מועדי ישראל

מסכת שבת דף ל עמוד ב – משום שדבריו סותרים

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה.¹ ומפני מה לא גנזוהו? – מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה.² תחילתו דברי תורה – דכתיב: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" (קהלת א ג), ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש – יש לו.³ סופו דברי תורה – דכתיב: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם" (קהלת יב יג) ⁴…

ומאי דבריו סותרין זה את זה? – כתיב: "טוב כעס משחוק" (קהלת ז ג), וכתיב: "לשחוק אמרתי מהולל" (קהלת ב ב). כתיב: "ושבחתי אני את השמחה" (קהלת ח טו), וכתיב: "ולשמחה מה זה עושה" (קהלת ב ב). לא קשיא! טוב כעס משחוק – טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים בעולם הזה, משחוק שמשחק הקב"ה על הרשעים בעולם הזה. "ולשחוק אמרתי מהולל" – זה שחוק שמשחק הקב"ה עם הצדיקים בעולם הבא. "ושבחתי אני את השמחה" – שמחה של מצוה, "ולשמחה מה זה עושה" – זו שמחה שאינה של מצוה.⁵

המשך הגמרא שם – בקשו גם לגנוז את ספר משלי

ואף ספר משלי בקשו לגנוז, שהיו דבריו סותרין זה את זה. ומפני מה לא גנזוהו – אמרי: ספר קהלת לאו עיינינן ואשכחינן טעמא? הכא נמי ליעיינן.⁶

קהלת רבה פרשה א סימן ב

למה נקרא שמו קהלת? שהיו דבריו נאמרין בהקהל, על שם שאמר: "אז יקהל שלמה" (מלכים א ח).⁷

מסכת ידים פרק ג משנה ה – האם קהלת מטמא את הידיים

כל כתבי הקדש מטמאין את הידים. שיר השירים וקהלת מטמאין את הידים. ר' יהודה אומר: שיר השירים מטמא את הידים וקהלת מחלוקת. רבי יוסי אומר: קהלת אינו מטמא את הידים ושיר השירים מחלוקת … אמר רבי שמעון בן עזאי: מקובל אני מפי ע"ב זקן, ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, ששיר השירים וקהלת מטמאים את הידים. אמר ר' עקיבא: חס ושלום! לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים, שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל כתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים. ואם נחלקו לא נחלקו אלא על קהלת. אמר רבי יוחנן בן יהושע בן חמיו של ר' עקיבא: כדברי בן עזאי, כך נחלקו וכן גמרו.⁸

אבן עזרא קהלת פרק ז פסוק ג – אין סתירות, יש שלוש נפשות

"טוֹב כַּעַס מִשְּׂחֹק כִּי בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב" – כבר בארו חכמי הראיות שיש באדם שלש נפשות האחת נפש הצומח … וכל עץ כח קרא שמו נפש … כן יש באדם. וזאת הנפש … היא המתאוה והצריכה לאכול. והנפש השנית, נפש הבהמה והיא בעלת ההרגשות חמישה, ובעלת התנודה ההולכת ממקום למקום וזאת הנפש גם היא באדם. ולאדם לבדו נפש שלישית היא הנקראת נשמה, היא המדברת המכרת בין אמת ושקר בעלת החכמה … והאלהים נטע שכל באדם הוא הנקרא לב למלאת חפץ כל נפש בעתו .. ואין זה הספר מוכן לדבר על סוד הנפש כי עמוק הוא ולא יוכל מבין לעמוד על האמת כי אם אחר קריאת ספרים רבים. ולולא שהוצרכתי להזכיר חלקי הנפשות בעבור פירושי הפסוקים, לא רמזתי לכלל אף לפרט. ועיקר הצורך הוא שיֵרָאוּ בדברי שלמה בספר הזה דברים קשים, מהם שיאמר במקומות רבים דבר ויאמר הפך הדבר ובעבור זה אמרו חכמי ישראל ז"ל בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה … וידוע כי הקל שבחכמים לא יחבר ספר ויסתיר דבריו בספרו.⁹

ויקרא רבה כח א, קהלת א א – דברים שנוטים לצד מינות¹⁰

אמר ר' בנימין בן לוי: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות. אמרו: הא כל חכמתו של שלמה שבא לומר: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש"? יכול אפילו בעמלה של תורה במשמע? חזרו ואמרו: לא אמר: "בכל עמל", אלא: "בכל עמלו" – בעמלו אינו מועיל, אבל הוא מועיל בעמלה של תורה.¹¹

אמר ר' שמואל בר רב יצחק: בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטים לצד מינות. אמרו: הא כל חכמתו של שלמה שבא לומר: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ" (קהלת יא ט)! משה אמר: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו) ושלמה אמר: "והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך"?! – לא דין ולא דיין, הותרה הרצועה! כיון שאמר: "ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט" (שם), אמרו: יפה אמר שלמה.¹²

ר' הונא ור' אחא בשם ר' אִלְפַּאי: עמל הוא תחת השמש ואוֹצֵר הוא לו למעלה מן השמש. ר' יודן אומר: תחת השמש – אֵינוֹ (אין לו), לפני השמש – יֶשְׁנוֹ (אין לו).¹³

