מים ראשונים: קטעי תפילה שאנו אומרים בשגרת יום-יום הופכים בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים למרכז ומוקד התפילה ונאמרים בדגש ובנעימה מיוחדת. כך היא, למשל, תפילת עלינו לשבח שנאמרת שלוש פעמים בכל יום, לעתים בחיפזון של סיום התפילה, ובראש השנה היא מצויה במרכז מלכויות וזוכה בהשתחוויה. כך גם מזמור כד בתהלים, הוא מזמור שיר ליום ראשון בשבת, אשר תופס מקום נכבד בתפילת ערבית של ראש השנה ויום הכיפורים, (והספרדים מוסיפים אותו גם בתפילת מוסף לפני עלינו לשבח של מלכויות) – מזמור שיש בו מוטיב ברור של המלכת הקב"ה. נתבשם מעט ממנו במקרא ובמדרש.
תהלים פרק כד – ויבוא מלך הכבוד
לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי־הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל־נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:
מִי־יַעֲלֶה בְהַר־ה' וּמִי־יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם וּבַר־לֵבָב אֲשֶׁר לֹא־נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:
יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
מסכת פסחים דף קיז עמוד א – לדוד מזמור
לדוד מזמור – מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה. מזמור לדוד – מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה.1 ללמדך, שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות, ולא מתוך עצבות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה.2
מסכת ראש השנה דף לא עמוד א – לה' הארץ ומלואה
תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים – לה' הארץ ומלואה, על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני מה היו אומרים גדול ה' ומהלל מאד, על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן. בשלישי היו אומרים אלהים נצב בעדת אל, על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו וכו'.3
מלבי"ם תהלים פרק כד פסוק ב – כי הוא על ימים יסדה
כי הוא על ימים יסדה – שתחילה היתה הארץ כולה מכוסה במים, וצוה ה' שיקוו המים אל הימים. ועל ידי כך נתיסדה היבשה. ונגד מה שאמר: "תבל ויושבי בה", כי על נהרות יכוננה, שְׁגְמָר בנין הארץ שתהיה ראויה לישוב בני אדם היה ע"י הנהרות, שעל ידי כך ימצאו מים ויכוננו עיר מושב.4
רד"ק תהלים פרק כד פסוק ב – מהימים והנהרות אל ההרים
כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה. וכונן הארץ על יַמים ונהרות לצורך הברואים עליה. אבל זה ההר לא כונן אותו לכל הברואים, ואף לא לכל בני אדם, אלא לנקי כפים ובר לבב, והוא זרע יעקב שהם מבקשי ה' ונצטוו שיהיו נקיי כפים וברי לבב. … לפיכך אמר כי לא יעלה להר ה' הקדוש הזה כי אם דורשי ה' והם בית יעקב.5
בראשית רבה נט ה פרשת חיי שרה – מי יעלה בהר ה'? אברהם, משה, יעקב
מי יעלה בהר ה' – זה אברהם: "עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה". ומי יקום במקום קדשו – זה אברהם, שנאמר: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' ".6 נקי כפים – "אם מחוט ועד שרוך נעל". ובר לבב – "חלילה לך מעשות כדבר הזה". אשר לא נשא לשוא נפשו7 – זה נפשו של נמרוד.8 ולא נשבע למרמה – "הרימותי ידי אל ה' אל עליון". ישא ברכה מאת ה' – "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל".9
ספרי דברים פרשת דברים פיסקא י – כתות הצדיקים בגן עדן
"והנכם היום ככוכבי השמים לרוב" (דברים א י), הרי אתם קיימים כיום. מיכן אמרו: שבע כתות של צדיקים בגן עדן זו למעלה מזו: ראשונה: "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך" (תהלים קמ יד), שניה: "אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך" (שם סה ה), שלישית: "אשרי יושבי ביתך" (שם פד ה), רביעית: "ה' מי יגור באהלך" (שם טו א), חמישית: "מי ישכון בהר קדשך" (שם), ששית: "מי יעלה בהר ה' " (תהלים כד ג), שביעית: "ומי יקום במקום קדשו" (שם).10
