פרשות השבוע

מים ראשונים: מה הקשר של תפילת שמונה עשרה לפרשת השבוע, פרשת פקודי? הדברים יתבררו בהמשך הדף. בינתיים, כל מי שרוצה מוזמן לנחש.

מסכת מגילה דף יז עמוד ב – מקור הנוסח וסדר הברכות

תפילה מנא לן?¹ דתניא: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר רבי יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר.²

תנו רבנן: מנין שאומרים אבות – שנאמר: "הבו לה' בני אלים" (תהלים כט א),³ ומנין שאומרים גבורות – שנאמר: "הבו לה' כבוד ועוז" (שם),⁴ ומנין שאומרים קדושות – שנאמר : "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש" (שם ב).⁵

ומה ראו לומר בינה אחר קדושה – שנאמר: "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו" (ישעיהו כט כג) וסמיך ליה: "וידעו תעי רוח בינה".⁶ ומה ראו לומר תשובה אחר בינה – דכתיב: "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיהו ו י) … לאו רפואה דתחלואים היא, אלא רפואה דסליחה היא.⁷ ומה ראו לומר גאולה בשביעית? – אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית … במוצאי שביעית בן דוד בא⁸ … ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית, שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית.⁹ ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית – אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: "שבור זרוע רשע" (תהלים י טו), ודוד כי אמרה – בתשיעית אמרה.¹⁰ ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים – דכתיב: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו ח).¹¹ וכיון שנתקבצו גליות – נעשה דין ברשעים … וכיון שנעשה דין מן הרשעים – כלו המינים, וכולל זדים עמהם¹² … וכיון שכלו המינים – מתרוממת קרן צדיקים … והיכן מתרוממת קרנם – בירושלים … וכיון שנבנית ירושלים – בא דוד¹³ וכיון שבא דוד – באתה תפילה,¹⁴ שנאמר: "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי" (ישעיהו נו ז). וכיון שבאת תפילה – באת עבודה שנאמר: "עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי".¹⁵ וכיון שבאת עבודה – באתה תודה,¹⁶ שנאמר: "זובח תודה יכבדנני" (תהלים נ כג). ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה – דכתיב: "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעולה והשלמים" (ויקרא ט כב) … מסתברא, עבודה והודאה חדא מילתא היא. ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים – דכתיב: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו כז). ברכה דהקב"ה – שלום, שנאמר: "ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט יא).¹⁷

וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים, ומהם כמה נביאים, תקנו תפילה על הסדר, שמעון הפקולי מאי הסדיר? – שכחום וחזר וסדרום.¹⁸

מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של הקב"ה, דאמר רבי אלעזר: מאי דכתיב: "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו" (תהלים קו ב), למי נאה למלל גבורות ה' – למי שיכול להשמיע כל תהילתו.¹⁹ אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: המספר בשבחו של הקב"ה יותר מדאי – נעקר מן העולם, שנאמר: "הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע" (איוב לז כ). דרש רבי יהודה איש כפר גבוריא, ואמרי לה איש כפר גבור חיל: מאי דכתיב: "לך דומיה תהילה" (תהלים סה ב) – סמא דכולה משתוקא.²⁰ כי אתא רב דימי אמר: אמרי במערבא: מלה – בסלע, משתוקא – בתרין.²¹

ירושלמי ברכות פרק ב הלכה ג – ברכה גוררת ברכה

ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי: אף מי שהתקין את התפילה הזאת, על הסדר התקינה: שלש ברכות ראשונות ושלוש ברכות האחרונות שבחו של מקום.²² והאמצעיות צרכן של בריות: חנינו דיעה. חננתנו דיעה – רצה תשובתינו. רצית תשובתינו – סלח לנו. סלחת לנו – גאלינו. גאלתנו – רפא חוליינו. ריפית חוליינו – ברך שנותינו. בירכת שנותינו – קבצינו. קיבצתנו – שופטינו בצדק. שפטתנו בצדק – הכנע קמינו. הכנעת קמינו – צדקינו במשפט. צידקתנו – בנה ביתך ושמע עתירתינו וּרְצֵינו בתוכו ….²³

א"ר ירמיה: מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת. ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת? על שם והקדישו את קדוש יעקב … סליחה לגאולה: הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי … מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. ר' יונה בשם ר' אחא: שיר המעלות בשוב ה' את שבות ציון שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלים אלא בשביעית.²⁴

מסכת ברכות דף כח עמוד ב – סיבה טובה למספר 18 וגם ל-19

הני שמונה עשרה כנגד מי? אמר רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני: כנגד שמונה עשרה אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים (תהלים כט).²⁵ רב יוסף אמר: כנגד שמונה עשרה אזכרות שבקריאת שמע.²⁶ אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה. ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה … הני תמני סרי, תשסרי הוויין! אמר רבי לוי: ברכת המינים ביבנה תקנוה. כנגד מי תקנוה? אמר רבי לוי: לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני – כנגד: אל הכבוד הרעים, לרב יוסף – כנגד אחד שבקריאת שמע; לרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי – כנגד חוליא קטנה שבשדרה.²⁷ תנו רבנן: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותקנה, לשנה אחרת שכחה.²⁸

ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ג – עוד סיבות למספר 18

משנה: רבן גמליאל אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה. רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה. ר' עקיבא אומר: אם שגורה תפלתו בפיו יתפלל שמונה עשרה, ואם לאו מעין י"ח:²⁹

גמרא: ולמה שמונה עשרה? רבי יהושע בן לוי אומר: כנגד שמונה עשרה מזמורות שכתוב מראשו של תילים עד יענך ה' ביום צרה.³⁰ אם יאמר לך תשע עשרה הן, אמור לו: למה רגשו גוים לית הוא מינון.³¹ מיכן אמרו המתפלל ולא נענה צריך תענית. אמר רבי מנא: רמז לתלמיד חכם שאדם צריך לומר לרבו: תִּשָׁמָע תפילתך.³² …³³ ר' חנינא בשם ר' פינחס: כנגד שמונה עשרה פעמים שאבות כתובין בתורה אברהם יצחק יעקב.³⁴ אם יאמר לך אדם תשע עשרה הן, אמור לו: "והנה ה' נצב עליו" לית הוא מינהון.³⁵ אם יאמר לך אדם שבע עשרה הן אמור לו: "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק" מינון.³⁶ ר' שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן: כנגד שמונה עשרה ציוויין שבתורה בפרשת משכן שֵׁינִי. אמר רבי חייא בר ווא: ובלבד מן "ואתו אהליאב בן אחיסמך" עד סופיה דסיפרא.³⁷

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) תפלת שמונה עשרה – עפ"י אירועי האבות

תניא: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה.

