פרשות השבוע

מים ראשונים: הפסוק מספר תהלים פרק צא: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ", מלווה את יעקב בכל דרכו הפתלתלה, בכל עשרים השנים שגלה מבית אביו, מרגע צאתו (בריחתו) לחרן במצוות אביו ואמו ומפחד עשו אחיו בסוף פרשת תולדות, לאורך כל פרשת ויצא ועד חזרתו בשלום בפרשתנו, ככתוב: "ויבוא יעקב שלם עיר שכם". וזכתה פרשת וישלח שנדרוש בפסוק זה, אולי משום שבה הושלם ליווי מלאכי חוץ-לארץ את יעקב וחזרו ללוותו מלאכי ארץ ישראל.¹

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: … כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: (תהלים פרק צא).

 

בראשית רבה עה ח פרשת וישלח – ברכת יצחק וברכת רבקה ליעקב

"וישלח יעקב מלאכים לפניו", זהו שנאמרה ברוח הקודש על ידי שלמה מלך ישראל: "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס: " (משלי י ו). כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה? לא אמרו אלא כנגד יעקב ועשו. "ברכות לראש צדיק" – זה יעקב, "ופי רשעים יכסה חמס" – זה עשו הרשע. אשריהם הצדיקים שמתברכין בארץ ומתברכין בשמים, וכך היא המדה, שנאמר: "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן" (ישעיה סה טז) – להודיעך שכל הברכות שבירך יצחק את יעקב, כנגדו ברכו הקב"ה מלמעלה. יצחק אמר לו: "ויתן לך האלהים מטל השמים וגו' " (בראשית כז), והקב"ה ברכו בטל ומטר, שנאמר: "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל וגו' "(מיכה ה) …² יצחק אמר לו: "הוה גביר לאחיך", והקב"ה אמר לו על ידי משה: "ולתתך עליון על כל הגוים" (דברים כו). הא למדת שכל הברכות שברכו יצחק מלמטה ברכו הקב"ה מלמעלה. ואף רבקה אמו ברכתו כנגדן, שנאמר: "יושב בסתר עליון" (תהלים צא), וכך אמרה לו: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו' ". כיון שאמרה לו בלשון הזה, ברכתו רוח הקודש: "יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה וגו' ".³

מסכת שבועות דף טו עמוד ב – שיר של פגעים⁴

ובשיר.⁵ תנו רבנן: שיר של תודה – בכנורות ובנבלים ובצלצלים, על כל פינה ופינה, ועל כל אבן גדולה שבירושלים. ואומר: "ארוממך ה' כי דליתני וגו' " (תהלים ל ב),⁶ ושיר של פגעים, ויש אומרין: שיר של נגעים.⁷ מאן דאמר דנגעים, דכתיב: "ונגע לא יקרב באהלך", ומאן דאמר פגעים, דכתיב: "יפול מצדך אלף … אליך לא יגש".⁸ ואומר: "יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן", עד: "כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך". וחוזר ואומר: "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, ה' מה רבו צרי", עד: "לה' הישועה על עמך ברכתך סלה".⁹

רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני. היכי עביד הכי? והאמר ר' יהושע בן לוי: אסור להתרפאות בדברי תורה! להגן שאני.¹⁰

מסכת סנהדרין דף קג עמוד א – ברכה משולשת

ואמר רב חסדא אמר רבי ירמיה בר אבא: מאי דכתיב: "לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך"? "לא תאונה אליך רעה" – שלא ישלוט בהן יצר הרע … דבר אחר: "לא תאונה אליך רעה" – שלא יבעתוך חלומות רעים והרהורים רעים. "ונגע לא יקרב באהלך" – שלא יהא לך בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים כגון ישו הנוצרי. עד כאן ברכו אביו, מכאן ואילך ברכתו אמו: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, על כפים ישאונך וגו' על שחל ופתן תדרוך וגו' " – עד כאן ברכתו אמו, מכאן ואילך ברכתו שמים: "כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי".¹¹

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק יז הלכה ב-ג – בין צדיקים לרשעים

ר' לעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: אם ראית צדיק שיצא לדרך ואתה מבקש לצאת לאותה הדרך, הַקְדֵים על ידיו שלושה ימים או אַחֵר על ידיו שלושה ימים, כדי שתצא לדרך עמו. מפני מה? מפני שמלאכי שלום מלוין אותו, שנאמר: "כי מלאכיו יצוה לך וגו' ". ואם ראית רשע שיצא לדרך ואתה מבקש לצאת הדרך, הקדים עליו שלושה ימים או אחר עליו שלושה ימים כדי שלא תצא עמו לדרך. מפני מה? מפני שמלאכי סטן מלוין אותו, שנאמר: "הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ" (תהלים קט ו).¹²

ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא מ – שמירה מן המזיקים, אך יש עוד שומר

"יברכך ה' " – בנכסים. "וישמרך" – בנכסים. ר' נתן אומר: יברכך בנכסים וישמרך בגוף. …¹³

דבר אחר: "וישמרך" מן המזיקים. וכן הוא אומר: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך" (תהלים צא יא).¹⁴

דבר אחר: "וישמרך" – שלא ישלטו אחרים עליך, וכן הוא אומר: "יומם השמש לא יככה וירח בלילה" (תהלים קכא ו), ואומר: "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (שם ד) ואומר: "ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך" (שם ה), ואומר: "ה' ישמרך מכל רע" ואומר: "ה' ישמור צאתך ובואך" (תהלים קכא).¹⁵

בראשית רבה עח א, פרשת וישלח – מי גדול ממי, השומר או מי ששומרין עליו?

