פרשות השבוע

מים ראשונים: בעליית בית נתזה או בית עריס בלוד, בעיצומו של דיון הלכתי חשוב בהלכות נזיקין, טהרות, ברכות או אישות, נפנים החכמים לעסוק בשאלות מחשבתיות-פילוסופיות מרכזיות: מה חשוב או עדיף ממה? לימוד התורה בו אנו עסוקים כעת, או אולי המצוות והמעשה שנגזרים מלימוד זה? ניתן להבין דיון זה בשני מישורים: כדיון פילוסופי טהור בדומה לסוגיות מדעיות ומטה-מדעיות שאין להם השלכה מעשית, או כדיון "הלכה למעשה": מתי מתפנים מהלימוד לעשיית מצווה ומתי ממשיכים בלימוד ומוותרים על המצווה? חשוב להדגיש שבמילה "תלמוד" כאן אין הכוונה ללימוד תורה בכלל, כולל שינון המקרא, משנה, הלכות וכו' (אולי גם אגדה), אלא ל"תלמוד" במובנו המאוחר ובלשוננו היום, היינו אותו חלק בלימוד התורה שמתמקד בדיון וברור המקורות השונים וליבונם: פסוקי המקרא, מדרשי התנאים, משנה ותוספתא, בנושא מסוים, במטרה "לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא".

 

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם: (דברים ה א).¹

 

ספרי דברים פיסקא מא – מדרש המקור²

"והיה אם שמע תשמעו אל מצותי", למה נאמר?³ לפי שנאמר: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" (דברים ה א), שומע אני שלא נתחייבו בתלמוד עד שנתחייבו במעשה? תלמוד לומר: "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי" – מגיד שמיד נתחייבו בתלמוד.⁴ ואין לי אלא מצות עד שלא נכנסו ישראל לארץ, כגון: בכורות וקרבנות ומעשר בהמה. מצות משנכנסו ישראל לארץ כגון: העומר והחלה ושתי הלחם ולחם הפנים מנין? תלמוד לומר: "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי" – לרבות שאר מצות.⁵

"ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" – מגיד שמעשה תלוי בתלמוד ואין תלמוד תלוי במעשה.⁶ וכן מצינו שענש על התלמוד יותר מן המעשה, שנאמר: "שמעו דבר ה' בית ישראל כי ריב לה' עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ" (הושע ד א). "אין אמת" – אין דברי אמת נאמרים … "ואין חסד" – אין דברי חסד נאמרים … "ואין דעת" – אין דברי דעת נאמרים … ⁷

ואומר: "לכן כאכול קש לשון אש וחשש להבה ירפה" (ישעיה ה כד) – וכי יש לך קש שהוא אוכל אש? אלא קש זה הוא עשו הרשע, שכל זמן שישראל מרפים ידיהם מן המצות, שולט בהם.⁸ ואומר: "מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עובר, ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה" (ירמיה ט יא-יב) …⁹  ואומר: "כה אמר ה' על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת ה' וחוקיו לא שמרו" (עמוס ב ד).¹⁰

וכבר היו רבי טרפון ורבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי מסובים בבית עריס בלוד. נשאלה שאלה זו לפניהם: מי גדול, תלמוד או מעשה? אמר ר' טרפון: גדול מעשה. ר' עקיבה אומר גדול תלמוד.¹¹ ענו כולם ואמרו: גדול תלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה.¹²

רבי יוסי הגלילי אומר: גדול תלמוד שקודם לחלה ארבעים שנה ולמעשרות חמשים וארבע ולשמיטים ששים ואחת וליובלות מאה ושלוש. וכשם שענש על התלמוד יותר מן המעשה, כך נתן שכר על התלמוד יותר מן המעשה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם". מהו אומר? "למען ירבו ימיכם וימי בניכם". ואומר: "ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקיו" (תהלים קה מד-מה).¹³

קידושין דף מ עמוד ב – הנוסח בתלמוד והראשונים

וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד, נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול, נענה ר' עקיבא ואמר: תלמוד גדול, נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה.¹⁴

רש"י שם: שהתלמוד מביא לידי מעשה – נמצאו שניהם בידו.¹⁵

פירוש הריטב"א שם: שהתלמוד שתיהן בו, שהוא בעצמו מעשה, שהוא מצוה מביא לידי מעשה.¹⁶

תוספות שם: יש מפרשים שאדם שלא למד עדיין ובא לימלך אם ילמוד תחילה או יעסוק במעשה, אומרים לו למוֹד תחילה, לפי שאין עם הארץ חסיד. אבל אדם שלמד כבר, המעשה טוב יותר מלימוד.¹⁷

