מועדי ישראל

אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים: (שיר השירים ו יא).¹

שמות רבה לו א – האגוז ברשימת העצים הנחשבים

"ואתה תצוה אל בני ישראל ויקחו אליך שמן זית כתית למאור". זהו שכתוב: "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך" (ירמיה יא טז) – וכי לא נקראו ישראל אלא כזית הזה בלבד? והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נקראו ישראל! נקראו בגפן – שנאמר: "גפן ממצרים תסיע" (תהלים פ ט), בתאנה – שנאמר: "כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם" (הושע ט י). בתמר – שנאמר: "זאת קומתך דמתה לתמר" (שיר השירים ז ח).² בארז – שנאמר: "כארז בלבנון ישגה" (תהלים צב יג). באגוז – שנאמר: "אל גינת אגוז ירדתי" (שיר השירים ו יא). וקראן בכל מיני שלחים, שנאמר: "שלחיך פרדס רימונים"  (שם ד יג), ובא ירמיה לומר: "זית רענן יפה פרי תואר"!³

שיר השירים רבה פרשה ו (דונסקי סימן יז) (וילנא סימן יא) – ייחודיות האגוז⁴

"אל גינת אגוז ירדתי" – אמר ר' יהושע בן לוי: נמשלו ישראל באגוזה –  מה האגוזה נגזזת ונחלפת,⁵ לטובתה היא נגזזת. למה? שהיא מחלפת כשיער הזה שנגזז ונחלף, וכצפרנים הללו שנגזזין ונחלפין. כך, כל מה שישראל נגזזין מעמלן ונותנין לעמלי תורה בעולם הזה, לטובתן הן נגזזין ונחלפין להם, ומרבין להם עושר בעולם הזה ושכר טוב לעולם הבא.⁶

ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: מה הנטיעות הללו אם את מכסה שורשיהם בשעת נטיעתן הן מצליחות, ואם לאו אין מצליחות. אבל האגוז הזה אם את מכסה שורשיו בשעת נטיעתו אינו מצליח, כך ישראל: "מכסה פשעיו לא יצליח" (משלי כ"ח).⁷

א"ר אלעשה: לא היה צריך קרא למימר אלא אל גינת ירק, ואמר אל גנת אגוז?! אלא מלמד שנתן להם כחן של נטיעות וזיון של ירק.⁸

מה אגוז זה אם נופל לתוך הטינופת את נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו והוא חוזר כתחילתו והוא יפה לאכילה. כך, כל מה שישראל מתלכלכין בעונות כל ימות השנה, בא יום הכיפורים ומכפר עליהם.⁹

אמר ריש לקיש: מה אגוז זה חָלַק, דתנינן: ר' שמעון אומר אף בחלקי אגוזים,¹⁰ וכל מי שעולה לראשו ואינו נותן דעתו האיך יעלה הוא נופל ומת ונוטל שלו מן האגוז, כך כל מי שהוא מנהיג שררה על הציבור בישראל ואינו נותן דעתו היאך הוא מנהיג את ישראל, סוף שהוא נופל ונוטל שלו מתחת ידיהם.¹¹

מה אגוז זה אינו יכול לגנוב המכס שלו שהוא נשמע וניכר, כך הם ישראל כל מקום שאחד מהם הולך אינו יכול לומר שאינו יהודי. למה? שהוא ניכר. זהו שכתוב: "כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' " (ישעיה סא).¹²

מה אגוז זה השק מלא אגוזים בידך את נותן לתוכו כמה שומשמים כמה חרדלים והן מחזיקין, כך כמה גרים באו ונתוספו בישראל, הדא הוא דכתיב: "מי מנה עפר יעקב" (במדבר כג י).¹³

מה אגוז זה אַתְּ נוטל אחד מהכְּרי וכולן מדרדרין ומתגלגלים זה אחר זה, כך הן ישראל – לקה אחד מהן כולן מרגישין. הדא הוא דכתיב: "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף" (במדבר טז כב).¹⁴

אמר ר' ברכיה מה אגוז זה עשוי ארבע מגורות והסירה באמצע, כך היו ישראל שרויין במדבר ארבע דגלים ארבע מחנות ואהל מועד באמצע, הדא הוא דכתיב (במדבר ב') ונסע אהל מועד.¹⁵

דבר אחר: "אל גנת אגוז ירדתי" – זה העולם, לראות באבי הנחל, אלו ישראל, לראות הפרחה הגפן, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, הנצו הרמונים, אלו התינוקות שיושבין ועוסקין בתורה ויושבין שורות שורות כגרעיני רימונים.¹⁶

מדרש זוטא – שיר השירים (בובר) פרשה ו – העץ המסתיר את פירותיו

"אל גנת אגוז ירדתי" – אלה ישראל שנתקדשו לפני הר סיני שנמשלו לאגוז. מה האגוז הזה אם הקשתו כולו מפעפע, כך ישראל נוחים כאגוז. א"ר יוסי ב"ר יהודה: מי שלא ראה אגוז ואינו יודע מהו, סבור שמא כולו הוא עצים. פעפע, הרי הוא מוצא אותו אגודות של אוכלין. כך ישראל, האומות שאין מכירין אותן אומרים בעונותיהם הם לוקים. בדקו אותם והם מוצאים אותם אגודות אגודות של מצות.¹⁷

אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ז – עץ עם שורשים וענפים מרובים  

ועוד אמרו חכמים: כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שנופו מרובה ושרשיו מועטין.¹⁸ אמר רבא: אילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין פתאום יפול ויהיו נודדים יושבי בצלו. וכל מי שחכמתו מרובין ומעשים טובים מרובין למה הוא דומה? לאילן אגוז שענפיו מרובין ושורשיו מרובין ועומד במקומו ואין הרוח יכול לזוז ממקומו וישבו בצלו בני אדם להתנצל נפשם מן החמה. ואין אילן אגוז אלא בעלי תורה דכתיב אל גנת אגוז ירדתי וגו'. אמר גינת אגוז מסיבת חכמים. איבי הנחל אלו תלמידיהם.¹⁹

שבת שלום ומועדים לשמחה

מחלקי המים

מים אחרונים: הביטוי בקליפת האגוז כתרגום של הביטוי באנגלית in a nutshell, תופס בהדרגה מקום בלשוננו המתחדשת תדיר ואפשר שאין זה חידוש כל כך ויש לו מקור ואחיזת בית יד עפ"י חלק מהמקורות שהבאנו.