וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא: (בראשית כ יג).1
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ: (בראשית לז טו).2
בראשית רבה פרשה נב יא – שלושה ניסיונות לבאר את הפסוק
"ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי" – אמר ר' חנין: הלוואי נדרוש פסוק זה בשלוש פנים ונצא ידיו.3
בשעה שביקשו אומות העולם להזדווג לי עד שאני בבית אבי, נתקיים עלי הקב"ה. בשעה שבקשו אומות העולם להתעות אותי, נגלה עלי הקב"ה ואמר לי: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" (בראשית יב א). ובשעה שבקשו אומות העולם לתעות מדרכיו של הקב"ה, העמיד להם הקב"ה שני גדולים משל בית אבא כגון שם ועבר והיו מתרין בהן.4
מסכת סופרים פרק ד הלכה י – אלהים כאן לשון קודש או חול
כל השמות האמורין באברהם קודש, חוץ מאחד שהוא חול, שנאמר: "ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך".5 ויש אומרים: "ויהי כאשר התעו אותי אלהים".6 ר' חנינא בן אחיו של ר' יהושע אומר: קודש, שאילולי אלהים כבר התעו אותי.7
שכל טוב (בובר) בראשית פרק כ סימן יג – חלוקת הפסוק בתער ובטעם
"ויהי כאשר התעו". עזרא כהן צדק נביא ה' ציין עלינו טעם הפסוק להבין פשוטו, חוץ ממדרש רבותינו: מן "ויהי" עד "אתי", הוא ענין אחד, שעל תי"ו אתי מפסיק. ומן "אלהים" עד "אבי", ענין אחד. והזרקא וסגולתו מודיע.8 … ויהי כאשר התעו אותי – נמרוד ועמו לכבשן האש ונצלתי … אלהים מבית אבי לקחני.9
רש"י פרשת וירא, פרק כ פסוק יג – הגולה ממקומו הוא תועה10
ויהי כאשר התעו אותי וגו' – אונקלוס תרגם מה שתרגם.11 ויש לישבו עוד, דבר דבור על אופניו, כשהוציאני הקב"ה מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום … כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה.12
רשב"ם פרשת כי תבוא, דברים כו ה – אברהם הוא ארמי אובד אבי
"ארמי אובד אבי" – אבי אברהם ארמי היה, אובד וגולה מארץ ארם. כדכתיב: "לך לך מארצך", וכדכתיב: "ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי". לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה, כדכתיב: "תעיתי כשה אובד בקש עבדך" (תהלים קיט קעו), "צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום" (ירמיהו נ ו).13 כלומר, מארץ נכריה באו אבותינו לארץ הזאת ונתנה הקב"ה לנו.14
פירוש חזקוני על הפסוק – גורש ע"י נמרוד, נרדף ע"י אמרפל
"כאשר התעו אתי אלהים" – כאשר גירשוני נמרוד וחבריו שופטי הארץ והוצרכתי להיות תועה כשה אובד אנה ואנה חוץ מבית אבי על ששברתי את הצלמים והרגתי אמרפל וחבריו.15
במדבר רבה יד יא – נזרק מארצו16
ומזרק זה אברהם שנזרק מארצו ומבית אביו שנאמר (בראשית יב) ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.17
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: פירוש פרשני המקרא כאן: רש"י, אבן עזרא, רד"ק רשב"ם ואולי עוד שלא הבאנו, משמש דוגמא טובה לכוחם ותעוזתם של פרשני המקרא להציע פירוש שונה מזה של חז"ל. לא פירוש שנזקק לשיטות מתוחכמות של חלוקת הפסוק ("מקרא קצר") ולא פירוש שנזקק להגדרת "אלהים" בפסוק כלשון חול. "אלהים" הוא לשון קודש והפסוק ייקרא ברצף כפשוטו "דבר דבור על אופניו" כלשון רש"י.18 הקב"ה הוא שהתעה את אברהם במובן של נדודים, עקירה מבית אבא, גלות וכו'. וכבר נדרשו רבים וטובים לפרשנות המקרא על דרך הפשט ואף אנו שלחנו בו זרת קטנה בדברינו אין מקרא יוצא מידי פשוטו בפרשת וישב וכן פשוטו של מקרא בפרשת חיי שרה.
מים אחרונים 2: ראה הקדמת המאירי לספרו קרית ספר הדן בהלכות כתיבת ספר תורה ונוסחיו, המתאר את חורבן הבית ויציאת עם ישראל לגלות (שבעטיים השתבשו הנוסחאות) במילים הבאות: "כאשר התעו אותי אלוהים מבית אבי. בחרות עלי אפו וחמתו אכלה כל סביבי. אותי נהג ויולך חושך ולא אור, נתן בני פלטים ובנותי בשבי. נאסף מבית אלהינו שמחה וגיל ויהי לאבל כנורי, לקול בוכים עוגבי. גמר חסיד פסו אמונים חדל כהן ונביא. ובני עמי גורשו מהסתפח בנחלת ארץ הצבי וכו' ".19
יהי רצון שלא יתעו אותנו עוד האלהים ושנזכה לשבת בארץ האבות, בשמחה וגיל, בטוב ובשלום עד עולם.