צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (דברים טז כ).1
ספרי דברים פיסקא קמד פרשת שופטים – רדיפה לזכות ולא לחובה
"צדק צדק תרדוף" – מנין יצא מבית דין זכיי אין מחזירים אותו לחובה? תלמוד לומר: "צדק צדק תרדוף". יצא חייב, מנין שמחזירים אותו לזכות? שנאמר: "צדק צדק תרדוף".2
תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ד הלכה א – חקירה מול חיתוך
זעירא בר חיננא בשם רבי חנינה ורבי יהודה: חד אמר: "ודרשת וחקרת ושאלת היטב" [דברים יג טו] וחד אמר: "צדק צדק תרדוף" [שם טז כ]. הא כיצד? אם את רואה הדין שיוצא לאמיתו – חקרוהו, ואם לאו – צדקיהו.3
מסכת סנהדרין דף לב עמוד ב – פנים רבים לרדיפת הצדק
… רב פפא אמר: אידי ואידי בהודאה והלואה,4 כאן – בדין מרומה, כאן – בדין שאינו מרומה, כדריש לקיש. דריש לקיש רמי: כתיב: "בצדק תשפוט עמיתך" וכתיב: "צדק צדק תרדוף", הא כיצד? כאן – בדין מרומה, כאן – בדין שאין מרומה.5
רב אשי אמר: מתניתין כדשנין.6 קראי; אחד לדין ואחד לפשרה. כדתניא: צדק צדק תרדוף – אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן – שתיהן טובעות, בזה אחר זה – שתיהן עוברות. וכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה, אם עלו שניהן – שניהן נופלין, בזה אחר זה – שניהן עולין. הא כיצד? טעונה ושאינה טעונה – תידחה שאינה טעונה מפני טעונה. קרובה ושאינה קרובה – תידחה קרובה מפני שאינה קרובה. היו שתיהן קרובות, שתיהן רחוקות – הטל פשרה ביניהן, ומעלות שכר זו לזו.7
תנו רבנן: צדק צדק תרדוף – הלך אחר בית דין יפה. אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל.8 תנא: קול ריחים בְּבוּרְנֵי – שבוע הבן שבוע הבן. אור הנר בברור חיל – משתה שם משתה שם.9 תנו רבנן: צדק צדק תרדוף, הלך אחר חכמים לישיבה: אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל, אחר רבי יהושע לפקיעין, אחר רבן גמליאל ליבנא, אחר רבי עקיבא לבני ברק, אחר רבי מתיא לרומי, אחר רבי חנניה בן תרדיון לסיכני, אחר רבי יוסי לציפורי, אחר רבי יהודה בן בתירה לנציבין, אחר רבי יהושע לגולה, אחר רבי לבית שערים,10 אחר חכמים ללשכת הגזית.11
מדרש תנאים לדברים פרק א פסוק טו – תכונת רדיפת הצדק
"אנשים חכמים וידועים" – זו אחת משבע מדות שאמר יתרו למשה והלך ובקש ולא מצא אלא שלוש: אנשי חיל, חכמים וידועים. ואלו הן השבע מדות שצריך שיהיו כולן אפילו בבית דין של שלושה: חכמה יראה וענוה ושנאת ממון ואהבת האמת ואהבת הבריות להן ובעלי שם טוב … ואהבת האמת, שנאמר: "אנשי אמת (שם) שיהיו רודפין אחרי הצדק מחמת עצמן ובורחין מכל מיני עוול …12
מסכת פאה פרק ח משנה ט – הצדק הרודף אחר מי שנוהג שלא בצדק
מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם הרי זה לא יטול.13 וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל, אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות. וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו.14 ועליו הכתוב אומר: "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו" (ירמיהו יז ז). וכן דיין שדן דין אמת לאמיתו.15 וכל מי שאינו לא חגר ולא סומא ולא פסח, ועושה עצמו כאחד מהם, אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם, שנאמר: "צדק צדק תרדוף". וכל דיין שלוקח שוחד ומטה את הדין אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות ,שנאמר: "ושוחד לא תקח כי השוחד יעור פקחים" (שמות כג ח).16
