מועדי ישראל

אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד: (תהלים סב י).¹

רש"י תהלים פרק סב פסוק י

במאזנים לעלות – אם באו לעלות במאזנים והבליהם שווים. כן פשוטו, ומדרשו לענין הזוגות.²

אבן עזרא קהלת פרק א פסוק ב

והענין אם יעלו בני אדם במאזנים עם ההבל, היו יותר קלים מהבל.³

מצודת דוד תהלים פרק סב פסוק י

במאזנים לעלות – הוא ענין מליצה, לומר: אם נחשוב להעלות במאזני משקל המה יחד, ר"ל הביטחון של כל בני אדם, אז נראה שהמה קלים ופחותים מדברי הבל. והוא מקרא הפוך וכאילו אמר: המה יחד מהבל.⁴

מסכת כלה רבתי פרק ה (בדפוסים אחרים פרק ח)

תנן: בכל יום ויום, כרוז יוצא ואומר, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני, ויש אומרים אף בית של פלוני לפלוני. מנא הני מילי? דכתיב: "אף הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד" – "הבל בני אדם" – שאומר בתו של פלוני לפלוני. "כזב בני איש" – שאומר אשתו של פלוני לפלוני. "במאזנים לעלות" – שאומר ממונו של פלוני לפלוני.⁵

ויקרא רבה פרשה כט סימן ח

ר' חייא בר אבא בשם ר' לוי פתח: "אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד" (תהלים סב י) – בנוהג שבעולם מה הבריות אומרים: איש פלוני נושא פלונית – "אך הבל בני אדם", פלונית תינשא לפלוני – "כזב בני איש". "המה מהבל יחד", אמר ר' חייא בן מריא: עד שהן עשוין הבל בתוך מעי אמן הם יחד.⁶ אמר ר' חייא בן מריא: כל הבלים וכזבים שישראל עושים בעוה"ז, כדאי הוא אברהם אבינו לכפר בעד כולם, מה טעמו? "האדם הגדול בענקים הוא" (יהושע יד טו).⁷ "במאזנים לעלות" – אימתי מתכפר להם? בחדש שמזלו מאזנים. ואיזה? זה חודש תשרי: תשרי ותשבוק ותכפר לחובנו. אימתי? בראש השנה, "בחדש השביעי באחד לחודש". בחודש השביעי שהוא משובע בכל: גתות בתוכו, ברכות בתוכו, כפור בתוכו, סוכה בתוכו, לולב וערבה בתוכו.⁸

במדבר רבה פרשה טז סימן כג

כתוב: "אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד" (תהלים סב י) – אמר רבי חייא בשם ר' לוי: כל הבלים שישראל עושין כל ימות השנה, "במאזנים לעלות" – מוחל להם הקב"ה במזל מאזנים בחודש תשרי: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם"  (ויקרא טז ל).⁹

דברים רבה פרשה ה סימן יג

"אכנו בדבר ואורישנו" … כיון ששמע משה כך, התחיל מבקש עליהן רחמים. ומה אמר משה באותה שעה? "אשר עין בעין נראה אתה ה' " (במדבר יד יד). מהו "אשר עין בעין"? אמר ר' אחא בשם ר' שמעון בן לקיש: אמר משה: רבש"ע, הרי מדת הדין בכף מאזנים מעויין.¹⁰ אתה אומר: "אכנו בדבר" ואני אומר: "סלח נא". אמר לו:¹¹ הדבר מעוין, נראה מי נוצח, אתה ה' או אני.¹² א"ר ברכיה: א"ל הקב"ה: חייך, שלי בטלת ושלך קיימת. מנין? שנאמר: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" (במדבר יד כ).¹³

מדרש תהלים (בובר) מזמור ל

ר' יהודה ור' נחמיה אמרו: מדת פורעניות עקרה ואינה עושה פירות, מדה טובה עושה פירות, שנאמר: "זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד" (הושע י יב). מה הקב"ה עושה? גובה מן האדם עוונותיו, וחוזר ונותן לו שכרו … ר' אלעזר אומר: כף מאזנים מעויין הוא, כאן עונות כאן זכיות. מה הקב"ה עושה? מטה כלפי חסד, שנאמר: "ולך ה' חסד" (תהלים סב יג). ר' יוסי ב"ר חנינא אמר: מה הקב"ה עושה? חוטף שטר חוב אחד מן העונות ומיד הכף מכריעות, שנאמר: "נושא עון ועובר על פשע" (מיכה ז יח). ר' נחמיה אמר: חשב אדם לעבור עבירה, אין הקב"ה חושבה עד שיעשנה. ואם חשב לעשות מצוה ולא הספיק לעשותה, עד שלא עשאה, מיד הקב"ה כותבה כאילו עשאה, שנאמר: "וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ" (מלאכי ג טז).¹⁴

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד עח

"ישא ה' פניו אליך" – שאם ידין עונותיך כנגד זכיותיך ביום הדין, יכריע לך כף מאזנים של זכיות. וכן הוא אומר: "נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה" (תהלים פה ג).¹⁵

רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד

לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י כה), זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו. ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכיפורים יתר מכל השנה. ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.¹⁶

לשנה טובה תכתבו ותחתמו

לשנת חיים וקיימים¹⁷

מחלקי המים