שיר השירים רבה פרשה ב יונתי בחגוי הסלע – בין קול למראה

רבי יוסי הגלילי פתר קרייה במלכיות: "יונתי בחגוי הסלע" – שחבויין בסתרן של מלכיות.¹⁸ "הראיני את מראיך" – זה התלמוד, "השמיעני את קולך" – זה מעשה הטוב. וכבר נמנו פעם אחת בבית עליית ערים בלוד ואמרו: מי גדול, התלמוד או המעשה? ר' טרפון אומר: גדול הוא המעשה, ר' עקיבא אומר: גדול הוא התלמוד.¹⁹ נמנו וגמרו: גדול הוא התלמוד שמביא לידי מעשה, כי קולך ערב – זה התלמוד ומראך נאוה – זה מעשה הטוב.²⁰

מסכת בבא קמא דף יז עמוד א – קיים או לימד

תנו רבנן: וכבוד עשו לו במותו – זה חזקיה מלך יהודה … שהניחו ספר תורה על מיטתו, ואמרו: קיים זה מה שכתוב בזה.²¹ והאידנא … אפוקי מפקינן, אנוחי לא מנחינן. ואיבעית אימא: אנוחי נמי מנחינן, קיים לא אמרינן.²² אמר רבה בר בר חנה: הוה אזילנא בהדיה דר' יוחנן למשאל שמעתא … והדר אמר לן: אפילו "קיים" אמרינן, "לימד" לא אמרינן.²³ והאמר מר: גדול לימוד תורה, שהלימוד מביא לידי מעשה!²⁴ לא קשיא: הא למיגמר, הא לאגמורי.²⁵

ירושלמי פסחים פרק ג הלכה ז – פסיקת רבי ופשרת חכמי קיסריה

… כך שנה רבי: המעשה קודם לתלמוד. נמנו בעליית בית ארוס בלוד: התלמוד קודם למעשה.²⁶ רבי אבהו שלח לר' חנינה בריה יזכי בטיבריה. אתון ואמרון ליה: גומל הוא חסד. שלח ומר ליה: המבלי אין  קברים בקיסרין שלחתיך לטבריא? שכבר נמנו וגמרו בעליית בית ארום בלוד שהתלמוד קודם למעשה. רבנין דקיסרין אמרין: הדא דתימר בשיש שם מי שיעשה. אבל אם אין שם מי שיעשה – המעשה קודם.²⁷

מסכת שבת דף סג עמוד ב – דרשה על פסוק בקהלת

אמר רב הונא: מאי דכתיב: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט" (קהלת יא ט) – עד כאן דברי יצר הרע, מכאן ואילך דברי יצר טוב.²⁸ ריש לקיש אמר: עד כאן – לדברי תורה, מכאן ואילך – למעשים טובים.²⁹

רש"י ויקרא פרק כו פסוק ג – עמלה של תורה הוא לעשות ולקיים

"אם בחוקותי תלכו" – … שתהיו עמלים בתורה: "ואת מצותי תשמרו" – הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" (דברים ה א).³⁰

מסכת שמחות פרק יא הלכה ז – מעשי גמילות חסדים

אין מבטלין תלמוד תורה מפני המת והכלה, אבא שאול אומר המעשה קודם לתלמוד, וכן היה רבי יהודה עושה בשעה שהיה רואה את המת ואת הכלה מתקלסין ובאין, היה נותן עיניו בתלמידים ואמר: המעשה קודם לתלמוד.³¹

מגילה דף כז עמוד א – למכור ספר תורה ע"מ ללמוד

אמר רבי יוחנן משום רבן שמעון בן גמליאל: לא ימכור אדם ספר תורה ישן ליקח בו חדש … דאמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: אין מוכרין ספר תורה אלא ללמוד תורה, ולישא אשה, שמע מינה: תורה בתורה שפיר דמי. – דלמא שאני תלמוד, שהתלמוד מביא לידי מעשה.³²

מסכת אבות פרק ד משנה ה – לכאורה הכרעה לטובת המעשה

רבי ישמעאל בנו אומר: הלומד על מנת לְלַמֵּד – מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות – מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.³³

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה ב – עימות עם רבי שמעון בר יוחאי

כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה. ר' חנינא בן עקביא אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה רבי שמעון בר יוחאי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב?. ולית ליה לרבי שמעון בר יוחאי: הלָמֵד (או לֹמֵד) על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות, שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא?! וא"ר יוחנן: הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם.³⁴

