מים ראשונים: דף זה היה הראשון למשולש: מלכויות-זכרונות שופרות, וכבר זכינו להשלים דף על זכרונות בשנת תשס"ד ועל שופרות בשנת תשס"ז. לקיים דברי קהלת: "והחוט המשולש לא במהרה יינתק" (קהלת ד יב). ראו דברינו החוט המשולש בקהלת בשבת המועד סוכות.
מסכת ראש השנה פרק ד משנה ו – עשרה פסוקים
אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות … מתחיל בתורה ומשלים בנביא. רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא.1
גמרא ראש השנה דף לב עמוד ב
בשלמא זכרונות ושופרות – איכא טובא, אלא מלכיות תלת הוא דהויין: "ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו" (במדבר כג כא), "ויהי בישרון מלך" (דברים לג ה), "ה' ימלוך לעולם ועד" (שמות טו יח), ואנן בעינן עשר, וליכא! – אמר רב הונא, תא שמע: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו ד) – מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות. "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים … אין עוד" (שם ד לט) – מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות. "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" (שם לה) – מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות.2
ה' ימלוך לעולם ועד (שמות טו יח, שירת הים)
אמר רבי אבין: משל למלך שהיה לו פורפירון והיה מצוה את עבדו ואומר לו: תן דעתך עליו וקפלו ונערו. אמר לו: אדוני המלך, מכל פורפירין שיש לך אי אתה מצוני אלא על זה?! אמר לו: שאותו לבשתי ביום מלכותי. כך אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, משבעים אומות אוותנטאות שיש לך בעולמך אי אתה מצוה אותי אלא על ישראל: "צו את בני ישראל", "אמור אל בני ישראל", "דבר אל בני ישראל". אמר לו: הם שהמליכוני תחילה על הים ואמרו לי: "ה' ימלוך לעולם ועד". (ויקרא רבה ב ד).3
ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו (במדבר כג כא, פרשת בלק)
לפי שהוא אומר: "דבר אל בני ישראל לאמר בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה" (ויקרא כג כד), אבל מלכות לא שמענו! תלמוד לומר: "ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו" – זה שופר ומלכות.4
ר' נתן אומר: אינו צריך שהרי כבר נאמר: "ותקעתם בחצוצרות" – הרי שופר, "והיו לכם לזכרון" – זה זכרון, "אני ה' אלהיכם" – זה מלכות. אם כן מה ראו חכמים לומר מלכויות תחילה ואחר כך זכרונות ושופרות? אלא המליכהו עליך תחילה ואחר כך בקש מלפניו רחמים כדי שתיזכר לו. ובמה? בשופר של חירות. (ספרי במדבר פיסקא עז).5
ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל (דברים לג ה, וזאת הברכה)
כשישראל שוים בעצה אחת מלמטה שמו הגדול משתבח מלמעלה, שנאמר: "ויהי בישורון מלך". אימתי? – "בהתאסף ראשי עם". (ספרי דברים פיסקא שמו).6
כי לה' המלוכה ומושל בגויים (תהלים כב כט)
א"ר איבו: כתיב: "כי לה' המלוכה ומושל בגוים" (תהלים כב), ותימר "על כסא מלכותו"?! אלא לשעבר היתה מלוכה בישראל. כיון שחטאו ניטלה מלכות מהם וניתנה לאומות העולם … למחר כשישראל עושין תשובה, הקב"ה נוטלה מעובדי כוכבים ומחזירה להם בישראל. אימתי? "ועלו מושיעים בהר ציון … והייתה לה' המלוכה" (עובדיה א). (אסתר רבה פרשה א סימן יג).7
ה' מלך גאות לבש (תהלים צג א).8
"ה' מלך גאות לבש". אמר ר' חנינא: יש לך שהוא נאה ללבושו, ואין לבושו נאה לו. יש נאה לבושו, והוא אינו נאה ללבושו. אבל הקב"ה, הוא נאה ללבושו, ולבושו נאה לו, ה' מלך גאות לבש. שבעה לבושין לבש הקב"ה: אחד במלחמת הים … ואחד שלבש בסיני, שנאמר: "ה' עז לעמו יתן" (תהלים כט יא), כנגד עוז שנתן לעמו בסיני, ואחד כנגד בבל, שנאמר: "וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת" (ישעיהו נט יז) … ואחד כנגד מדי, שנאמר: "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן" (שם), וכן הוא אומר ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש (אסתר ח טו). ואחד כנגד יון, שנאמר: "וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה" (ישעיה נט יז), כך היו בני חשמונאים לבושים בגדים של קנאה, ואחד כנגד אדום, שנאמר: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו" (ישעיה סג א), והשביעי לימות המשיח, שנאמר: "לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא" (דניאל ז ט). (מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צג).9
שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד (תהלים כד ז-י).10
"שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד. מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגיבור ה' גיבור מלחמה. שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה". ראשונה – שתים, שניה – שלוש, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: ראשונה – אחת, שניה – שתים. (מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב).11
… התחיל שלמה אומר: "שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד". אמרו לו השערים: מי הוא זה מלך הכבוד? אמר להם: "ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה". כיון שאמר להם כן מיד שככו, אלולי כן בקשו לרוץ את ראשו להמיתו. דבר אחר: "מי הוא זה מלך הכבוד" – למה קרא להקב"ה מלך הכבוד? שהוא חולק כבוד ליראיו. כיצד? מלך בשר ודם – אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו,12 והקב"ה הושיב לשלמה על כסאו, שנאמר: " וישב שלמה על כסא ה' למלך" (דברי הימים א כט כג) והרכיב לאליהו על סוסו … (שמות רבה ח א).13
והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד ט)
"והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" – אטו האידנא (האם היום) לאו אחד הוא? – אמר רבי אחא בר חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה, על בשורות טובות אומר: "ברוך הטוב והמטיב" ועל בשורות רעות אומר: "ברוך דיין האמת". לעולם הבא – כולו הטוב והמטיב. (פסחים נ ע"א).14
… בימי אליהו, מה כתיב? "וירפא את מזבח ה' ההרוס" (מלכים א יח ל), שריפא אותן והביאן לדרך הטובה, שעשה להם כל אותן הנסים. כיון שראו אותו מה אמרו? "ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים" (שם לט). בעולם הזה על ידי שהיתה עבודה זרה מצוי אמרו: "ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים", אבל לעולם הבא כשימלוך הקב"ה עלינו ועל כל ישראל, אומרים: "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". (תנחומא (בובר) סוף פרשת וישלח, סימן ל).15
שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו ד).16
ר' לוי אמר: מהר סיני זכו לקריאת שמע. כיון שירד הקב"ה לסיני … ירדו עמו אלפים של מלאכי השרת, שנאמר: "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן" (תהלים סח יח). מהו שנאן? הנאים והמשובחים שבהם, מיכאל וחבורתו גבריאל וחבורתו. והיו ישראל מסתכלין בהם ורואין אותם משובחים ונאים ומתבהלים. וכיון שראה אותם הקב"ה, אמר להם: לא תטעו אחר אחד מן המלאכים הללו שירדו עמי. כולם שמשי הם, "אני ה' אלהיכם", "אנכי ה' אלהיך". ומאותה שעה ייחדו מלכותו של הקב"ה עליהם ואמרו אלו לאלו: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד". (דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן).17
שנה טובה
תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים
מחלקי המים
מים אחרונים: לא זכינו לעבור על כל פסוקי המלכויות ובע"ה נזכה להשלים.