מיוחדים

מים ראשונים: במספר דרשות מצוי הביטוי: "מי גדול ממי"? במשתמע, מי חשוב או נחשב יותר וממי, מי עשה מעשה גדול יותר, מי גילה גדלות נפש ואיפוק יותר וכו'. רכזנו בדף זה את הדרשות שמצאנו על מוטיב זה וננסה להבין את פשרן. למה השוואה זו חשובה? למה היא מובילה?

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מא – תלמוד או מעשה

וכבר היו רבי טרפון ורבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי מסובים בבית עריס בלוד. נשאלה שאלה זו לפניהם: מי גדול, תלמוד או מעשה? אמר ר' טרפון: גדול מעשה. ר' עקיבה אומר: גדול תלמוד. ענו כולם ואמרו: גדול תלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה.¹

מסכת קידושין דף לא עמוד א – מצווה ועושה או אינו מצווה ועושה

וא"ר חנינא: ומה מי שאינו מצווה ועושה – כך, מצווה ועושה על אחת כמה וכמה,² דאמר ר' חנינא: גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה.³

משנת רבי אליעזר פרשה יט – משה או אלישע?

וכיון שהגיעה השעה לצאת ישראל ממצרים, הלך משה רבינו ועמד על נילוס נהר, ואמר: יוסף יוסף, הגיעה העת שהשבעתנו, השכינה מעוכבת לך וישראל מעוכבין לך. אם אתה מגלה עצמך – מוטב; ואם לאו – הרי אנו נקיים משבועתך. מיד צף ועלה ארונו שליוסף. ר' שמעון אומר: אל תתמה. וכי מי גדול, משה או אלישע? הברזל או יוסף? אם כן עשה אלישע לברזל, קל וחומר משה ליוסף.⁴

בראשית רבה עח א – השומר או הנשמר, הנישא או הנושא, המשלח או המשתלח

"וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי" (בראשית לב כז) – … ר' מאיר ור' יהודה ור' שמעון, ר' מאיר אומר: מי גדול, השומר או הנשמר? ממה שכתוב: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא יא) – הוי: הנשמר גדול מן השומר. ר' יהודה אומר: מי גדול, הנושא או הנישא? ממה שכתוב: "עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ" (שם יב) – הוי: הנישא גדול מן הנושא. רבי שמעון אומר: מי גדול, המשלח או המשתלח? ממה שכתוב: "שלחני כי עלה השחר" – הוי: המשלח גדול מן המשתלח.⁵

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים מסכתא דנזיקין פרשה יח – האוהב או הנאהב

רבי שמעון בן יוחאי אומר: הרי הוא אומר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה לא) – וכי מי גדול, מי שאוהב את המלך או מי שהמלך אוהבו? הוי אומר מי שהמלך אוהבו, שנאמר: "וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה" (דברים י יח)⁶ – חביבין הגרים שבכל מקום הוא מכנן כישראל; נקראו בני ישראל עבדים, שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה נה), ונקראו גרים עבדים, שנאמר: "לאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים" (ישעיה נו ו).⁷

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מז – האוהבים או המאהיבים

דבר אחר: "ומצדיקי הרבים" (דניאל יב ג)⁸ – אלו גבאי צדקה. רבי שמעון בן מנסיא אומר: אלו זקנים, וכן הוא אומר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה לא). מי גדול, האוהבים או הַמַּאֲהִיבִים? הוי אומר המאהיבים – אם האוהבים "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", קל וחומר המאהיבים.⁹

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דשירה פרשה ט – הצדיק או העולם

"ששים המה מלכות" (שיר השירים ו ח) – אלו ששים רבוא, "ושמונים פילגשים" – אלו מבן כ' שנה ולמעלה, "ועלמות אין מספר" – אלו הקטנים שאין להם מנין.¹⁰ אף על פי כן, "אחת היא יונתי תמתי" (שם שם ט) – זה משה שנשקל כנגד הכל. וכבר היה רבי יושב ודורש שילדה אשה במצרים ס' רבוא. נענה תלמיד אחד מלפניו ואמר לו: רבי, מי גדול, העולם או הצדיק? אמר לו: הצדיק. למה? כשילדה יוכבד את משה היה שקול כנגד כל העולם כולו. וכי היכן מצינו שהיה משה שקול כנגד הכל? שנאמר: "כאשר צוה ה' את משה ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים" (במדבר כו ד),¹¹ ואומר: "אז ישיר משה ובני ישראל" (שמות טו א), ואומר: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דברים לד י).¹²

ספרי במדבר פרשת קרח פיסקא קיט – הממליך או המולך

נמצאת אומר: שלושה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה – זכה בו אהרן ונטלו. כתר מלכות – זכה בו דוד ונטלו. הרי כתר תורה מונח, כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר אילו היה כתר כהונה וכתר מלכות מונחים הייתי זוכה בהן ונוטלן. הרי כתר תורה [תוכחה] לכל באי העולם, שכל מי שזוכה בו מעלה אני עליו כאלו שלושתם מונחים וזכה בכולם, וכל מי שאין זוכה בו מעלה אני עליו כאילו שלושתם מונחים ולא זכה באחד מהם. ואם תאמר, מי גדול משניהם? היה ר' שמעון בן אלעזר אומר: מי גדול, הממליך או המולך? הוי אומר: הממליך. העושה שרים או העושה שררה? הוי אומר: העושה שרים. כל עצמן של שני כתרים הללו אין באים אלא מכוחה של תורה וכן הכתוב אומר: "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ … בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ" (משלי ח טו-טז).¹³

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים מסכתא דנזיקין¹⁴ – הגנב או הנגנב

שבעה גנבין הם; הראשון שבגנבים: גונב דעת הבריות, והמסרב לחבירו לארחו ואין בלבו לקרותו,¹⁵ והמרבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל,¹⁶ והפותח חביותיו והן מכורות לחנוני,¹⁷ והמעוול במדות, והמשקר במשקלות, והמערב את הגירה בתלתן והחול בפול והחומץ בשמן¹⁸ … ולא עוד אלא שמעלין עליו שאם היה יכול לגנוב דעת העליונה גונבה; וכן מצינו באבשלום שגנב שלש גניבות, לב אביו ולב בית דין ולב בית ישראל, שנאמר: "וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב טו ו).¹⁹

וכי מי גדול, הגונב או הנגנב? הוי אומר: זה הנגנב, שהוא יודע שהוא נגנב והוא מחריש; וכן מצינו באבותינו כשעמדו על הר סיני בקשו לגנוב דעת העליונה, שנאמר: "כל אשר דבר יי נעשה ונשמע" (שמות כד ז), כביכול ונגנב לב בית דין בידן, שנאמר: "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים וכו' " (דברים ה כו).²⁰

מחלקי המים