מועדי ישראל

מים ראשונים: שגרת הלשון היא: "בין אדם למקום ובין אדם לחברו", שמקורו בלשון המשנה ביומא להלן, אשר מטרתה להדגיש על מה יום הכיפורים מכפר ועל מה לא! ואולי יש בכך גם משום 'כבוד המקום קודם' (נדרים פרק ט משנה א). שינוי (היפוך) מטבע הלשון שנקטנו: "בין אדם לחברו ובינם למקום", מרמז על הדרך הנכונה והמעשית שנראית לנו: מאדם לחברו ביחיד, אל אדם לחבריו כציבור ומשם בין אדם, יחיד וציבור, למקום.

משנה מסכת יומא פרק ח משנה ט

עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה: "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז ל)¹ – עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו.²

אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים שנאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (יחזקאל לו כה) ואומר: "מקוה ישראל" (ירמיה יד כח, יז יג) – מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל.³

מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב

שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל: כתיב בתורתכם: "אשר לא ישא פנים" (דברים י יז) וכתיב: "ישא ה' פניו אליך" (במדבר ו כו)!⁴ נטפל לה רבי יוסי הכהן, אמר לה: אמשול לך משל, למה הדבר דומה – לאדם שנושה בחבירו מנה, וקבע לו זמן בפני המלך, ונשבע לו בחיי המלך. הגיע זמן ולא פרעו, בא לפייס את המלך. ואמר לו: עלבוני מחול לך, לך ופייס את חברך. הכא נמי, כאן – בעבירות שבין אדם למקום, כאן – בעבירות שבין אדם לחבירו.⁵ עד שבא רבי עקיבא ולימד: כאן – קודם גזר דין, כאן- לאחר גזר דין.⁶

…. אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מניין לגזר דין של צבור שאינו נחתם? אינו נחתם? והכתיב נכתם עונך לפני! – אלא, אף על גב שנחתם – נקרע, שנאמר: "כה' אלהינו בכל קראנו אליו".⁷

מסכת יומא דף פו עמוד ב

אמר רב יהודה: רב רמי, כתיב: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (תהלים לב א) וכתיב: "מכסה פשעיו לא יצליח" (משלי כח יג)! לא קשיא: הא בחטא מפורסם, הא – בחטא שאינו מפורסם.⁸ רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן: כאן – בעבירות שבין אדם לחברו, כאן – בעבירות שבין אדם למקום.⁹

מסכת יומא דף פז עמוד א

עבירות שבין אדם למקום וכו'.¹⁰ רמי ליה רב יוסף בר חבו לרבי אבהו: עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר? והא כתיב: "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים" (שמואל א ב כה)¹¹ – מאן אלהים – דיינא. אי הכי, אימא סיפא: "וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ"? – הכי קאמר: אם יחטא איש לאיש ופללו – אלהים ימחול לו. ואם לה' יחטא איש – מי יתפלל בעדו? – תשובה ומעשים טובים.¹²

אמר רבי יצחק: כל המקניט את חבירו, אפילו בדברים – צריך לפייסו, שנאמר: "בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך… לך התרפס ורהב רעיך" (משלי ו א-ג) … אמר רב חסדא: וצריך לפייסו בשלש שורות של שלשה בני אדם … ואם מת – מביא עשרה בני אדם, ומעמידן על קברו, ואומר: חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני שחבלתי בו … רבי זירא, כי הוה ליה מילתא בהדי איניש הוה חליף ותני לקמיה וממציא ליה, כי היכי דניתי וניפוק ליה מדעתיה …¹³

מדרש פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק נ פסוק יז

… וכל מי שחטא לחבירו ולא ביקש ממנו מחילה אין יום הכפורים מכפר, דתנן במסכת יומא: עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חבירו, שנאמר: "אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים" (שמואל א ב כה), אלהים – דיינים. "ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו" (שם שם), תשובה ומעשים טובים".¹⁴