אגדה:³⁸ מאי על הסדר? זה סדר עולם.³⁹ לכך מצינו י"ח ברכות של תפילה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו, כיון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנום כסדרן. כשניצל אברהם אבינו מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י⁴⁰ מגן אברהם. כשנעקד יצחק על גבי המזבח ונעשה דשן והיה אפרו מושלך על הר המוריה, מיד הביא עליו הקב"ה טל והחיה אותו … מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י מחיה המתים.⁴¹ כשבא יעקב אבינו ופגע בשערי שמים והקדיש שמו של הקב"ה, מיד פתחו מלאכי השרת את פיהם ואמרו בא"י האל הקדוש. כשבא פרעה להמליך את יוסף במצרים בדקו אם יודע בשבעים לשונות בא גבריאל ולמדו שבעים לשונות, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י חונן הדעת. כשעשה ראובן מעשה בלהה פילגש אביו נקנסה עליו מיתה מיד חזר בתשובה …פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י הרוצה בתשובה. כשעשה יהודה מעשה תמר ואמר הוציאוה ותשרף ושלחה לו ואמרה הכר נא, מיד הודה ואמר צדקה ממני ונסלח לו על אותו עון, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י חנון המרבה לסלוח.⁴² כשמררו המצריים את חיי אבותינו אמר הקב"ה וגאלתי אתכם, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י גואל ישראל. כשנצטער אברהם אבינו בצער המילה בא רפאל ורפאו, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י רופא חולים. כשזרע יצחק אבינו ומצא מאה שערים מיד פתחו מלאכי השרת: בא"י מברך השנים.⁴³ כשבא יעקב אבינו למצרים וראה יוסף ושמעון ונתקבצו הוא ובניו ביחד, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י מקבץ נדחי עמו ישראל.⁴⁴ כשנתנה תורה לישראל אמר לו הקב"ה למשה: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט. כשטבעו המצריים בים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י שובר אויבים ומכניע זדים.⁴⁵ כשאמר לו הקב"ה ליעקב: "ויוסף ישית ידו על עיניך", שמח ובטח על דבריו של מקום ובשעה שנפטר יעקב אבינו מן העולם ובא יוסף ונתן שתי ידיו על עיניו ונשקו ובכה לו, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י משען ומבטח לצדיקים. כשבנה שלמה את ביהמ"ק, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י בונה ירושלם. כשנושעו ישראל ועברו את הים סוף ואמרו שירת ויושע פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י מצמיח קרן ישועה.⁴⁶ כשנאנחו ישראל וצעקו לאל ושמע צעקתם כמה שנאמר: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה", מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י שומע תפילה. כשעשו ישראל את המשכן וירדה שכינה ושכן בו בין שני הכרובים, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י המחזיר ברחמיו שכינתו לציון. כשהכניס שלמה הארון לפנים ואמר: "ה' אלהים אל תשב פני משיחך וגו' " ונתן הודאה ושבח למקום ואמר: ברוך ה' אשר נתן מנוחה וגו', מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: הטוב שמך ולך נאה להודות. כשנכנסו ישראל לארץ ונתקיים עליהם המקרא ונתתי שלום בארץ, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י עושה השלום.

לפיכך כשבאו אנשי כנסת הגדולה ותקנום בסדר הזה בחכמתם, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: ברוך חכם הרזים שנתן חכמה ליראיו שהם בני גוי גדול, כמו שאמר להם משה ע"ה: "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו".⁴⁷

ילקוט שמעוני שמואל א רמז פ – חנה חידשה את שמונה עשרה

"ותתפלל חנה", מכאן אנו למדין שנשים חייבות בתפילה, שכן חנה היתה מתפללת י"ח ברכות. רמה קרני בה' – מגן אברהם. ה' ממית ומחיה – מחיה המתים. אין קדוש כה' – האל הקדוש. כי אל דעות ה' – אתה חונן. ונכשלים אזרו חיל – הרוצה בתשובה, מוריד שאול ויעל – המרבה לסלוח. שמחתי בישועתך – גואל ישראל. מקימי מעפר דל – רופא חולים. שבעים בלחם – מברך השנים. רגלי חסידיו ישמור – מקבץ נדחי עמו ישראל. ה' ידין אפסי ארץ – אוהב צדקה ומשפט. ורשעים בחשך ידמו – מכניע זדים. ויתן עוז למלכו – בונה ירושלים. וירם קרן משיחו – את צמח דוד. ואין צור כאלהינו – שומע תפילה. אל תרבו תדברו גבוהה – שאותך לבדך ביראה [נעבוד]. יצא עתק מפיכם – הטוב שמך ולך נאה להודות. ויתן עוז למלכו – עושה השלום. הרי שמונה עשרה ברכות שהתפללה:⁴⁸

במדבר רבה יח כא פרשת קרח – תפילת שבע עשרה

"כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו" (הושע יד ג), אמרו ישראל: ריבונו של עולם, בזמן שבית המקדש קיים היינו מקריבים קרבן ומתכפר. ועכשיו אין בידינו אלא תפילה. טו"ב – בגימטריא י"ז .תפילה י"ט ברכות, הוצא משם ברכת המינין שתקנוה ביבנה ואת צמח דוד שתקנו אחריו, על שום "בחנני ה' ונסני" (תהלים כו ב).⁴⁹

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק⁵⁰

מחלקי המים