רש"י תהלים פרק כד ג – מי יעלה בהר ה'? נקי כפיים ובר לבב
מי יעלה בהר ה' – אף על פי שכל יושבי תבל שלו, אין הכל כדאי ליקרב אליו אלא נקי כפים וגו'.11
תהלים פרק טו – ה' מי יגור באהלך
(א) מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי־יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִֽי־יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶֽׁךָ:
(ב) הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבֽוֹ:
(ג) לֹֽא־רָגַל׀ עַל־לְשֹׁנוֹ לֹא־עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא־נָשָׂא עַל־קְרֹֽבוֹ:
(ד) נִבְזֶה׀ בְּֽעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת־יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִֽר:
(ה) כַּסְפּוֹ׀ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח עֹֽשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָֽם.12
שמות רבה כב ג פרשת בשלח – ישא ברכה מאת ה'
… ומנין שכל מי שמרחיק עצמו מן הגזל תפילתו זכה? שנאמר: "נקי כפים ובר לבב". מה כתוב אחריו? "ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלוהי ישעו. זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה".13
בראשית רבה לד ט פרשת נח – זה דור דורשיו מבקשי פניך
"וירח ה' את ריח הניחוח" (בראשית ח כא) – הריח, ריח דורו של שמד. רב שלום בשם ר' מנחמא בר זעירא אמר: משל למלך שהיה מבקש לבנות לו פלטין על הים, ולא היה יודע היכן לבנותה. מצא צלוחית של פפולסמון והלך לְרֵיחָהּ ובנה אותה עליה. זהו שכתוב: "כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה" (תהלים כד ב). באיזו זכות? בזכות: "דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה".14
מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב – שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם
"שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד. מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה. שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה". ראשונה – שתים, שניה – שלוש, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: ראשונה – אחת, שניה – שתים.15
שמות רבה ח א – ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה
… התחיל שלמה אומר: "שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד". אמרו לו השערים: "מי הוא זה מלך הכבוד?", אמר להם: "ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה". כיון שאמר להם כן מיד שככו, אילולי כן בקשו לרוץ את ראשו להמיתו.16
דבר אחר: "מי הוא זה מלך הכבוד" – למה קרא להקב"ה מלך הכבוד? שהוא חולק כבוד ליראיו. כיצד? מלך בשר ודם אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו (דברי הימים א כט), והקב"ה הושיב לשלמה על כסאו שנאמר: "וישב שלמה על כסא ה' למלך" (דברי הימים א כט), והרכיב לאליהו על סוסו … מלך בשר ודם אין משתמשין בשרביטו והקב"ה מסר שרביטו למשה … מלך בשר ודם אין לובשין עטרה שלו והקב"ה עתיד להלביש עטרה שלו למלך המשיח … מלך בשר ודם אין לובשין לבושו וישראל לובשין לבושו של הקב"ה. ומהו לבושו של הקב"ה? – עוז … ונתנו לישראל, שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".17
לשנה טובה תכתבו ותחתמו
לשנת חיים וקיימים18
מחלקי המים
מים אחרונים: בכל השגב וההתלהבות שציינו בסוף הערות 15 ו-17, יש לזכור שהמלכת הקב"ה פעם-פעמיים בשנה בתפילה מרוממת שנאמרת בקהל ובקול גדול ובנעימות מנעימות שונות, אינה מזכה אוטומטית את אומריה בעליה בהר ה'. עדיין עומדת כצוק איתן תשובת המזמור עצמו: "מִי־יַעֲלֶה בְהַר־ה' וּמִי־יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ"? מי יכול להכתיר את הקב"ה למלך בתפילת הימים הנוראים? – "נְקִי כַפַּיִם וּבַר־לֵבָב אֲשֶׁר לֹא־נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה", כל השנה.