מדרש הרנינו, פסיקתא רבתי פרשה לח

ילמדנו רבינו: אם היתה קטטה בין אדם לחבירו כיצד מתכפר לו ביום הכפורים? כך שנו רבותינו: "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבינו לבין חבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו". ואם הלך לרצותו ולא קיבל עליו מה יעשה? אמר רבי שמואל בר נחמן: יביא עשרה בני אדם ויעמידם שורה ויאמר לפניהם: קטטה הייתה ביני ובין פלוני וביקשתי ממנו לפייסו ולא רצה לקבל  … והקב"ה רואה שמשפיל עצמו ומכפר לעונותיו….רצונך לידע: כל זמן שהיה איוב עומד כנגד חביריו וחביריו כנגדו, הייתה מידת הדין מתוחה … כשנרצה להם ובקש רחמים עליהם, אותה שעה שב עליו הקב"ה שנאמר: "וה' שב את שבות איוב". אימתי? "בהתפללו בעד רעהו" … אמר רבי יוסי בן דורמסקית: סימן זה יהא בידך, כל זמן שאתה מרחם על חבירך המקום מרחם עליך. אברהם מפני שבקש רחמים על אבימלך ונתפלל בעדו מיד נטל שכרו …ומה שכר נטל? שנפקדה אשתו וילדה לו בן שנאמר: "וה' פקד את שרה …".¹⁵

כלי יקר על הפסוק "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז ל)

… על כן נאמר "ועל כל עם הקהל יכפר", רצה לומר, דווקא כשנעשו קהילה אחת, להיות באגודה אחת, להיות שכם אחד לעבוד את ה', אז הקב"ה מקבל תשובתם ולא בזמן שחלק לבם … ¹⁶

סיפור מעשה¹⁷

הגאון ר' יעקב אורין שטיין, אב בית הדין של לבוב, דרכו הייתה להקל בדיני איסור והיתר ואילו הרב ר' הירצל, מורה הוראה בלבוב, היה מחמיר גדול בדיני איסור והיתר.¹⁸ פעם אחת בערב יום הכיפורים הזדמנו שניהם לסעודת ברית מילה. כשנפטרו זה מזה, אמר ר' הירצל (המחמיר) לר' יעקב (המיקל): יהי רצון שיהיה לנו גמר חתימה טובה וסליחה ומחילה ביום הקדוש הבא עלינו לטובה. השיבו ר' יעקב: אני אינני צריך לבקש על זה, שהרי אם הכשרתי את הטריפה, הרי זה מן העבירות שבין אדם למקום, ועל עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. אבל מעלתו (כבודו) שמחמיר ומטריף בחינם, הריהו מזיק בחסרון כיס והתורה חסה על ממונם של ישראל, נמצא עובר על עבירות שבין אדם לחבירו. ועל עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר.¹⁹

וראה עוד בעגנון שם, עמוד רפז, ספר שלישי, יום הכיפורים, בין אדם לחברו, שר' מאיר מפרימשלן לא נכנס לבית הכנסת להתחלת אמירת כל נדרי, עד שלא ריצו זה את זה ומחלו זה לזה: "אפילו אתם עומדים עד הבוקר, לא יאמר מאיר כל נדרי …".

שבת שלום, שנה טובה

ותטיב לנו החתימה

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה שוב הגמרא בראש השנה יז ע"ב (המקור השני שהבאנו), במשל של ר' יוסי הכהן על האדם שנשבע בשם המלך והמלך מוחל על כבודו ואומר לו: עלבוני מחול לך, לך ופייס את חברך. נראה לנו שיש אסמכתא לרעיון זה מפסוק בדברי הימים ב ו כב (תפילת שלמה בחנוכת הבית, נוסח ספר דברי הימים): "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְנָשָׁא בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה". על השבועה המזבח מכפר. אלא שגם פסוק זה מבואר ע"י הפרשנים שמדובר בבית דין ולא בקב"ה. המזבח ששם מתכפרת לו שבועתו הוא בית הדין שישב בלשכת הגזית סמוך לבית המקדש. ראה פירוש דעת מקרא שם.