מדרש תנאים לדברים פרק טז פסוק כ – לרדוף אחר הצדקה והחסד
צדק צדק תרדוף – יכול לא יתן אדם צדקה אלא אם יבואו ויאמרו לו תן? ומניין שאם לא יבואו ויאמרו לו : תן צדקה, מניין שילך אחריהם וייתן? תלמוד לומר: "צדק צדק תרדוף". מה כתיב אחריו: "למען תחיה וירשת את הארץ".17 הרי שלא בא לידו לעשות צדקה אלא שתבעוהו לילך ולבקש מן אחרים לעשות צדקה והלך עמהן, מעלין עליו כאילו נתן משלו, שנאמר: "צדק צדק תרדוף" – תרדוף אחר צדקה ואחר גמילות חסדים! מה שכר נוטל על כך? "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד" (משלי כא כא).18
הקדמת הרמב"ם למשנה – אהבת האמת והסכמה לדעה הצודקת
אבל קביעתו סברת אדם מסויים וחזרתו מאותה הסברא,19 כגון אמרו: בית שמאי אומרים כך ובית הלל אומרים כך, וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי, כדי ללמדך אהבת האמת ורדיפת הצדק.20 לפי שאלו האישים הגדולים החסידים המשכילים, המופלגים בחכמה שלימי הדעת, כאשר ראו דברי החולק עליהם נכונים יותר מדבריהם והגיוניים יותר. נכנעו וחזרו לדעתו. כל שכן וקל וחומר שאר בני אדם כשיראה שיריבו צודק, שייכנע ואל יתעקש. וזהו דבר ה' "צדק צדק תרדוף". ועל זה אמרו חכמים: "הוי מודה על האמת" (אבות פרק ה משנה ז) – רוצה לומר: אף על פי שאתה יכול לחלץ את עצמך בטענות וויכוחיות, אם תדע שדבר יריבך הוא האמת, אלא שטענתך נראית יותר מחמת חולשתו או בגלל יכולתך להטעות, חזור לדבריו וחדל להתווכח.21
במדבר רבה יט כז פרשת חקת – על אילו מצוות צריך לרדוף
"וישלח ישראל מלאכים" (במדבר כ א כא) … ואומר: "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד טו). ולא פָּקְדָה22 התורה לרדוף אחר המצות, אלא: "כי יקרא קן צפור לפניך", "כי תפגע שור אויבך" (שמות כג ד), "כי תראה חמור שונאך" (שם ה), "כי תחבוט זיתך" (דברים כד כ), "כי תבצור כרמך" (שם כא), "כי תבוא בכרם רעך" (שם כג כה) – אם באו לידך, אתה מצווה עליהם, ולא לרדוף אחריהם; אבל השלום: "בקש שלום" – במקומך "ורדפהו" – במקום אחר.23
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: ישנה אמרה חסידית ש"צדק צדק תרדוף", משמעו שאת הצדק צריך לרדוף בשיטות של צדק. המטרה איננה מקדשת את האמצעים. ראה דברי שם משמואל דברים פרשת שופטים: "וכמו שאמר הרבי ר"ב זצללה"ה מפרשיסחא: צדק צדק תרדוף שתרדוף הצדק באמת ואמונה". הרי לנו שוב חיבור בין צדק לאמת. ורש"י דברים טז יט אומר: "ולא תקח שחד – אפילו לשפוט צדק".
מים אחרונים 2: כבר הבאנו מספר פעמים את דברי אבודרהם על המדרג של הפטרות הנחמה: "כי תקנו לומר בתחילת הפטרות הנחמות נחמו נחמו עמי, כלומר שהקב"ה אמר לנביאים: נחמו נחמו עמי. על זה משיבה כנסת ישראל: ותאמר ציון עזבני ה'. כלומר, איני מתפייסת מנחמת הנביאים. ואומר … עניה סוערה לא נוחמה, כלומר הנביאים חוזרין ואומרים לפני הקב"ה: הנה כנסת ישראל לא נתפייסה בתנחומין שלנו. על זה חוזר הקב"ה ואומר: אנכי אנכי הוא מנחמכם וכו' ". יוצא מדברי אבודרהם שהנחמה הרביעית שבפרשתנו, היא "הנר האמצעי" של מנורת שבעת נרות הנחמה, שלושה מכאן ושלושה מכאן – היא הנחמה האמתית שבה מתחילה כנסת ישראל להתרצות, אולי גם כהכנה לחגי תשרי. שנזכה לנחמה השלימה.