פרשות השבוע

כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם: (במדבר ו כג-כז).¹

 

"כה תברכו את בני ישראל אמור להם"

"הנה מיטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה" – ר' ביבי בשם רבי אלעזר בר' יוסי פתר קרייה² בברכת כהנים: "הנה מטתו" – הנה מַטוֹתָיו ושבטיו … "שלשלמה" – של מלך שהשלום שלו. "ששים גבורים סביב לה" – אלו ששים אותיות שבברכת כהנים. "מגבורי ישראל" – שהם מגברין את ישראל". "כלם אחוזי חרב" , אמר ר' עזריה דברים מבורכין בגבורה: יברכך ה', יאר ה', ישא ה'. "מלומדי מלחמה" – שהם נלחמים בכל מיני פורעניות שיש בעולם. "איש חרבו על ירכו מפחד בלילות" – שאפילו אדם רואה בחלומו חרב מחתכת בירכו, מה יעשה? ילך לבית הכנסת ויקרא קריאת שמע ויתפלל תפילתו וישמע ברכת כהנים ויענה אחריהם אמן ואין דבר רע מזיקו. לפיכך מזהיר את בני אהרן ואומר להם: "כה תברכו את בני ישראל". (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ג א, דונסקי ג יא).³

"הנה זה עומד אחר כתלינו" (שיר השירים ב ט) – אחר כתלי בתי כנסיות ובתי מדרשות. "משגיח מן החלונות" (שם) – מבין כתיפות של כהנים. "מציץ מן החרכים" (שם) – מבין אצבעותיהם של כהנים. "ענה דודי ואמר לי" (שם פסוק י הסמוך) – מה אמר לי? "יברכך ה' וישמרך" (פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה ה ד"ה ד"א דומה דודי).⁴

"יברכך ה' וישמרך" – עם הברכה שמירה

"יברכך" – בבנים. "וישמרך" – בבנות, שהבנות צריכות שמירה.⁵

"יברכך" – בעושר "וישמרך" – שתעשה ממנו מצוות.⁶

"יברכך ה' " – בנכסיך "וישמרך" – בגופך.⁷

רבי יצחק אומר: והלוא אם מבורכים הם שמורים ואם שמורים הם מבורכים! אלא מה תלמוד לומר "וישמרך"? – מיצר הרע שלא יוציאך מן העולם.⁸

"יברכך ה' " – בברכה המפורשת בתורה: "ברוך תהיה מכל העמים" (דברים ז יד), "ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה … ברוך טנאך ומשארתך … ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" – "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" (דברים כח).⁹

"יאר ה' פניו אליך ויחונך" – יתן לך מאור פנים

"יאר ה' פניו אליך" – יתן לך מאור פנים.¹⁰ ר' נתן אומר זה מאור השכינה (ספרי פיסקא מא).¹¹

"יאר ה' פניו אליך" – יתן לך מאור עיניים … שיביט בך בפנים מאירות ולא בפנים זעומות.¹²

"יאר" – זה מאור התורה.¹³ שיאיר עיניך בתורה ויתן לך בנים בני תורה.¹⁴

"ויחנך" – הרי הם מבורכים ושמורים ושכינה ביניהם. ומנין אף חנונים בדעת ובבינה? תלמוד לומר: "ויחונך" – כמו שאנו מתפללים: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה".¹⁵

"ויחונך" – יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את זה ומרחמים זה את זה, כענין שנאמר: "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ" (דברים יג יח).¹⁶

"ויחונך" – שנה רבי חייא הגדול: יחנה ה' אצלך.¹⁷

דבר אחר; "ויחונך" – יתן חנו עליך בכל מקום שאתה הולך, שנאמר: "ותשא חן וחסד לפניו" (אסתר ב יז). (מדרש תנחומא (בובר) פרשת נשא סימן יח).¹⁸

"פניך האר בעבדך" – כך אמר דוד: רצונך, אל תסתכל בנו בְּחֵמָה אלא במאור פנים, כשם שאמר משה: "יאר ה' פניו אליך ויחנך". לכך נאמר: "פניך האר בעבדך" (מדרש תהלים (בובר) מזמור קיט).¹⁹

"ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"

"ישא ה' פניו אליך" – בשעה שאתה עומד ומתפלל.²⁰

"ישא ה' פניו אליך" – וכי הקב"ה נושא פנים, והלוא כבר נאמר: "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד"?! אמר הקב"ה: כשם שהם נושאים לי פנים, כך אני נושא להם פנים. כיצד? כתבתי בתורתי: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך" ואדם מישראל יושב הוא ובני ביתו ואין לפניהם כדי שביעה ונושאים לו פנים ומברכים ודקדקו על עצמם עד כזית ועד כביצה. לפיכך: "ישא ה' פניו אליך…".²¹

"וישם לך שלום" – שלום בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום בביתך, שלום עם כל אדם.

"וישם לך שלום" – לומר, שאין הברכות מועילות כלום, אלא אם כן שלום עמהם.²²

ר' ברכיה פתח: "שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך" (שיר השירים ז א), ד' פעמים כת' שובי כנגד ד' מלכיות שישראל נכנסין בתוכן בשלום ויוצאין בשלום. "השולמית" – שמסיימים לה שלום בכל יום ויום, שנאמר: "וישם לך שלום" (במדבר ו כו) – אומה ששלום העולמים דר בתוכה, שנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה ח). אומה שאני עתיד ליתן לה שלום, שנאמר: "ונתתי שלום בארץ" (ויקרא כו ו). אומה שאני עתיד לנטות אליה שלום, הדא הוא דכתיב: "הנני נוטה אליה כנהר שלום" (ישעיה סו יב).²³

ר' שמואל בר' תנחום ר' חנן בר ברכיה משם ר' אידי: אומה שעשת שלום ביני ובין עולמי, שאילולי היא הייתי מחריב עולמי. ר' חנא בשם ר' אחא עליה: "נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה" (תהלים עה ד), כמה דאת אמרת: "נמוגו כל יושבי כנען" (שמות טו טו). "אנכי תכנתי עמודיה" (שם) -כיון שקיבלו עליהם "אנכי י"י אלהיך" (שמות כ ב) תכנתי עמודיה ונתבסס העולם (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה סו ד"ה ר' ברכיה פתח).²⁴

"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"

"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". "ושמו את שמי" – מגיד שהם מתברכים בשם המיוחד.²⁵ יכול אף בגבולין יהיו מתברכין בשם המיוחד? תלמוד לומר: "ושמו את שמי" ונאמר להלן: "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' לשום שמו שם" (דברים יב ה) – מה להלן מקדש אף כאן מקדש.²⁶ אלא משרבו הפריצים חזרו להיות מוסרים את השם לצנועים שבכהונה.²⁷ א"ר טרפון: מעשה והייתי עם אחי הכהנים בשורה והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתי שאֲמָרוֹ בתוך נעימת הכהנים. או במקדש מברכין ואין מברכין בגבולין? אמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כא) – אף בגבולין. אלא שבגבולין אומר ג' ברכות ובמקדש ברכה אחת. במקדש אומר השם ככתבו, בגבולין בכינויו. בגבולין נושאין ידיהם כנגד כתפותיהם ובמקדש על גבי ראשיהם.

"ואני אברכם" למה נאמר? לפי שנאמר: "כה תברכו את בני ישראל" – אין לי אלא ברכה לישראל, לגרים לנשים ולעבדים מנין? תלמוד לומר: "ואני אברכם".²⁸ יכול אם רצו הכהנים לברך את ישראל הרי הם מבורכים ואם לאו אין מבורכין? תלמוד לומר: "ואני אברכם". שלא יהיו הכהנים אומרים: אנו נברך את ישראל!²⁹ תלמוד לומר: "ואני אברכם" – אני אברך את עמי. וכן הוא אומר: "כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך" (דברים טו ו).

הכהנים מברכים את ישראל, מי מברך את הכהנים? תלמוד לומר: "ואני אברכם" – הכהנים מברכים את ישראל ואני אברך אלו ואלו, הוי: "ואני אברכם".³⁰

שבת של שימת שלום

מחלקי המים