וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (ויקרא יד א-ב).1
מסכת מנחות דף ה ע"א – טהרת המצורע
הקדים מתן שמן למתן דם – ימלאנו שמן ויחזור ויתן שמן אחר מתן דם … אמאי יחזור ויתן? מאי דעבד עבד! אמר רב פפא: שאני הלכות מצורע, דכתיבא בהו הוייה, דאמר הכתוב: "זאת תהיה תורת המצורע", תהיה – בהוייתה תהא.2
תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ב הלכה א – כפרת המצורע
תני ר' שמעון בן יוחי: מפני מה אמרו כל החטאות והאשמות שבתורה אין טעונין נסכים? שלא יהא קרבנו של חוטא נראה מהודר. התיבון:3 הרי חטאתו ואשמו של מצורע. אין תימר שאינו חוטא, האמר רבי יצחק [ויקרא יד ב] זאת תהיה תורת המצורע. זאת תורת המוציא שם רע. אמר ליה מכיון שנתייסר וכתיב: "ונקלה אחיך לעיניך" [דברים כה ג] – כמי שאינו חוטא.4
מסכת עבודה זרה דף יט עמוד ב – מי האיש החפץ חיים
מכריז רבי אלכסנדרי: מאן בעי חיי? מאן בעי חיי?5 כנוף ואתו כולי עלמא לגבי.6 אמרי ליה: הב לן חיי, אמר להו: "מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו' " (תהלים לד יג-יד).7 שמא יאמר אדם: נצרתי לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, אלך ואתגרה בשינה?8 תלמוד לומר: "סור מרע ועשה טוב", אין טוב אלא תורה, שנאמר: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ" (משלי ד ב).9
מסכת אבות פרק ד משנה יג – שלושה כתרים והכתר הרביעי
… רבי שמעון אומר: שלשה כתרים הם: כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות. וכתר שם טוב עולה על גביהן.10
קהלת פרק ז פסוק א
טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ.11
קהלת רבה (וילנא) פרשה ז סימן ג – שם טוב וארון הברית
אמר ר' שמעון בן יוחאי: חביב שם טוב מארון הברית. שארון הברית לא הלך אלא שלושה ימים, שנאמר: "וארון ברית ה' נוסע לפניהם (במדבר י'), ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו12 … חביב שם טוב מכהונה ומלכות שכהונה ומלכות בטלו ושם טוב לא בטל.13
במדבר רבה יד י, פרשת נשא – שם טוב הוא המעשה
… שלושה מיני עולה אלו למה?14 כנגד ג' כתרים שנתן הקב"ה לישראל על זאת: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר תורה – זה הארון, שכתוב: "ועשית עליו זר זהב סביב". כתר כהונה – זה מזבח הזהב, שכתוב בו: "ועשית לו זר זהב סביב". כתר מלכות – זה השולחן, שכתוב: "ויעש לו זר זהב סביב".15
"שעיר עזים אחד לחטאת" – כנגד שם טוב הוא המעשה, כמו ששנינו: "לא המדרש הוא עיקר אלא המעשה", לפי שהמעשה הוא מכפר על האדם, כאותה ששנינו: "תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות". ואותו כתר הוא כנגד המנורה לקיים מה שנאמר: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו כג) וכו'.16
תוספתא מסכת תענית (ליברמן) פרק ג הלכה ח – מסירות נפש למצוות
… שבשעה שהושיבו מלכי יון פרסדדיאות על הדרכים שלא לעלות לירושלים, כדרך שהושיב ירבעם בן נבט, כל מי שהוא ירא חטא וכשר באותו הדור, היה נוטל שני גזירי עצים ועושה אותן כמין סולם ומניחן על כתיפו ועולה. כשהגיע לאותו משמר אמרו לו: לאן אתה הולך? – ליטול שני גוזלות משובך הלז שבפני,17 בסולם זה שעל כתפי. כיון שעבר מאותו משמר, מפרקן ומעלן לירושלם. לפי שמסרו עצמן על התורה ועל המצות לפיכך נמצא להם שם טוב וזכר טוב בעולם ועליהם הוא אומר: "זכר צדיק לברכה" וכו'.18
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל – השם שהאדם נותן לעצמו
כל זמן שאדם מרבה במצות הוא קונה שם טוב לעצמו. את מוצא שלושה שמות נקראו לו לאדם: אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם ואחד מה שקונה הוא לעצמו, טוב מכולן, מה שקונה הוא לעצמו.19
מדרש תנאים לדברים פרק א – תכונת הדיין המרכזית
אנשים חכמים וידועים – זו אחת משבע מדות שאמר יתרו למשה והלך ובקש ולא מצא אלא שלוש אנשי חיל חכמים וידעים.20 ואלו הן השבע מדות שצריך שיהיו כולן אפילו בבית דין של שלשה:21 חכמה, יראה, וענוה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות להן, ובעלי שם טוב. חכמה מנין? שנאמר: אנשים חכמים וידעים. יראה, שנאמר: "יראי אלהים"' (שמות יח כא). וענוה ממשה רבינו … ושנאת ממון, שנאמר: שונאי בצע … ואהבת האמת … ואהבת הבריות להן, שנאמר: "וידעים לשבטיכם" – אלו שרוח הבריות נוחה מהן … ובעלי שם טוב, שנאמר: "אנשי חיל" – שהן גבורים במצות וכובשין יצרן עד שלא יהיה להן שם גנאי, ויהיה פרקן נאה. ובכלל אנשי חיל שיהיה להן לב אמיץ להציל עשוק מיד גוזלו, כענין שנאמר: "ויקם משה ויושיען".22
קהלת רבה (וילנא) פרשה ז סימן ד – השם הטוב ביום המיתה
ר' פנחס אמר: אדם חביב בשמו ואיני יודע באיזה מהן. בא שלמה ופירש: "טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו". נולד אדם – מונין לו למיתה, מת – מונין לו לחיים. נולד אדם – הכל שמחין, מת – הכל בוכין. ואינו כן,23 אלא: נולד אדם ואין שמחין לו, שאין יודעין באיזה פרק ומעשים יעמוד, אם צדיק ואם רשע אם טוב ואם רע. ומת, הם צריכין לשמוח שנפטר בשם טוב ויצא מן העולם בשלום. משל לשני ספינות פורשות לים הגדול: אחת יוצאת מן הלמן24 ואחת נכנסת ללמן. היוצאת מן הלמן הכל שמחין והנכנסת ללמן לא שמחו לה. היה שם פקח אחד אמר להם: חילוף הדברים אני רואה. זו שהיתה יוצאה מן הלמן, לא צריכין לשמוח עמה, שאין יודעין באיזה פרק עומדת, כמה ימים מזדווגת לה, כמה עלעולין הן מזדווגות.25 ושנכנסת ללמן הכל צריכין לשמוח שנכנסה לשלום. כך, מת אדם הכל צריכין לשמוח ולשבח שנפטר בשם טוב בשלום מן העולם, הוא ששלמה אמר: "ויום המות מיום הולדו".26
משנה מסכת אבות פרק ב משנה ז – קנה שם טוב לעצמו
הוא היה אומר: מרבה בשר – מרבה רימה, מרבה נכסים – מרבה דאגה … מרבה תורה – מרבה חיים, מרבה ישיבה – מרבה חכמה, מרבה עצה – מרבה תבונה, מרבה צדקה – מרבה שלום, קנה שם טוב – קנה לעצמו, קנה לו דברי תורה – קנה לו חיי העולם הבא.27
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: אולי יש גם תקנה בחלום, כמאמר הגמרא במסכת ברכות דף נז עמוד א: "הרואה זית בחלום – שם טוב יוצא לו, שנאמר: זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך. הרואה שמן זית בחלום – יצפה למאור תורה, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך". ראו דברינו על שמן הזית בפרשת תצוה.