מועדי ישראל

מים ראשונים: שני פרקים מספר תהלים 'מככבים' בראש השנה. פרק מז: "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה: וכו' ", שאנו אומרים לפני התקיעות, ופרק פא: "לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף: הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: וכו' , שהוא שיר של יום כמנהג עדות המזרח והגר"א, פרק שאנו אומרים כשיר של יום חמישי כל ימות השנה (ובשנים בהם ראש השנה חל ביום חמישי, כפי שקורה בשנים רבות, אז טוב לכולי עלמא). שני הפסוקים הבולטים שבגינם נכנסו פרקים אלה לתפילת ראש השנה הם: "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" בתהלים מז, וצמד הפסוקים: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ: כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" בתהלים פא. בזה האחרון הפותח בקריאה: "הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ" נתמקד הפעם, בעקבות פסיקתא רבתי לח-הרנינו ולט-למנצח על הגתית.

לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף: הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ: כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע:¹

הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה: בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה: שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי: לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ: וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי: וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם: לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ: כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי: מְשַׂנְאֵי ה' יְכַחֲשׁוּ לוֹ וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם: וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ: (תהלים פרק פא).²

לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה: כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ: יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה: עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ: כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל: מָלַךְ אֱלֹהִים עַל גּוֹיִם אֱלֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ: נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה: (תהלים פרק מז).³

מסכת ראש השנה דף ל עמוד ב

מתיב רב אחא בר הונא: תמיד של ראש השנה, שחרית – קרב כהלכתו, במוסף מהו אומר – "הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב". במנחה מהו אומר – "קול ה' יחיל מדבר".⁴ ובזמן שחל ראש השנה להיות בחמישי בשבת, שהשירה שלו הרנינו לאלהים עוזנו – לא היה אומר בשחרית הרנינו, מפני שחוזר וכופל את הפרק, אלא מהו אומר? – הסירותי מסבל שכמו.⁵ ואם באו עדים אחר תמיד של שחר – אומר הרנינו אף על פי שחוזר וכופל את הפרק.⁶

מסכת ראש השנה דף ח עמוד א

"באחד בתשרי ראש השנה לשנים", למאי הלכתא? …⁷ רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב: "מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא יב) – מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא? – דכתיב: "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו" – איזהו חג שהחודש מתכסה בו? הוי אומר זה ראש השנה. וכתיב: "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב". תנו רבנן: כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, מלמד שאין בית דין של מעלה נכנסין לדין אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החדש.⁸

פסיקתא רבתי פיסקא לח – מדרש הרנינו⁹

ילמדנו רבינו: אם היתה קטטה בין אדם לחבירו, כיצד מתכפר לו ביום הכפורים? כך שנו רבותינו: "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבינו לבין חבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו" (יומא פרק ח משנה ט). ואם הלך לרצותו ולא קיבל עליו, מה יעשה? אמר רבי שמואל בר נחמן: יביא עשרה בני אדם ויעמידם שורה ויאמר לפניהם: קטטה הייתה ביני ובין פלוני, וביקשתי ממנו לפייסו ולא רצה לקבל, אלא הרי הוא בסרבנו. נעניתי לו. ומניין? שכן הוא אומר: "יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא שָׁוָה לִי" (איוב לג כז).¹⁰ והקב"ה רואה שמשפיל עצמו ומכפר לעונותיו, שכל זמן שאדם בזדונו אין נמחלים לו. רצונך לידע, כל זמן שהיה איוב עומד כנגד חביריו, וחביריו כנגדו, הייתה מידת הדין מתוחה … שאיוב אמר להם: "וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים" (איוב ל א) והם אומרין לו: "גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ בָּנוּ" (שם טו י). כשנרצה להם ובקש רחמים עליהם, אותה שעה שב עליו הקב"ה שנאמר: "וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ" (איוב מב י). אימתי? "בהתפללו בעד רעהו". וכן הוא אומר: "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ" (דברים יג יח). אמר רבי יוסי בן דורמסקית: סימן זה יהא בידך, כל זמן שאתה מרחם על חברך, המקום מרחם עליך. אברהם, מפני שבקש רחמים על אבימלך ונתפלל בעדו, מיד נטל שכרו, שנאמר: "ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו" (בראשית כ יז). ומה שכר נטל? שנפקדה אשתו וילדה לו בן, שנאמר: "וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דִבֵּר" (שם כא א).¹¹

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא לט – למנצח על הגיתית

"למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב" (תהלים פא א-ב).

