מועדי ישראל

מים ראשונים: פרשת החודש מבשרת את ימות ניסן – יומי דניסן בלשון חז"ל – ולעולם תחול או בשבת מברכים חודש ניסן או בשבת ראש חודש ניסן (שאז מוציאים שלושה ספרי תורה). שבת זו מחזירה אותנו אחורה בסדר קריאת התורה לפרשת בא, להכרזה הגדולה: "החודש הזה לכם" שלא ניתן היה לעכב אותה, ועוד בארץ מצרים נאמרה למשה ואהרון. אנחנו הפעם בחודש ניסן עצמו, הוא חודש האביב, חודש הגאולה לשעבר והגאולה לעתיד, חודש בו נולדו האבות, חודש בו הטבע מתעורר ומתחדש, חודש טעון באירועים היסטוריים, יום בריאת העולם עפ"י שיטת ר' יהושע. כבר נגענו מעט בנושא זה בדברינו אחד בניסן ובדפים אחרים. כאן, נלקט, נרחיב ונתבשם מאווירת ימות ניסן כולם ונברך: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום: בריות טובות ואילנות טובות ומדרשים נאים להתנאות בהן בני אדם.

מסכת סופרים פרק כא הלכה א – הנהגות חודש ניסן

מנהג רבותינו שבמערב להתענות שלשת ימי צום מרדכי ואסתר פרודות, ולאחר פורים, שני וחמישי ושני.¹ ולמה אין מתענין אותן בחודש ניסן?² מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן,³ ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנם לשנים עשר יום, יום לכל שבט ושבט, וכל אחד היה עושה ביומו יום טוב.⁴ וכן לעתיד לבוא, עתיד המקדש להיבנות בניסן, לקיים מה שנאמר: "אין כל חדש תחת השמש" (קהלת א ט).⁵ לפיכך אין אומרים תחנונין כל ימי ניסן, ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח, והצנועים בשביל המצוֹת כדי שיכנסו לפסח בתאוה. והתלמידים מתענין בו בשני ובחמישי ושני, מפני חילול השם ומפני כבוד תורה שנשרפה.⁶ במה דברים אמורים? בצינעה, אבל לקרוא צום בציבור אסור, עד שיעבור ניסן.⁷

ספרי דאגדתא על אסתר מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ד – בין מרדכי לאסתר

"כאשר אבדתי אבדתי". נענה מרדכי ואמר לאסתר: הרי אמרת לגזור תענית. ואיני יכול לבטל מגילת תענית, שכתוב בהן: "מן יום ראשון ניסן ועד יומין שמונה עשר קרב התמיד, דלא למספד בהון, ודלא להתענא בהון". ואת אמרת גזור תענית, שיצומו ג' ימים בי"ד יום ששוחטין בו את הפסח, ובט"ו בו מועד, ובט"ז בו קרב עומר התנופה! שלחה ואמרה לו: את זקינן של ישראל,⁸ אם אין ישראל בעולם, מה המועדות יפים? אם אין ישראל, למה תורה? מוטב לבטל מצוה אחת, אולי ירחמו עלינו מן השמים. אלא עמוד וגזור התענית.⁹

מסכת ברכות דף לה עמוד ב – חודש חקלאי

… אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל – ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי – ולא עלתה בידן.¹⁰ אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בוא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי – זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי – זו וזו לא נתקיימה בידן.¹¹

מסכת שבת דף מג עמוד א – מימות ניסן ועד ימות תשרי¹²

תא שמע: פורסין מחצלת על גבי כוורת דבורים בשבת, בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים, ובלבד שלא יתכוין לצוד! – הכא במאי עסקינן – דאיכא דבש …¹³ רב אשי אמר: מי קתני בימות החמה ובימות הגשמים? בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים קתני – ביומי ניסן וביומי תשרי, דאיכא חמה ואיכא צינה ואיכא גשמים, ואיכא דבש.¹⁴

מסכת ברכות דף מג עמוד ב – התעוררות הטבע

אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.¹⁵ אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח – שנאמר: "כל הנשמה תהלל יה", איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו – הוי אומר זה הריח.¹⁶

מסכת ראש השנה דף יא עמוד א – לא חסר בעולם כלום

רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו האבות … רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו האבות … שנאמר: "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו" (מלכים א ו א)¹⁷ – בירח שנולדו בו זִיוְתָנֵי עולם … דאית ביה זיוא לאילני.¹⁸ דאמר רב יהודה: האי מאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילני דמלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר מעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.¹⁹

יהושע פרק  ג פסוקים טו-טז – חציית הירדן בחודש ניסן

וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד־הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל־כָּל־גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר: וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד־אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם־הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ:²⁰

מסכת בבא קמא דף קטז עמוד ב – גאות הנהרות

תנו רבנן: ספינה שהיתה מהלכת בים, עמד עליה נחשול לטובעה והקילו ממשאה – מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי ממון, ולא ישנו ממנהג הספנים.²¹ ורשאין הספנים להתנות, שכל מי שאבדה לו ספינה יעמיד לו ספינה אחרת. … ואי פירש למקום שאין הספינות הולכין – אין מעמידין.²² פשיטא! לא צריכא, דבניסן מרחקי חד אשלא, ובתשרי מרחקי תרי אשלי, וקא אזיל ביומי ניסן למקום תשרי.²³

מסכת בבא קמא דף ז עמוד א – הקרקעות מתייקרים

דתניא: הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים, ואינו מוצא למוכרן – מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה …²⁴

ואמר מר עלה: לא צריכא, שבימי ניסן מתייקרות הקרקעות ובימי תשרי הן מוזלות, שהכל מחכים עד ניסן ואז מוכרים. וזה, הואיל והוא צריך לזוזים מוכר בתשרי. עד חצי מהמחיר, דרכו להוזיל, פחות מכך, אין דרכו להוזיל כך כך.²⁵

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז – חודש הכניסה לארץ

ובשנת הארבעים מת משה בז' באדר, ופסק המן באותו יום, וחזר בזכות שנתעסקו בהספידו, ואכלו הימנו ע' יום.²⁶ כיצד? כ"ד של אדר של שנת הארבעים וכ"ט של אדר שני וי"ז של ניסן בכניסתן לארץ … "ויבכו בני ישראל את משה שלשים יום" (דברים לד ח) … בסוף ל' (יום) אמר הקב"ה ליהושע: "קום עבור את הירדן הזה" (יהושע א יב) … ובז' בניסן אמר הקב"ה לישראל: "משה עבדי מת ועתה קום עבור את הירדן הזה" (יהושע א ב). ועברו את הירדן בעשור לחודש הראשון, ועשו את הפסח בי"ד בניסן בערב בערבות יריחו, ובי"ז²⁷ בניסן אכלו מן החדש, ולמחרת דהיינו י"ז בניסן, פסק המן, דכתיב: "ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי" (יהושע ה יא) דהיינו יום י"ז בניסן, וכתיב: "וישבות המן ממחרת" (שם שם יב), היינו יום י"ז למחרת של יום י"ו.²⁸

שבת שלום

חודש אביב טוב וברכה לחי ולצומח

מחלקי המים

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם: