פרשות השבוע

וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם: וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה' כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ: כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי: (בראשית כב טו-יח פרשת וירא).¹

בראשית רבה נו יא פרשת וירא – לא עוד ניסיונות

"ויקרא מלאך ה' שנית ויאמר בי נשבעתי", מה צורך לשבועה זו? אמר לו²: הישבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה ולא את יצחק בני. משל לאחד ששבר את אגינו שבולת נהר והקפיץ גם בנו עמו.³ דבר אחר: מה צורך לשבועה זו? רבי חמא ב"ר חנינא: אמר לו: השבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה. משל למלך שהיה נשוי למטרונה ילדה ממנו בן ראשון וגרשה,⁴ שני וגרשה, שלישי וגרשה, וכיון שילדה ממנו בן עשירי נתכנסו כולם ואמרו לו הישבע לנו שאין אתה מגרש את אמנו מעתה.⁵ כך, כיון שנתנסה אברהם אבינו ניסיון עשירי, אמר לו: הישבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה. א"ר חנין: כי יען אשר עשית את הדבר הזה – ניסיון עשירי הוא.⁶

במדבר רבה יז ב פרשת שלח – ייסורי איוב

… באותה שעה אמר אברהם: איני זז מכאן עד שתשבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד לעולם, שאם חס וחלילה לא הייתי שומע לך – אבדתני כל אשר יגעתי מימי. אמר לו הקב"ה: חייך כך הוא, ונשבע שלא ינסנו עוד, שנאמר: "ויאמר בי נשבעתי נאם ה' ". אמר לו הקב"ה: יסורין קשים וניסיונות אחרים היו ראויין לבוא על אברהם ואינן באין. ואלו הן היסורין? אותן שבאו על איוב היו ראוין לבוא על אברהם, שכן הוא נסמך לפרשה: "ויהיה אחרי הדברים האלה …. את עוץ בכורו וכו' ".⁷

שמות רבה ו ד פרשת וארא – קניית שדה מערת המכפלה

"וארא אל אברהם" [שמות ו ג-ח], אמר לו הקב"ה למשה: חבל על דאבדין ולא משתכחין. הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב … ולא הרהרו אחר מדותי. אמרתי לאברהם: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" (בראשית יג יז), בקש לקבור שרה ולא מצא עד שקנה בדמים ולא הרהר אחר מדותי.⁸

שמות רבה מד י פרשת כי תשא – בחטא העגל

מהו "אשר נשבעת להם בך"?, חזקיה ורבי ור' יהושע בן לוי.⁹ חזקיה אמר: אמר משה: אילו בשמים ובארץ נשבעת לאבותם, יפה אתה עושה להם שהיית אתה מכלה את בניהם. למה? כשם שהשמים והארץ בטלים אף השבועה שלהם עוברת.¹⁰ ריבון העולם, לא "בך" נשבעת לאבותם שאין אתה מכלה את בניהם? לא אמרת לאברהם (בראשית כב) "בי נשבעתי"? – מהו "בי נשבעתי"? אמר הקב"ה לאברהם: כשם שאני חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, כך שבועתי קיימת לעולם ולעולמי עולמים. הוי: יפה אמר משה, כשאמר "אשר נשבעת להם בך" – בעבור קדושת שמך עשה ולא תחלל שמך.¹¹

ספרי במדבר קלד פרשת פינחס – משה מתחנן להיכנס לארץ

"אַתָּה הַחִלּוֹתָ" (דברים ג כד)¹² – אתה החלתה את השבועה.¹³ כתבת בתורה "זובח לאלהים יחרם וגו' " (שמות כב יט) ובניך עבדו עבודה זרה ובקשתי עליהן רחמים וסלחת! – "אתה החילות את השבועה". "את גדלך" – זו מדת טובך, שנאמר: "ועתה יגדל נא כח ה' " (במדבר יד יז).¹⁴ "ואת ידך" – זו ימינך שפשוטה לכל באי העולם, שנאמר: "ימינך ה' נאדרי בכח" (שמות טו ו), ואומר: "כי ימינך וזרועך ואור פניך" (תהלים מד ד), ואומר: "בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב" (ישעיה מה כג). "החזקה" –  שאתה כובש ברחמים את מדת הדין, שנאמר: "מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע", ואומר: "ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו…  תתן אמת ליעקב" (מיכה ז יח – כ).¹⁵ " אשר מי אל בשמים ובארץ" – שלא כמדת בשר ודם מדת המקום. מדת בשר ודם הגדול מחבירו מבטל גזירת חבירו. אבל אתה, מי יכול למחות על ידך? וכן הוא אומר: "והוא באחד ומי ישיבנו וגו' " (איוב כג יג).¹⁶

איכה רבה (בובר) פרשה א – בחורבן הבית

… "וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן" (תהלים עז יא),¹⁷ א"ר אלכסנדראי: על שלא חלינו פניך בתשובה, נשתנית ימין. א"ר שמואל בר נחמני: על שעבדו עבודה זרה, נשתנית ימין. א"ר סימון: נתחללה אותה השבועה שנשבעת לאותו זקן, שאמר "בי נשבעתי נאם ה' " (בראשית כב טז), ונשתנית ימין.¹⁸

ויקרא רבה כט ט פרשת אמור – בחודש השביעי

"בחדש השביעי" – … ר' ברכיה היה קורא לו: חודש של השבועה. חודש שבו נשבע הקב"ה לאבינו אברהם "שאני גואל את בניך", זהו שכתוב: "ויאמר בי נשבעתי נאם ה' " (בראשית כב טז). מה צורך היה לשבועה זו? רבי בבי בר אבא בשם ר' יוחנן: אמר אברהם לפני הקב"ה: ריבון העולמים, גלוי וידוע לפני כסא כבודך שבשעה שאמרת לי: "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק", היה לי להשיבך ולומר לך: אתמול אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע" והיום אתה אומר לי "קח נא את בנך… והעלהו לעולה"! אלא כשם שהיה לי להשיבך ולא השבתיך, כך בשעה שבניו של יצחק באין לידי עבירות ומעשים רעים, תזכור להם עקידתו של יצחק אביהם ותכפר להם.¹⁹

תנחומא פרשת וירא סימן כג – אני דן אותם בראש השנה  

באותה שעה אמר אברהם לפני הקב"ה: ריבון העולמים, אדם מנסה לחברו שאינו יודע מה בלבו. אבל אתה שאתה יודע מה הלבבות והכליות יועצות, אתה צריך לעשות בי כן? אמר לו: "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה". מיד פתח הקב"ה את הרקיע ואת הערפל: "ויאמר בי נשבעתי נאם ה' ". אמר לו: אתה נשבעת ואני נשבעתי שלא ארד מן המזבח עד שאומר כל מה שאני צריך.²⁰ אמר לו: אמור. – לא כך אמרת לי "ספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם כה יהיה זרעך"? אמר לו: הן. אמר לו: ממי? אמר לו: מיצחק. אמר לו: כשם שהיה בלבי מה להשיבך ולומר לך: אתמול אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע", עכשיו אתה אומר לי "העלהו שם לעולה", וכבשתי את יצרי ולא השבתיך, כך כשיהיו בניו של יצחק חוטאין ונכנסין לצרה תהא נזכר להן עקדתו של יצחק ותחשוב לפניך כאילו אפרו צבור על גבי המזבח ותסלח להן ותפדם מצרתן.²¹ אמר לו הקב"ה: אתה אמרת את שלך ואומר אני את שלי. עתידין בניו של יצחק לחטוא לפני ואני דן אותם בראש השנה.²² אלא אם מבקשין שאחפש להן זכות ואזכור להן עקידת יצחק, יהיו תוקעין לפני בשופר של זה. אמר לו: ומה הוא השופר? אמר לו: חזור לאחוריך. מיד: "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו", זה אחד מעשרה דברים שנבראו בין השמשות. "נאחז בסבך בקרניו", אמר לו הקב"ה: יהיו תוקעין לפני בקרן איל ואושיעם ואפדם מעונותיהם. והוא שדוד משבח "וקרן ישעי משגבי ומנוסי" (תהלים יח).²³

הדר זקנים בראשית כב יד פרשת וירא – יתקעו בשופר ואזכור העקידה

מדרש אגדה … אדם מנסה את חבירו שאינו יודע מה שבלבו. אמנם אתה ריבונו של עולם, יודע אתה הלבבות ואינך צריך לעשות כן לנסות. אמר לו: כי עתה ידעתי אך להודיע טבעך בעולם מיראתך עשיתי כן.

אגדה אחרת. "בי נשבעתי" – אמר אברהם: גם אני נשבעתי, שלא ארד מן המזבח עד שאומר כל שאני צריך. אמר לו הקב"ה: אמור. אמר לו: אתמול אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע" והיום אמרת "והעלהו לי לעולה"?!²⁴ כשם שכבשתי יצרי מלהשיבך, כן תכבוש כעסך כשיחטאו בניו של יצחק ותזכור עקדתו. אמר לו הקב"ה: אתה אמרת שלך – אני אומר שלי. עתיד אני לדונם בראש השנה. יתקעו בשופר ואזכור העקידה. אמר לו אברהם: ומה הוא השופר? אמר לו הקב"ה: חזור אחריך. מיד "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וכו' ". וכן סדר המקרא זה אחר זה:²⁵

בראשית רבה פרשה לד סימן ו – השבועה לנח

"צא מן התיבה" – …  משל לפרנס שיצא מן המקום והושיב אחר תחתיו. כיון שבא, אמר לו: צא ממקומך. משל לסופר שיצא למקום אחר והושיב אחר תחתיו. כיון שבא, א"ל: צא ממקומך. כך נח צא מן התיבה ולא קיבל עליו לצאת. אמר: אצא ואהיה פרה ורבה למאירה? עד שנשבע לו המקום שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר: "כי מי נח זאת לי, אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ" (ישעיה נד ט).²⁶

תוספתא מעשר שני (ליברמן) פרק ה – בביעור מעשרות

ואומר: "השקיפה ממעון קדשך וגו' " … "וברך את עמך" – הכל בכלל הברכה²⁷ … "את ישראל" – הכל בזכות ישראל … "ואת האדמה" – הכל בזכות המזבח, שנאמר: "מזבח אדמה תעשה לי וגו' ". "אשר נתת לנו" – הכל לפי מתנות, שנאנר: "ובתים מלאים כל טוב". "כאשר נשבעת לאבותינו" – זו שבועתו של אברהם אבינו, שנאמר: "ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה" וכו'.²⁸

שבת שלום

מחלקי המים