פרשות השבוע

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ… וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים… וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ … וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ … וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד… וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:: (בראשית פרק א).¹

בראשית רבה פרשה י סימן ה – בריאה משוכללת

אמר ר' יהושע בן לוי: נשתכללו שמים בחמה ולבנה ובמזלות ונשתכללה הארץ באילנות ובדשאין וגן עדן. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: מכוללים היו המעשים והיו מותחים והולכים.²

קהלת רבה פרשה ז סימן א – רק אל תקלקל  

"ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עיוותו" – בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.³

רמב"ן בראשית פרק ב פסוק ח – לעובדה ולשומרה

והנה אילני גן עדן גזר בהם לעשות ענף ולשאת פרי לעד לעולם, לא יזקין בארץ שרשם, ובעפר לא ימות גזעם, אין צריכין לעובד וזומר … אם כן מה טעם "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה"? שהניחו שם להיות זורע לו חטים ומיני תבואות וכל עשב זורע זרע וערוגות הבשמים, וקוצר ותולש ואוכל כרצונו, וזה טעם "לעבדה ולשמרה", לעבוד אדמת הגן הערוגות שיעשה שם, כי הגן שהם האילנות לא יעבדו.⁴

מסכת מגילה דף יד עמוד א – יתרון מעשי הקב"ה

"אין קדוש כה' כי אין בִּלְתֶּךָ" – אמר רב יהודה בר מְנַשְׁיָא: אל תקרי "בִּלְתֶּךָ" אלא "לְבַלוֹתֶךָ". שלא כמידת הקב"ה הוא מידת בשר ודם. מידת בשר ודם – מעשה ידיו מבלין אותו, אבל הקב"ה – מבלה מעשה ידיו.⁵ "ואין צור כאלהינו" (שמואל א ב ב)⁶ – אין צייר כאלהינו. אדם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים, אבל הקב"ה צר צורה בתוך צורה, ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעיים.⁷

בראשית רבה א יג פרשת בראשית – מעשה שמים מדויקים ומתוכננים  

רבותינו אומרים: בשר ודם בונה בנין. בשעה שהבנין עולה בידו, הוא מרחיב ועולה. ואם לאו, מרחיב מלמטה ומיצר מלמעלה. אבל הקב"ה אינו כן, אלא "את השמים" – שמים שעלו במחשבה, "ואת הארץ" – ארץ שעלתה במחשבה.⁸

מדרש תהלים (בובר) מזמור פו – הצורה יוצרת   

"אין כמוך באלהים ה' ואין כמעשיך" – מלך בשר ודם בונה תחילה את התחתונים ואחר כך את העליונים. אבל הקב"ה אינו כן, אלא בתחילה את העליונים ואחר כך את התחתונים, שנאמר: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". בשר ודם אין צורתו עושה צורה, אבל צורתו של הקב"ה עושה צורה, שנאמר: "ישרצו המים שרץ נפש חיה" (בראשית א כ), ואדם צורתו של הקב"ה ועושה צורה (כיוצא בה).⁹

תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק ד הלכה ו – מחילות השיתין תחת המזבח

תני רבי יוסי אומר: השית היה נקוב עד התהום. מה טעמא? "ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק", "ויבן מגדל בתוכו" – זה ההיכל. "ויקב חצב בו" – זה המזבח. "וגם יקב" – זה השית. רבי שמעון אומר: מעשה שמים היו.¹⁰  לפי שהיו מעשה שמים, יכול לא יהיו נאים כמעשה ידי אומן? תלמוד לומר: "חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אומן" – נאים היו יותר ממעשה ידי אומן.¹¹

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק לד – מעלת הלוחות השניים

"ויהי ברדת משה מהר סיני ומשה לא ידע כי קרן עור פניו" … ומפני מה בלוחות הראשונות לא קרן עור פניו? לפי שהראשונים נכתבו מעשה אלהים, שנאמר: "כתובים באצבע אלהים" (שמות לא יח), ולהלן הוא אומר: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך" (תהלים ח ד), ואומר: "ומעשה ידיך שמים" (שם קב כו) – והוא דבר ה', שנאמר: "בדבר ה' שמים נעשו" (שם לג ו).¹² אבל השניים כתב משה מפי הגבורה, ובכותבו הוקרנו פניו, ועליו הכתוב אומר: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח א).¹³

בראשית רבה פרשה יא סימן ו – כל מה שנברא צריך עשייה ותיקון

פילוסופוס אחד שאל את רבי הושעיה, אמר לו: אם חביבה היא המילה, מפני מה לא ניתנה לאדם הראשון?¹⁴ אמר לו: מפני מה אותו האיש מגלח פאת ראשו, ומניח את פאת זקנו? אמר לו: מפני שגדל עמו בשטות. אמר לו: אם כן, יסמא את עינו ויקטע את ידיו וישבר את רגליו על ידי שגדלו עמו בשטות? אמר לו: ולאלו הדברים באנו? אתמהא! אמר לו: להוציאך חלק אי אפשר, אלא כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה, כגון החרדל צריך למתוק, התורמוסים צריך למתוק, החיטים צריכים להיטחן, אפילו אדם צריך תיקון.¹⁵

