מים ראשונים: סיפור העברתו או הדחתו של רבן גמליאל דיבנה מהנהגת בית המדרש בכרם ביבנה,1 הוא מן הסיפורים המפורסמים והידועים בתלמוד. בשל עושר המקורות (וריבוי הערות השוליים), חלקנו את דיוננו בנושא זה לשני דפים. בדף הראשון, התמקד העיון בסיפור ההדחה עצמו, ובפיוס, בו חזר רבן גמליאל לתפקד כנשיא בית המדרש. בדף השני, זה שלפנינו, יתמקד עיוננו בדרשות החכמים ובדיון בבית המדרש "בו ביום" שסולק רבן גמליאל (אבל לא הדיר רגליו מבית המדרש) ומן הסתם נמשך יותר מיום אחד, וגם בתקופת הפשרה, לאחר הפיוס, בה חלקו את תפקיד הנשיא ופסקו: "לדרוש רבן גמליאל תלתא שבתי, ורבי אלעזר בן עזריה חדא שבתא". מומלץ לקורא לעיין תחילה בדף הראשון, אבל ניתן גם ללמוד דף זה בפני עצמו, בפרט למי שמכיר באופן כללי את סיפור ההדחה.
תוספתא מסכת עדויות פרק א הלכה א – הכינוס ביבנה אחר החורבן
משנכנסו חכמים בכרם ביבנה, אמרו: עתידה שעה שיהא אדם מבקש דבר מדברי תורה ואינו מוציא, מדברי סופרים ואינו מוצא, שנאמר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה': וְנָעוּ מִיָּם עַד יָם וּמִצָּפוֹן וְעַד מִזְרָח יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה' וְלֹא יִמְצָאוּ" (עמוס ח יא-יב) … אמרו: נתחיל מהילל ומשמאי.2
משנה מסכת ידים פרק ד – הלכות בו ביום
בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים שהוא משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה שהיא טמאה מדרס, שרבי עקיבא אומר: עריבת הרגליים כשמה.3
בו ביום אמרו כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן, כשרים, אלא שלא עלו לבעלים לשום חובה …4
בו ביום אמרו: עמון ומואב מה הן בשביעית? גזר רבי טרפון: מעשר עני, וגזר ר"א בן עזריה: מעשר שני.5 א"ר ישמעאל: אלעזר בן עזריה, עליך ראיה ללמד שאתה מחמיר, שכל המחמיר – עליו ראיה ללמד.6 אמר לו ר"א בן עזריה: ישמעאל אחי, אני לא שניתי מסדר השנים, טרפון אחי שינה ועליו ראיה ללמד.7 השיב רבי טרפון: מצרים חוץ לארץ, עמון ומואב חוץ לארץ … השיב ר"א בן עזריה: בבל חוץ לארץ, עמון ומואב חוץ לארץ … אמר רבי טרפון : מצרים שהיא קרובה עשאוה מעשר עני, שיהיו עניי ישראל נסמכים עליה … אמר לו ר"א בן עזריה: … אין אתה אלא כמפסיד נפשות. קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר … א"ר יהושע: הריני כמשיב על טרפון אחי … ידון מעשה חדש ממעשה חדש ואל ידון מעשה חדש ממעשה ישן … ידון מעשה זקנים ממעשה זקנים ואל ידון מעשה זקנים ממעשה נביאים. נמנו וגמרו: עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.8
וכשבא ר' יוסי בן דורמסקית אצל רבי אליעזר בלוד, אמר לו: מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום? אמר לו: נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית. בכה רבי אליעזר ואמר: "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" (תהלים כה יד), צא ואמור להם: אל תחושו למניינכם. מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני, שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.9
בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש. אמר להם: מה אני לבוא בקהל? אמר לו רבן גמליאל: אסור אתה. אמר לו ר' יהושע: מותר אתה …10
מסכת חגיגה דף ג עמוד א – אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש
תנו רבנן:11 מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין.12 אמר להם: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו, ומימיך אנו שותין.13 אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש. שבת של מי היתה? – שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה. – ובמה היתה הגדה היום? אמרו לו: בפרשת הקהל. – ומה דרש בה? "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" (דברים לא יב), אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע, טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן. – אמר להם: מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני! 14
ועוד דרש:15 "את ה' האמרת היום … וה' האמירך היום" (דברים כו יז-יח).16 אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם … ואף הוא פתח ודרש:17 "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (קהלת יב יא). לָמָה נמשלו דברי תורה לְדָרְבָּן? לומר לך: מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם, אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים. אי מה דרבן זה מטלטל אף דברי תורה מטלטלין?18 – תלמוד לומר: "משמרות". אי מה מסמר זה חסר ולא יתר?19 אף דברי תורה חסירין ולא יתירין? – תלמוד לומר: "נטועים", מה נטיעה זו פָּרָה וְרָבָה – אף דברי תורה פרין ורבין. בעלי אסופות – אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה: הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה?20 תלמוד לומר: "כולם נתנו מרועה אחד" – אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב: "וידבר אלהים את כל הדברים האלה" (שמות כ א).21 אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.22 בלשון הזה אמר להם: אין דור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו.23
מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה טז – נוסח המכילתא
כבר שבתו תלמידים ביבנה ולא שבת שם רבי יהושע. וכשבאו תלמידיו אצלו, אמר להם: מה דברים היה לכם ביבנה? אמרו לו: אחריך רבי. אמר להם: ומי שבת שם? אמרו לו: ר' אלעזר בן עזריה. אמר להם: אפשר ששבת שם ר' אלעזר בן עזריה ולא חדש לכם דבר? אמרו לו: רבי, כלל זה דרש: "אתם נצבים היום כלכם טפכם נשיכם" (דברים כט ט). וכי מה טף זה יודע להבין בין טוב לרע? אלא ליתן שכר למביאיהם, לרבות שכר עושי רצונו. לקיים מה שנאמר: "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיהו מב כא). אמר להם: אי זה דבר חדש יתר על זה?! הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי לדבר זה בלתי היום. אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן עזריה יצא מחלציך. אין הדור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו".24
מסכת עדויות – מסכת בחירתא25
פרק א משנה ג
הלל אומר: מלוא הִין מים שאובין פוסלין המקוה, אלא שאדם חייב לומר בלשון רבו.26 ושמאי אומר: תשעה קבין.27 וחכמים אומרים: לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו משום שמעיה ואבטליון: שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה וקיימו חכמים את דבריהם:28
שם משנה ד
ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה? ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו. שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם:29
ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין, הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין? שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו. שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין. היה גדול ממנו בחכמה אבל לא במנין, במנין אבל לא בחכמה, אינו יכול לבטל דבריו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין:30
אמר רבי יהודה אם כן למה מזכירין דברי היחיד בין המרובין לבטלה? שאם יאמר האדם כך אני מקובל, יאמר לו: כדברי איש פלוני שמעת:
פרק ד משנה ח
בית שמאי מתירין את הצרות לאחים ובית הלל אוסרין. חלצו – בית שמאי פוסלין מן הכהונה ובית הלל מכשירין. נתיבמו – בית שמאי מכשירין ובית הלל פוסלין. ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי. וכל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין, לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו.31
פרק ה משניות ו-ז
עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים. אמרו לו: עקביא, חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל. אמר להן: מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום, שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו … ונדוהו ומת בנידויו וסקלו בית דין את ארונו. אמר רבי יהודה חס ושלום שעקביא נתנדה, שאין עזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. ואת מי נדו? אליעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידים וכשמת שלחו בית דין והניחו אבן על ארונו מלמד שכל המתנדה ומת בנידויו סוקלין את ארונו:
בשעת מיתתו32 אמר לבנו: בני, חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר. אמר לו ולמה לא חזרת בך אמר לו אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובין אמר לו אבא פקוד עלי לחבירך אמר לו איני מפקיד. אמר לו: שמא עילה מצאת בי? אמר ליה לאו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.33
מחלקי המים
ירושלים
מים אחרונים – אפילוג: תם ולא נשלם. כשוך הסערה, נשאלת השאלה המתבקשת: מה 'יצא לנו' מהעימות הזה? האם בית הנשיאות למד להגביל את כוחו? האם נפתח בית המדרש יותר? האם השיח בבית המדרש השתנה? האם היו פני הדברים שונים אילולי קמו החכמים כנגד רבן גמליאל והדיחו אותו? עד כמה היה העימות 'לשם שמים' ועד כמה נגוע ב'פניות אישיות'? קשה לדעת את התשובות לשאלות אלה. מה שאנחנו יודעים בבטחה, הוא, שבית המדרש כפי שנמסר לנו במקורות השונים הכיל גם את הסיפור הזה ולא העלים אותו. בכך, מצטרף סיפור זה לרשימה ארוכה של סיפורי חז"ל וסיפורי מקרא שאינם מכסים ואינם מנסים ליפייף את המאורעות או לצייר את אישי התנ"ך ותקופת חז"ל כצדיקים מושלמים על גבול של מלאכים. ראו דברינו שועל, עקרב, נחש וגחלי אש במיוחדים. על אבות האומה ועל עצמם, דרשו חז"ל דרשות חשובות שבסיסן הוא הפסוקים באיוב טו יח-יט: "אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם: לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ". ראו בהקשר זה דברינו נטלתי ספר בראשית וקראתי בו בפרשת וישב.