מיוחדים

מים ראשונים: מחלוקות מרכזיות רשומות על שמם של שני חכמים אלה, מגדולי התנאים, תלמידי רבן יוחנן בן זכאי, ממקימי עולה של תורה לאחר החורבן: ר' אליעזר בן הורקנוס ור' יהושע בן חנניה:¹ המחלוקת אימתי נברא העולם בניסן או בתשרי,² המחלוקת על חציו לה' וחציו לכם ביום טוב,³ זמני קריאת שמע של שחרית,⁴ היחס לתוספת חומרות,⁵ מי הם בני העולם הבא,⁶ וכמובן המחלוקת הגדולה בתנורו של עכנאי.⁷ והנה לפנינו אולי המחלוקת הבסיסית והמהותית ביותר ביניהם.

תוספתא מסכת סוטה פרק ז הלכה ט – ר' יהושע ותלמידיו נוסח התוספתא

מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' לעזר חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין. אמר להם ר' יהושע: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין. אמר להם: אי אפשר שלא יהא חידוש בבית המדרש, שבת של מי היתה? אמרו לו: של ר' לעזר בן עזריה היתה. אמר להם: היכן היתה הגדה? – "הקהל את האנשים והנשים והטף". אמר להם: מה דרש בה? אמרו לו: רבי, כך דרש בה: אם אנשים באו ללמוד, נשים באו לשמוע, טפילין למה הן באין? כדי ליתן שכר למביאיהן וכו'.⁸

מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה טז – ר' יהושע ותלמידיו נוסח המכילתא

כבר שבתו תלמידים ביבנה ולא שבת שם רבי יהושע וכשבאו תלמידיו אצלו, אמר להם: מה דברים היה לכם ביבנה? אמרו לו: אחריך רבי.⁹ אמר להם: ומי שבת שם? אמרו לו: ר' אלעזר בן עזריה. אמר להם: אפשר ששבת שם ר' אלעזר בן עזריה ולא חידש לכם דבר? אמרו לו: רבי, כלל זה דרש: "אתם נצבים היום כולכם טפכם נשיכם וכו' " (דברים כט ט) – וכי מה טף זה יודע להבין בין טוב לרע? אלא ליתן שכר למביאיהם, לרבות שכר עושי רצונו, לקיים מה שנאמר: "ה' חפץ למען צדקו וגו' " (ישעיהו מב כא).¹⁰ אמר להם: אי זה דבר חדש יתר על זה?! הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי לדבר זה בלתי היום.¹¹ אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן עזריה יצא מחלציך. אין הדור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו.¹²

מסכת ידיים פרק ד משנה ג – ר' אליעזר ור' יוסי בן דמורסקית נוסח המשנה

נמנו וגמרו: עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.¹³  וכשבא ר' יוסי בן דורמסקית אצל רבי אליעזר בלוד, אמר לו: מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום? אמר לו: נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית. בכה רבי אליעזר ואמר: "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" (תהלים כה), צא ואמור להם: אל תחושו למנינכם. מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני: שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.¹⁴

תוספתא מסכת ידיים פרק ב הלכות טו-טז – ר' אליעזר ור' יוסי בן דמורסקית נוסח התוספתא

עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ושאר כל ארצות ובבל מעשר עמון ומואב ושאר כל ארצות בשאר שני שבוע אם מעשר עני מעשר עני ואם מעשר שני מעשר שני.¹⁵

אמר ר' יוסי בן דורמוסקית: אני הייתי עם זקנים הראשונים כשבאין מיבנה ללוד ובאתי ומצאתי את ר' אליעזר שהיה יושב בחנות של נחתומין בלוד.¹⁶ אמר: מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום? אמרתי לו: תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין. אמר לי: אף על פי כן, מה חידוש היום?¹⁷ אמרתי לו את ההלכות ואת התשובות במינין,¹⁸ וכשהגעתי לזה זלגו עיניו דמעות. אמר: "סוד י"י ליראיו ובריתו להודיעם" ואומר: "כי לא יעשה י"י אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים" (עמוס). צא אמור להן: אל תחושו למניניכם. מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי שקיבל מן הזוגות והזוגות מן הנביאים ונביאים ממשה: הלכה למשה מסיני שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.¹⁹

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ג עמוד א – שילוב שני הסיפורים²⁰

תנו רבנן:²¹ מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין,²² אמר להם: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו, ומימיך אנו שותין.²³

אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש,²⁴ שבת של מי היתה?²⁵

– שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה.²⁶

– ובמה היתה הגדה היום? אמרו לו: בפרשת הקהל.

– ומה דרש בה? "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" (דברים לא יב)²⁷ אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע, טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן. – אמר להם: מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני!²⁸

– ועוד דרש: "את ה' האמרת היום … וה' האמירך היום" (דברים כו יז-יח).²⁹ אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם – אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, דכתיב: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו ד),³⁰ ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (דברי הימים א יז כא).³¹

ואף הוא פתח ודרש:³² "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (קהלת יב יא). למה נמשלו דברי תורה לדרבן? לומר לך: מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם, אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים. אי מה דרבן זה מטלטל אף דברי תורה מטלטלין?³³ – תלמוד לומר: "מַשְׂמְרוֹת".³⁴ אי מה מסמר זה חסר ולא יתר, אף דברי תורה חסירין ולא יתירין?³⁵ – תלמוד לומר: "נְטוּעִים", מה נטיעה זו פרה ורבה – אף דברי תורה פרין ורבין.³⁶ "בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת" – אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה: הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: "כולם נתנו מרועה אחד" – אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב: "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר" (שמות כ א).³⁷ אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.³⁸

בלשון הזה אמר להם: אין דור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו.³⁹

ולימרו ליה בהדיא? – משום מעשה שהיה.⁴⁰

דתניא:⁴¹ מעשה ברבי יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אליעזר בלוד,⁴² אמר לו: מה חידוש היה בבית המדרש היום?⁴³ – אמר ליה: "נמנו וגמרו: עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית". אמר לו: יוסי! פשוט ידיך וקבל עיניך. פשט ידיו וקבל עיניו.⁴⁴ בכה רבי אליעזר ואמר: "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" (תהלים כה יד). אמר לו: לך אמור להם: אל תחושו למניינכם, כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו: הלכתא למשה מסיני, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית. מה טעם? הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל, מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית.⁴⁵

תנא: לאחר שנתיישבה דעתו, אמר: יהי רצון שיחזרו עיני יוסי למקומן. וחזרו.⁴⁶

אחרית דבר

אם לא טעינו, הבאת שני הסיפורים ברצף וחיבורם במשפט: "ולימרו ליה בהדיא? – משום מעשה שהיה", היא ייחודית לנוסח הבבלי ומשמשת דוגמא מעניינת לדרשות אמוראים שאמנם מבוססות על מדרשי התנאים וסיפור חייהם, אך יוצרות דרשה חדשה וממחישה כיצד האמוראים משקיפים על עולם התנאים ומפרשים אותו. באמצעות השאלה הלכאורה תמימה: "מה חדש בבית המדרש" והיחס של החכם לתלמידיו שיכולים אולי לחדש או לאושש לו דברי תורה, מציגים עורכי התלמוד הבבלי את פער העולמות שבין שני בעלי התריסין הגדולים: ר' אליעזר בן הורקנוס ור' יהושע. מה היחס הראוי והנכון בין מסורת וחידוש, בין הרב לתלמידיו, בין בית הלל ובית שמאי. נצחה גישת ר' יהושע ומעל כל בית מדרש תוסס וחי, משקיף באותיות אש המשפט: "מה חידוש היה בבית המדרש היום?

מחלקי המים