מועדי ישראל

האובדים והנדחים: סמיכות פרשת נצבים לראש השנה שהיא מיסודות לוח השנה (שולחן ערוך אורח חיים סימן תכח), יוצרת סמיכות של מוטיב האובדים הנדחים הנזכרים בשני אירועים אלה. בפרשת נצבים: "אם יהיה נדחך בקצה השמים וכו' ", ובראש השנה, אזכור הפסוק מישעיהו שלהלן בפסוקי השופרות. לנושא זה הקדשנו שני דפים: קיבוץ הנדחים בפרשת נצבים וכאן "האובדים והנדחים" לראש השנה. ישלימו איפוא שני דפים אלה זה את זה ואם כפלנו וחזרנו על מדרשים ופירושים, אין זה אלא לכבודו של קיבוץ גלויות שעליו אמרו חכמים: "גדול קבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ" (פסחים פח ע"א) ושזכה דורנו לראותו במו עיניו.

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם: (ישעיהו כז יג).¹

סדר תפילת המוסף – שופר של גאולה ושל המועדים

א-להינו וא-להי אבותינו, תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו כמצווה עלינו בתורתך, על ידי משה עבדך, מפי כבודך, כאמור: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (במדבר י י).²

מסכת ראש השנה דף י עמוד ב – בתשרי תהיה הגאולה

תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות … בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות … בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.

ובגמרא שם דף יא עמוד ב: בתשרי עתידין ליגאל – אתיא שופר שופר; כתיב הכא: "תקעו בחודש שופר", וכתיב התם (ישעיהו כז יג): "ביום ההוא יתקע בשופר גדול".³

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מס' דבחדש פרשה ד – שופר המשכך את האוזן

"ויהי קול השופר" – הרי זה סימן יפה בכתובים.⁴ כל מקום שנאמר שופר, הרי זה סימן יפה לישראל, שנאמר: "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר" (תהלים מז ו). ואומר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" (ישעיה כז יג. ואומר: "וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן" (זכריה ט יד).⁵

"הולך וחזק מאד" – מנהג ההדיוט, כל זמן שהוא הולך קולו עמום,⁶ אבל כאן כל זמן שהוא הולך קולו מגביר. ולמה כך מתחילה? כדי לשכך את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע.⁷

מסכת סנהדרין דף קי עמוד ב – עשרת השבטים

תנו רבנן: עשרת השבטים אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: "ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול" (דברים כט כז). "ויתשם ה' מעל אדמתם" – בעולם הזה, "וישלכם אל ארץ אחרת" – לעולם הבא, דברי רבי עקיבא. רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומר משום רבי שמעון: אם מעשיהם כיום הזה – אינן חוזרין, ואם לאו – חוזרין.⁸ רבי אומר: באים הם לעולם הבא, שנאמר: "ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' " (ישעיהו כז יג).⁹  אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שבקה רבי עקיבא לחסידותיה, שנאמר: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה' לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם" (ירמיהו ג יב).¹⁰

רש"י מסכת סנהדרין דף קי עמוד ב – גם נידחים ואובדים אחרים

האובדים בארץ אשור – אלו עשרת השבטים, והנדחים בארץ מצרים – אלו דור המדבר, וכן לשון התוספתא ולא שמעתי עוד.¹¹

מסכת מכות דף כד עמוד א – ישעיהו מתקן את משה

אמר ר' יוסי בר חנינא: ארבע גזירות גזר משה רבינו על ישראל, באו ארבעה נביאים וביטלום. משה אמר: "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב" (דברים לג כח) – בא עמוס וביטלה, שנאמר: "חדל נא מי יקום יעקב כי קטון הוא" (עמוס ז ה), וכתיב: "ניחם ה' על זאת גם היא לא תהיה" (שם ו).¹² משה אמר: "ובגויים ההם לא תרגיע" (דברים כח סה) – בא ירמיה ואמר: "הלוך להרגיעו ישראל" (ירמיהו לא א).¹³ משה אמר: "פוקד עון אבות על בנים (שמות לד ז) – בא יחזקאל וביטלה: "הנפש החוטאת היא תמות" (יחזקאל יח כ).¹⁴ משה אמר: "ואבדתם בגויים" (ויקרא כו לח) – בא ישעיהו ואמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור" (ישעיהו כז יג).¹⁵

מדרש תהלים (בובר) מזמור קמז – להוציא משיטת רבי עקיבא¹⁶ 

"בונה ירושלים" – כשם שהקב"ה מלך בהלל וזמירות, כך ירושלים אינה נבנית אלא בהלל ובזמירות, וכן אתה מוצא בבנין האחרון, שנאמר: "ויסדו הבונים את היכל ה' ויענו בהלל ובהודות וגו' " (עזרא ג י יא). לכך נאמר: "כי טוב זמרה אלהינו".

"נדחי ישראל יכנס". ומי הן הנדחין? קרח וכל עדתו שנדחו מפי משה רבינו ע"ה. ועכן שנדחה מפי יהושע. וכן הוא אומר: "ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה" (הושע ב יז), ואיזה עמק עכור? מה שאמר יהושע: "ויאמר יהושע מה עכרתנו" (יהושע ז כה), לכך נאמר: נדחי ישראל יכנס.¹⁷

דבר אחר: "נדחי ישראל יכנס" אלו עשרת השבטים, שנאמר: "וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה" (דברים כט כז). וכן אמר הכתוב: "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים" (ישעיה כז יג). אותה שעה אין לישראל מכאוב, עד שהן מתרפאין, שנאמר: "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם".¹⁸

אֶת הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ וְאֶת הַנִּדַּחַת אָשִׁיב וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ וְאֶת הַחוֹלָה אֲחַזֵּק וכו': (יחזקאל לד טז).¹⁹

לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה קהלת רבה א ח: "כל הנחלים הולכים אל הים – כל ישראל אינם מתכנסין אלא לירושלים ועולים בפעמי רגלים בכל שנה ושנה, והים איננו מלא, וירושלים אינה מתמלאת לעולם דתנינן: עומדין צפופים ומשתחוים רווחים. ר' שמואל בר חובה בשם ר' אחא אמר: ארבע אמות ריוח בין כל אחד ואחד ואמה מכל צד כדי שלא יהא שומע תפלתו של חבירו ויטעה. אל מקום שהנחלים הולכים, למקום שישראל מתכנסין בעוה"ז שם הם מתכנסין לעוה"ב לעתיד לבא שנאמר: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים". ואומרים בשם הרבי מקוצק: עומדים צפופים ומשתחווים רווחים – כשכל אחד עומד על דעתו, צפוף בעם ישראל, כשמשתחווים ומוותרים האחד לשני – יש מקום לכולם.