ילמדנו רבינו: שופר שניקב וסתמו, מהו שיהא כשר לתקוע בו? כך שנו רבותינו: "אם מעכב הוא התקיעה פסול ואם לאו כשר" (ראש השנה פרק ג משנה ד). מה טעם? דכתיב: "וה' אלהים בשופר יתקע" (זכריה ט יד) – מה שופרו של הקב"ה שלם, אף שופר של ראש השנה יהא שלם … אמר רבי עקיבא: בעל מום כשר לתקוע בראש השנה וביובל, שנאמר: "והעברת שופר תרועה וגו' בכל ארצכם" (ויקרא כה ט), אבל על הזבחים לאו.¹² ולמה ישראל תוקעים בשופר בראש השנה? כדי שידין אותם הקב"ה ברחמים ויזכה אותם, שנאמר: "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר" (תהלים מז ו).¹³ אמר אסף: "הואיל ובשופר הזה הקב"ה מרחם על ישראל ומזכה אותם בדין, הוו זהירים להיות נוטלים שופרות בראש השנה ומתריעים לפני הקב"ה והוא מרחם על ידם ומזכה אתכם בדין. מנין? ממה שקרינן בענין מזמור: "הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב".¹⁴

"הרנינו לאלהים וגו' ". כך פתח רבי תנחומא בר' אבא: "לא הביט און ביעקב" (במדבר כג כא) – מה ראה בלעם להזכיר ליעקב ולא לאברהם ולא ליצחק, אלא ליעקב? אלא ראה שעמד מאברהם פסולת: ישמעאל ובני קטורה, מיצחק פסולת: עשו ואלופיו, אבל יעקב כולו קודש, כמה שכתב: "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וגו' " (בראשית מט כח). לפיכך לא הזכיר לאחד מן האבות אלא ליעקב: "הריעו לאלהי יעקב סלה".¹⁵

דבר אחר: למה ליעקב מכל האבות? כך שנו רבותינו: במידה שאדם מודד, באותה מידה מודדים לו (סוטה פרק א משנה ז). למלך שהיו לו ג' אוהבים, ובקש לבנות פלטין. הביא לראשון, אמר: ראה המקום הזה שאני מבקש לעשות לי פלטין. אמר לו אותו אוהבו: זָכוּר הייתי אותו הר מתחילה. הביא לשני, ואמר לו: זכור הייתי אותו שדה מתחילה, הניחו המלך. הביא אוהבו השלישי, ואמר: זכור הייתי אותה פלטין מתחילה. אמר לו: חייך, שאני בונה אותה פלטין וקורא אותו לשמך. כך אברהם יצחק ויעקב היו אוהביו של הקב"ה. אברהם קרא לבית המקדש הר, שנאמר: "בהר ה' יראה" (בראשית כב יד). ויצחק קרא אותו שדה, שנאמר: "ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה' " (שם כז כז). ויעקב קרא אותו פלטין, שנאמר: "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים" (שם כח יז). אמר לו הקב"ה: אתה קורא אותו בית עד שלא נבנה, חייך שאני בונה אותו וקורא אותו בית יעקב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה' " (ישעיה ב ה).¹⁶ וכן: "והלכו עמים רבים … אל בית אלהי יעקב וגו' (שם שם ג).¹⁷ ואף ירמיה אומר כן: "הנני שב את שבות אהלי יעקב" (ירמיה ל יח). ואף אסף קָשַׁט¹⁸ לדברים ולא הזכיר בתרועה אלא יעקב, שנאמר: "הריעו לאלהי יעקב".

"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" (תהלים פא ד) – מהו "בכסה"? בחדש שהוא כיסוי. דבר אחר: בראש חודש שיש בו חג הסוכות.¹⁹ דבר אחר: מהו "תקעו בחדש שופר"? אמר רבי ברכיה הכהן ברבי: כשתיטלו את השופר לתקוע, חדשו מעשיכם ועשו תשובה.²⁰ ואפילו יש בידכם כמה עבירות אני מכסה עליהם, כמה שנאמר: "מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז יח-יט).²¹

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ב

משל למה הדבר דומה? למלך שכעס על בני המדינה, והלכו בני המדינה ופייסו את בן המלך שיפייס את המלך. הלך ופייס את אביו. כיון שנתפייס לבנו, הלכו בני המדינה לומר הימנון למלך. אמר להם המלך: לי אתם אומרים הימנון? לכו ואמרו הימנון לְבְּנִי, שאילולי הוא כבר הייתי מאבד את בני המדינה. כך, אומות העולם אומרים להקב"ה הימנון, שנאמר: "כל העמים תקעו כף" (תהלים מז ב), אמר להם הקב"ה: לי אתם אומרים הימנון? לכו ואמרו לישראל, שאלמלא הם לא נתקיימה העולם אפילו שעה אחת, שנאמר: "הרנינו גוים עמו" (דברים לב מג).²²

לשנה טובה תכתבו ותחתמו

לשנת חיים וקיימים²³

מחלקי המים