מדרש תהלים (בובר) מזמור קמו – אהללה את ה' בעודי חי

… לכך נאמר: "אהללה ה' בחיי אזמרה לאלוהי בעודי" (תהלים קמו ב). וכן שלמה אומר: "כי גם לא ידע האדם את עתו" (קהלת ט יב), אם אינו מקלס כשהוא חי מתי הוא מקלס? לא כשימות, שנאמר: "לא המתים יהללויה" (תהלים קטו יז), וכתיב: "כי אין במות זכרך וגו' " (תהלים ו ו). ומי מהללך? "ואנחנו נברך יה וגו' ", "חי חי הוא יודך כמוני היום" (ישעיה לח יט), ולא בשאול, וכן הוא אומר: "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה" (קהלת ט י). לכך נאמר: "אֲהַלְלָה ה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי".¹⁴

ספר מורה הנבוכים חלק שני פרק כח – הגנה על שלמה המלך ¹⁵

הרבה מאנשי תורתנו חשבו כי שלמה ע"ה יאמין הקדמות. וזה פלא איך ידמו באדם שהוא מאנשי תורת מרע"ה שיאמין בקדמות. ואם יחשוב אדם שזה נטיה ממנו מדעות התורה ויציאה מעקרי הדת, חלילה לאלהים, איך קבלוהו ממנו רוב הנביאים והחכמים ולא חלקו עליו בו ולא גנוהו לאחר מותו, כמו שנמצא שחייבוהו בנשים נכריות וזולתם.¹⁶ ואמנם הביא לחשוב זה עליו, מאמר החכמים בקשו לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו נוטים לדברי מינות. וכן הוא הענין בלא ספק, רוצה לומר שבפשוטו של ספר ההוא עניינים נוטים לצד דעות זרות מדעות התורה יצטרכו לפירוש. ואין הקדמות מכללם.¹⁷ ואין לו פסוק יורה על הקדמות ולא ימצא לו בשום פנים פסוק מבואר בקדמות העולם, ואמנם יש לו פסוקים מורים על נצחותו והוא אמת, וכאשר ראו כתובים מורים על נצחותו, חשבו שהוא מאמין שהוא בלתי מחודש, ואין הענין כן.¹⁸

אבות דרבי נתן נוסח ב פרק א – מתינות בדין ובשפיטה מונעים גניזה

"הוו מתונין בדין" שכן מצינו באנשי חזקיהו מלך יהודה שהיו מתונין בדין ומישבין את הדין, שנאמר: "גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה" (משלי כה א). מה תלמוד לומר: "גם אלה" – אלא שהיו מתונין בדין ומישבין את הדין.¹⁹ "אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה" – למה נאמר? אלא שאני אומר, במשלות²⁰ ושיר השירים וקהלת גנוזים היו עד שהן בכתובים. במשלות מה הוא אומר? "הומיה היא וסוררת" (שם ז יא). בשיר השירים מה הוא אומר? "צרור המור דודי לי בין שדי ילין אשכול הכופר דודי לי" (שיר השירים א יג). בקהלת מה הוא אומר? "שמח בחור בילדותך" (קהלת יא ט) … "אשר העתיקו" – אין העתיקו אלא שפרשו.²¹

שבת שלום ומועדים לשמחה

מחלקי המים

מים אחרונים 1: אמנם, לא ראיתי או מצאתי אינה ראיה, אך בדקנו וחזרנו ובדקנו ולא מצאנו שום אזכור לרעיון של הניסיון לגנוז את ספר קהלת בתלמוד הירושלמי (אמנם במדרש ויקרא רבה שהוא מקור ארץ ישראל, קרוב ברוחו ובזמנו לירושלמי, מצאנו). האם יש לעובדה זו (אם היא נכונה) משמעות?

מים אחרונים 2: לנו נראה שפשוט אי אפשר היה לגנוז את ספר קהלת ומשלי שהיו מאד פופולאריים הן אצל החכמים והן אצל שכבות עממיות. הרבו לקרוא בהם ואף ידעו אותם בעל פה. ספרות חכמה עממית נפוצה ושגורה בפי כל. לא בכדי, פותחים מדרשים רבים על התורה בפסוקים מהכתובים ומשם מתגלגלים ובאים לפרשת השבוע וענייני דיומא.

מים אחרונים 3: ועדיין צריך להבין את הטרחה הגדולה להציל את קהלת, משלי ושיר השירים מהגניזה, מול הדחייה של הספרים החיצוניים, ובכללם ספר בן סירא שכולו דברי מוסר וחכמה בדומה לספר משלי. מדוע הקורא בספר בן סירא אין לו חלק לעולם הבא (ראו סנהדרין פרק י משנה א) ואילו ספר קהלת הוא חלק מכ"ד ספרי הקודש? נראה שוב שההנחה שהנחנו בדבר הפופולריות של הספרים אצל העם היא שהצילה אותם. ועובדה היא שגם ספר בן סירא מצוטט לא אחת בספרות חז"ל למרות האיסור לקרוא בספרים החיצוניים.