב"ה מטה אזנו ושומע, וכותב דבריהם, שנאמר: "אז נדברו יראי ה' וגו' " (מלאכי ג טז).²² כיון שהרגיש הזמן, הוציא את ספר הזכרון וּזְכָרָהּ, הוי: "ויזכור אלהים את רחל" (בראשית ל כב).²³

רמב"ן בראשית פרק ל²⁴

הבה לי בנים – אמרו המפרשים (רש"י, וראב"ע) שתתפלל עלי. ואם אין מתה אנכי – לשון רש"י שמי שאין לו בנים חשוב כמת, והוא מדרש רבותינו (בראשית רבה עא ו). ואני תמה, אם כן למה חרה אפו ולמה אמר התחת אלהים אנכי? ושומע אל צדיקים ה' ! ומה שאמר: אבא לא היו לו בנים, אני יש לי בנים, ממך מנע ממני לא מנע – וכי הצדיקים אינן מתפללים בעד אחרים? והנה אליהו ואלישע התפללו בעד נשים נכריות (מלכים א יז כא, ושם ב ד טז). ונראה שבשביל זה תפסוהו רבותינו, אמרו בבראשית רבה (עא ז) אמר לו הקדוש ברוך הוא: כך עונין את המעיקות, חייך שבניך עתידין לעמוד לפני בנה:

ועל דרך הפשט אמרה רחל ליעקב שיתן לה בנים, ובאמת דעתה לאמר שיתפלל עליה, אבל שיתפלל עליה עד שיתן לה בנים על כל פנים. ואם אין, שתמית עצמה בצער. דברה שלא כהוגן בקנאתה, וחשבה כי באהבתו אותה יתענה יעקב וילבש שק ואפר ויתפלל עד שיהיו לה בנים שלא תמות בצערה. ויחר אף יעקב – שאין תפילת הצדיקים בידם שתשמע ותענה על כל פנים. ובעבור שדברה דרך געגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה, חרה אפו. ולכך אמר לה שאינו במקום אלהים שיפקוד העקרות על כל פנים, ואיננו חושש בדבר, כי ממנה נמנע פרי הבטן ולא ממנו, וזה ליסר אותה ולהכלימה. והנה הצדקת בראותה שלא תוכל להיסמך על תפילת יעקב, שבה להתפלל על עצמה, אל שומע צעקה, וזהו וישמע אליה אלהים (להלן פסוק כב).²⁵

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בדף זה נתקלנו במספר ביטויים ופניני לשון. נשוב ונזכירם בסיום דברינו: ומה תעשה אהבה בצד קנאה, אין בונים אלא את ההרוס, יודע אני מהיכן היא מכתי, כך עונים את המעיקות? ומעל כולם: הרגיש הזמן!