ר' מאיר ור' יהודה ור' שמעון. ר' מאיר אומר: מי גדול, השומר או הנשמר? מן מה דכתיב: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך" (תהלים צא), הוי: הנשמר גדול מן השומר.¹⁶ ר' יהודה אומר: מי גדול, הנוֹשא או הנִישא? מן מה דכתיב: "על כפים ישאונך" (שם), הוי: הנישא גדול מן הנושא. רבי שמעון אומר: מן מה דכתיב: "ויאמר שלחני כי עלה השחר" (בראשית לב כז), הוי: המשלח גדול מן המשתלח.¹⁷

שמות רבה לב ו פרשת משפטים – ממצוות למלאכים ומתורה לקב"ה

"הנה אנכי שולח מלאך לפניך" (שמות כג כ). זהו שכתוב: "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם" (תהלים לד ח). עשה אדם מצוה אחת, הקב"ה נותן לו מלאך אחד לשמרו, שנאמר: "חונה מלאך ה' סביב ליריאיו". עשה שתי מצות, הקב"ה נותן לו שני מלאכים לשמרו, שנאמר: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". עשה מצות הרבה, נותן לו הקב"ה חצי מחנהו, שנאמר: "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך" (תהלים צא).¹⁸

מסכת תענית דף יא עמוד א – המלאכים המעידים באדם

… יצער אדם עם הצבור. שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הצבור, שנאמר: "וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה" (שמות יז יב). וכי לא היה לו למשה כר אחד או כסת אחת לישב עליה? אלא כך אמר משה: הואיל וישראל שרויין בצער – אף אני אהיה עימהם בצער. וכל המצער עצמו עם הצבור – זוכה ורואה בנחמת צבור. ושמא יאמר אדם: מי מעיד בי? – אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו, שנאמר: "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה" (חבקוק ב יא). דבי רבי שילא אמרי: שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן מעידין עליו, שנאמר: "כי מלאכיו יצוה לך" (תהלים צא יא). רבי חידקא אומר: נשמתו של אדם היא מעידה עליו, שנאמר: "מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ" (מיכה ז ה). ויש אומרים: אבריו של אדם מעידים בו, שנאמר: "אתם עדי נאם ה' " (ישעיהו מג י).¹⁹

פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק יא – המלאכים המלווים בחופה

… ולחלוק כבוד לאדם הראשון עשה לו הקב"ה עשר²⁰ בגן עדן, שנאמר: " בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ" (יחזקאל כ יג) – הרי אלו עשר חופות.²¹ והיו המלאכים מתופפים בתופים ומרקדין בנקבים מלאכת הפוך ונקבין. כך ביום שנברא בו אדם הראשון שנאמר: "ביום הבראך כוננו". אמר הקב"ה למלאכי השרת: בואו ונגמול חסד לאדם הראשון ולעזרו,²² שעל מדת גמילות חסדים העולם עומד … והיו מלאכי השרת מהלכין והולכין לפניו כמו רועים המשמרים את החופות, שנאמר: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך", ואין דרך זו, אלא דרך חתנים.²³

רמב"ן בראשית פרק כח יב – הנה אנכי עמך ושמרתיך

והראהו כי הוא יתברך נצב על הסולם ומבטיחו ליעקב בהבטחה גדולה, להודיע שהוא לא יהיה ביד המלאכים אבל יהיה חלק ה' ויהיה עמו תמיד, כמו שאמר: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך". כי מעלתו גדולה משאר הצדיקים שנאמר בהם: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך" (תהלים צא יא).²⁴

תהלים פרק קכא
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:
עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:
ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:
יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:
ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:
ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם

מסכת שבת דף קיט עמוד ב – מלאכי השבת

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המתפלל בערב שבת ואומר "ויכולו", שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו: "וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר" (ישעיהו ו ז). תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומיטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.²⁵

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: במוצאי שבת שבתחילת שבוע שאין בו מועד מקרא קודש של איסור מלאכה ויש ששת ימי מעשה, אנו אומרים את מזמור צא: "יושב בסתר עליון", ומתחילים בפסוק: "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ", אשר חותם את פרק צ הקודם: "תפילה למשה איש האלהים". הפסוק "ויהי נעם" נקשר במדרשים להשלמת עבודת המשכן וכבר זכינו לדרוש בו בפרשת פקודי בדברינו ויהי נעם ה' אלוהינו עלינו. מלאכת המשכן נמשלה לבריאת העולם ול"ט מלאכות נלמדות ממלאכות המשכן. מה שאסור בשבת, הוא מה שמותר ומה שאנו מצווים לעשות בששת ימי המעשה, ככתוב בשמות לה ב: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת" (דברינו ששת ימים תעשה מלאכה בפרשת ויקהל). אנו מייחלים ומאחלים שבשבוע המעשה הקרוב יהיה נעם ה' אלהינו על מעשה ידינו, כנועם מלאכת המשכן. פרק צא עצמו מתאר את כל פגעי העולם העלולים ללוות את ששת ימי המעשה ובו תפילה להצלה מהם, ככתוב שם: "כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: …  לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: וכו' ". ואיך נפתח פרק צב הסמוך? "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן". הרי שאנו עומדים במוצאי שבת וכבר רואים בקצה שבוע המעשה שזה עתה מתחיל את יום השבת הבא. "מחד שבתא לשבתא". אבל זה, רק במוצאי שבת שבו מתחיל שבוע של ששת ימי מעשה, שבוע שדומה לבריאת העולם. שבוע שמקרא קודש שבו היא השבת הבאה.