רמב"ן דברים פרק ד פסוק מא – מצוה שבאה לידינו נקיים אותה³⁵

"אז יבדיל משה שלוש ערים" – … כפשוטו, כי משה אסף כל ישראל לבאר להם התורה, ופתח להם בדברי התוכחות … והשלים להם שישמרו חוקיו ומצותיו למען ייטב להם. אז אמר במעמדם לפניהם: עתה נקיים המצוה אשר צונו השם: "ותהיינה בצר במדבר ורמות בגלעד וגולן בבשן ערי מקלט לנוס שמה כל רוצח בשגגה". ואף על פי שאינן קולטות עד שיבדלו אותם שבארץ כנען, אמר מצוה שבאה לידינו נקיים אותה למען ייטב לנו.³⁶

הקדמת פירוש רד"ק לתורה – המעשה גדול

"ראשית חכמה יראת יי שכל טוב לכל עושיהם תהילתו עומדת לעד" …. ואמרו רבותינו ז"ל: "לומדיהם" לא נאמר, אלא "עושיהם", מלמד שהמעשה גדול.³⁷ ואע"פ שאמרו הם גם כן: "התלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה", לא הגדילו התלמוד אלא מפני שהוא מביא לידי מעשה. ולא יכשר המעשה מבלי הלמוד … אלא בוודאי המעשה גדול כמו שאמר הכתוב: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" – למדו בעבור שתעשו.³⁸ ואמרו רבותינו ז"ל: "כל מי שישנו בעשייה ישנו בלמידה, וכל מי שאינו בעשייה אינו בלמידה". ואמרו עוד: "כל האומר אין לי אלא תורה – אין לו תורה", פירוש שאומר אין לי עסק בעשיית המצות אלא בקריאת התורה בלבד אין לו אפילו שכר קריאת התורה, שנאמר: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" – כל שישנו בעשייה ישנו בלמידה וכל שאינו בעשייה אינו בלמידה.³⁹ ואמרו: כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה. שנאמר: "ללא אלהי אמת וללא תורה" … ודמו חכמינו ז"ל התלמוד מבלי מעשה למי שבונה ביתו ואינו מציב לו דלתות … ומקצתם דמו אותו למי שאין לו בית ובונה דלתות לבית כי טורח הדלתות ללא תועלת הוא …⁴⁰

דברים רבה יא ו פרשת וזאת הברכה – כיצד בירך משה על התורה

אדם מישראל שעלה לקרות בתורה … תחילה מברך ואח"כ קורא. ומשה בשעה שזכה לקבל התורה, תחילה בירך ואח"כ קרא … איזו היא הברכה שבירך משה בתורה תחילה? בא"י אמ"ה אשר בחר בתורה הזאת וקדשה ורצה בעושֶׂיהָ. ולא אמר בעמלֶיהָ ולא אמר בהוגֶיהָ אלא בעושיה – באלו שהן עושין את דברי תורה.⁴¹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: במהלך הדברים הערנו שניתן לבחון את השאלה: תלמוד גדול או מעשה גדול בשני מישורים: האידאי והמעשי. כשאלה ערכית-מחשבתית או כשאלה פרקטית כיצד לנהוג הלכה למעשה. נראה שאפשר להוסיף 'מישור' או נקודת מבט נוספת והיא, ההבחנה בין היחיד לציבור. ברמת היחיד יש כאן שאלה שהתשובה עליה איננה פשוטה ויש בה פנים לכאן ולכאן. אך ברמת הציבור והכלל, התשובה פשוטה יותר. כציבור, פשיטא שיש מקום להקצות קבוצת למדנים ותלמידי חכמים שיקדישו את עיקר עיסוקם בלימוד תורה, בפרט במדינת ישראל המתחדשת וזקוקה לגישה הלכתית לבעיות השעה. וזה יהיה "גדול לימוד" שיביא לידי מעשה שכה נחוץ בדורנו. בה בעת, ברור שיש חשיבות עצומה, שוב כציבור מלוכד, לקיומן של עמותות חסד וצדקה שעיסוקן מתמקד במעשה. הפתרון לפשרה: "גדול לימוד שמביא לידי מעשה" הוא ברמת כלל הציבור! והרי זה עוד פן של הכלל "כל ישראל ערבים זה בזה" עליו הרחבנו בפרשת בחוקותי.

מים אחרונים 2: התמקדנו במדרשים וקצת גם בפרשנים, אך יש לזכור שהנושא נדון באריכות גם בספרות המחשבה, בראשונים ובפוסקים. ראו ספר העיקרים מאמר שלישי פרק כח, מגן אבות לרשב"ץ אבות ד ז, מחזור ויטרי סימן תכד ועוד, ויש להקדיש לכך גיליון נפרד.