ויקרא רבה יא ז – העולם נברא ב"ויהי" – בלי שמחה

ר' תנחומא ור' חייא … בשם ר' אלעזר המודעי: המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה: כל מקום שנאמר "ויהי בימי" אינו אלא צרה … שמעון בר רב אבא בשם ר' יוחנן אמר: כל מקום שנאמר "ויהי", משמש צרה ושמחה. אם צרה, אין צרה כיוצא בה. אם שמחה, אין שמחה כיוצא בה¹⁶ … השיבוֹ: "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" (בראשית א ג)! אמר להם: אף היא אינה שמחה, לפי שלא זכה העולם להשתמש באותו האור … השיבוֹ: "ויהי ערב ויהי בוקר, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום השישי" (בראשית א ח-לא)! אמר להם: אף היא אינה שמחה, שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכים עשייה: החטים צריכים לִטָּחֵן, החרדל צריך לִמָּתֵק והתורמוסים צריכים להמתיק.¹⁷

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תזריע סימן ז – שיבולים וגלוסקאות

שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא: איזה מעשים נאים של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס הרשע: הרי השמים והארץ, יכול אתה לעשות כהם? אמר לו ר' עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם. אמר לו: למה אתם מולים? אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה. הביא לו ר' עקיבא שיבולים וגלוסקאות, אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים? הביא לו אניצי פשתן וכלים מבית שאן, אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים?¹⁸

שמות רבה מג ג פרשת כי תשא – המתקת מי מרה

אמר ר' ברכיה בשם ר' חייא בר אדא מיפו בשם ר' שמואל בר נחמן: כיון שבאו ישראל למרה, מה כתיב שם? "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמָהּ מָרָה" (שמות טו כג) – התחיל משה מהרהר בלבו ואומר: המים הללו למה נבראו? מה הניה יש לעולם בהן? מוטב היה אילו לא נבראו! ידע הקב"ה מה היה מחשב בלבו, אמר לו הקב"ה: לא תאמר כן, ולא מעשי ידי הן יש דבר בעולם שלא נברא לצורך? אלא אני מלמדך היאך תהא אומר. אמור כך: עשה את המר מתוק. ומנין שלמדו הקב"ה להיות אומר כך? ראה מה כתיב: "ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ" (שמות טו כה) – "ויראהו" אין כתיב כאן אלא "ויורהו"; אין ויורהו אלא לשון לימוד, שנאמר: "ויורני ויאמר לי" (משלי ד ד).¹⁹

רמב"ן ויקרא פרק יט פסוק יט – הגבלת מעשי האדם  

והטעם בכלאים, כי השם ברא המינים בעולם, בכל בעלי הנפשות בצמחים ובבעלי נפש התנועה, ונתן בהם כח התולדה שיתקיימו המינים בהם לעד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם. וציווה בכוחם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם, שנאמר בכולם "למינהו" … והמרכיב שני מינין, מְשָׁנֶה ומכחיש במעשה בראשית, כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך, ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות. והמינים בבעלי חיים לא יולידו מין משאינו מינו, וגם הקרובים בטבע שיולדו מהם כגון הפרדים יכרת זרעם כי הם לא יולידו. והנה מצד שני הדברים האלה, פעולת ההרכבה במינים דבר נמאס ובטל.²⁰

מסכת כתובות דף ה עמוד א

דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ – כתיב: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" (ישעיהו מח), ואילו במעשה ידיהם של צדיקים – כתיב: "מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך" (שמות טו).²¹

השיב בבלי אחד ור' חייא שמו … "השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע" (תהלים יט ב)!²² הכי קאמר: מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד? הרקיע, ומאי ניהו? מטר.²³

שבת בראשית שלום

שתהיה לנו ראשית והתחלה טובה

מחלקי המים

מים אחרונים 1: נראה שאין טוב מלסיים במדרש על הגשם ("המטר") בימים אלה שבין הזכרת גבורות גשמים ("משיב הרוח ומוריד הגשם") והשאלה על הגשם ("וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׁבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ") שנאמר בעוד מספר ימים.

מים אחרונים 2: ראה זאת עוד מצאנו באוצר המדרשים (אייזנשטיין) מזלות עמוד 281: "חמישה דברים חביבין לפני הקב"ה יותר ממעשה שמים וארץ, ואלו הן: ישראל ומילה ובית המקדש וירושלים וישוב ארץ ישראל. ישראל מנין? דכתיב: כה אמר ה' גואלך וגו' נוטה שמים וגו' (ישעיה מד כד) – מלמד שיצירתן של ישראל חביבה לפני הקב"ה יותר ממעשה שמים וארץ. ואומר: כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם וגו' אם ימושו וגו' (ירמיה ל"א ל"ה) מלמד שחיבב הכתוב יצירתן של ישראל יותר ממעשה שמים וארץ". הכוונה כאן כמובן ליצירתם של בני ישראל במובן שבאו לעולם והתגבשו כעם. אבל אפשר אולי גם לקרוא כאן: ליצירתם, הינו למעשי ידיהם, לדברים שהם יוצרים, משכללים ומתקנים בעולם, יחד עם כל באי בראשית.²⁴