פרשות השבוע

כִּי־תָבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא־אָחִיךָ הוּא: (דברים יז יד-טו).¹

 

מסכת סוטה פרק ז משנה ח – אחינו אתה

פרשת המלך כיצד? מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה, שנאמר: "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה … תקרא את התורה הזאת וגו' " (דברים לא י-יג).² חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול נותנה למלך. והמלך עומד ומקבל וקורא יושב. אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים.³ וכשהגיע (שם י"ז) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי, זלגו עיניו דמעות. אמרו לו: אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה! אחינו אתה! אחינו אתה!⁴

תוספתא סוטה פרק ז הלכה ח – החניפו לאגריפס

בימה של עץ היו עושין לו בעזרה ויושב עליה … מִשֵׁם ר' נתן אמרו: נתחייבו ישראל כלייה שחינפו לאגריפס המלך.⁵

שיטת רש"י – יהודי כשר אבל לא ראוי למלכות

על המשנה בסוטה הנ"ל: אחינו אתה – שאמו מישראל.

על גמרא סוטה מא ע"ב: אגרופה של חנופה⁶ – דאף על גב דאמו מישראל – אין ראוי למלכות, דעבד היה וזילא ביה מילתא.⁷

פירוש המשנה לרמב"ם סוטה ז ח – מקהל גרים אבל "אין כבודו מחול"

וממה שאמר קורא יושב, תלמד שבעזרת נשים היתה הקריאה שהישיבה מותרת שם, אלא אם כן היה המלך מבית דוד הרי זה יושב בעזרת ישראל כמו שביארנו ביומא. ואגריפס היה מקהל גרים ולא היתה לו אם מישראל ואסור למנותו כלל, לאמרו יתעלה "שום תשים עליך מקרב אחיך". ובא בקבלה כל שִׂימוֹת אתה מֵשִׂים לא יהוו אלא מקרב אחיך.⁸ ולא אמרו לו אחינו אתה אלא משום שלום מלכות.⁹ ואמרו: באותה שעה נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה מפני שהחניפו לו לאגריפס. וכלל הוא אצלינו מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, שנאמר: "שום תשים" – שתהא אימתו עליך. ושבחוהו על העמידה מפני שהיא מצוה.¹⁰

תוספתא פסחים פרק ד הלכה טו – מונה את הבאים לפסח

פעם אחת בקש אגריפס המלך לידע כמה מניינן של אוכלוסין. אמר להם לכהנים: הפרישו לי כוליא מכל פסח ופסח. והפרישו לו שש מאות אלף זוגות של כליות כפלים כיוצאי מצרים. ואין לך כל פסח ופסח שלא היו עליו יתר מעשרה מנוין, חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה. בו ביום נכנסו ישראל להר הבית ולא היה מחזיקן והיה נקרא פסח מוכין.¹¹

מסכת סוכה דף כז עמוד א – הקפדה על סעודות החג

שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר: כגון אני, שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום, מהו שאוכל סעודה אחת וְאֶפָּטֵר? – אמר לו: בכל יום ויום אתה ממשיך כמה פרפראות לכבוד עצמך, ועכשיו אי אתה ממשיך פרפרת אחת לכבוד קונך?¹²

מסכת ביכורים פרק ג משנה ד – בהבאת הביכורים

החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית, אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס עד שמגיע לעזרה הגיע לעזרה ודברו הלוים בשיר: "ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי" (תהלים ל ב).¹³

מסכת שמחות פרק יא הלכה ו – כבוד חתן וכלה

המת והכלה שהיו באין ומקלסין זה כנגד זה,¹⁴ מעבירין את המת מלפני הכלה, מפני שכבוד החיים קודם לכבוד המתים.¹⁵ המלך והכלה, מעבירין את הכלה מלפני המלך.¹⁶ ומעשה באגריפס המלך שעבר מלפני הכלה, ושיבחוהו חכמים. אמרו לו: מה ראית? אמר להם: אני נוטל כתרי בכל יום, וזו תיטול כתרה שעה אחת.¹⁷

ויקרא רבה פרשה ג סימן ה – קורבנו של העני

אגריפס המלך ביקש להקריב אלף עולות ביום אחד.¹⁸ שלח ואמר לכהן: אל יקריב אדם היום חוץ ממני. בא עני אחד ובידו שני תורים, אמר לו: הקרב לי את אלו. אמר לו: המלך ציוני ואמר לי: אל יַקְרֵב אדם חוץ ממני היום. אמר לו: אדוני כהן, ארבעה אני צד בכל יום, אני מקריב שנים ומתפרנס בשנים. אם אי אתה מקריבם אתה חותך פרנסתי. נטלם והקריבם. נראה לו לאגריפס המלך בחלום: קרבנו של עני קְדָמְךָ. שלח ואמר לכהן: לא כך אמרתי לך: אל יקריב אדם חוץ ממני היום? אמר לו: אדני המלך, בא עני אחד ובידו שני תורים. אמר לי: הקרב לי את אלו. אמרתי לו: המלך ציוני ואמר לי: אל יקריב אדם חוץ ממני היום. אמר לי: ארבעה אני צד בכל יום, אני מקריב שנים ומתפרנס בשנים. אם אי אתה מקריבם, אתה חותך פרנסתי. לא היה לי להקריב? אמר לו: יפה עשית כל מה שעשית.¹⁹

רש"י מסכת סוטה דף מא עמוד א – שני אגריפס היו

אגריפס המלך – מלך ישראל היה מזרעו של הורדוס והוא שנחרב בית המקדש בימיו.²⁰

אגדת בראשית (בובר) פרק יז – שיעור בלימוד תורה²¹

שאל אגריפס המלך את ר' אליעזר הגדול, אמר לו: ואם חביבה מילה לפני הקב"ה, למה לא כתובה במתן תורה עם עשרת הדברות? הרי הזהיר על עבודה אחרת, ועל שבועת השם, ועל השבת, ועל כיבוד אב ואם, ועל הרוצח, ועל ניאוף, ועל גנבה, ועל עדות שקר, ועל חימוד. על כל אלו מזהיר, אבל על המילה לא הזהיר?! אמר לו ר' אליעזר: אתה אמרת לי שאתה יודע לקרות את התורה, והרי אין אתה יודע. אמר לו: טול והסתכל, שעד שלא נתן הקב"ה את התורה, נתן להם את המילה. ומניין? שנאמר: "בחדש השלישי וגו', ומשה עלה וגו', אתם ראיתם וגו', ועתה אם שמוע וגו', ושמרתם את בריתי" (שמות יט א ב ג ד ה) – זו ברית מילה.²²

 

שבת שלום

מחלקי המים

 

מים אחרונים: ראו הסיפור הנפלא על אגריפס השני בערוב ימיו, המלך ואחותו על ראש ההר בספרו של שלמה שבא, ארץ ישראל – אוטוביוגרפיה, דביר הוצאה לאור, ישראל 2001