פרשות השבוע

מים ראשונים: אנחנו חוזרים ונדרשים להפטרת השבת אליהו בהר חורב (שהיא מעין המשך להפטרת פרשת כי תשא אליהו בהר הכרמל), עליה כבר זכינו לדרוש בשנה האחרת. הפעם, נתמקד בקול הדממה. נבקש להעמיק בנושא מיוחד זה, ואם נחזור על מדרשים שכבר הבאנו בדף הקודם, הלוא כבר אמרו חכמים: "כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה – דומה לאדם שזורע ואינו קוצר" (סנהדרין צט ע"א). ומדרש בכלל תורה. נחזור אפוא ונקצור מדרשינו ברינה ובדממה.

 

וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה' וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה' וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה': וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה' וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה: (מלכים א פרק יט פסוקים יא-יב).¹

יַעֲמֹד וְלֹא־אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע: (איוב פרק ד פסוק טז).²

 

ספרי במדבר פיסקא נח – בין קולות וברקים לקול דממה דקה

כתוב אחד אומר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים" (שמות יט טז), וכתוב אחד אומר: "קול דממה דקה" (מלכים א יט יב) – כיצד יתקיימו שני כתובים הללו?³ כשהקב"ה מדבר הכל שותקים, שנאמר: "דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ" (ישעיה כג ב), ואומר: "וידום אהרן" (ויקרא י ג) – דברי רבי יאשיה. ר' יונתן אומר: כתוב אחד אומר "קול גדול ולא יסף" (דברים ה יח) וכתוב אחד אומר: "ואחר האש קול דממה דקה" – כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? כשהקב"ה מדבר בקול גדול, מלאכי השרת מדברים בקול נמוך, שנאמר: "על חומותיך הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה' אל דומי לכם ואל תתנו דומי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהילה בארץ" (ישעיה סב ו-ז).⁴

שמות רבה כט ט – מדממת הכרמל לדממת סיני

א"ר אבהו בשם ר' יוחנן: כשנתן הקב"ה את התורה, ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו: קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול: "אנכי ה' אלהיך". וכן הוא אומר: "את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף" (דברים ה יט).⁵

אמר ר' שמעון בן לקיש: מהו ולא יסף? אלא כשאדם קורא לחבירו יש לקולו בת קול. והקול שהיה יוצא מפי הקב"ה לא היה לקולו בת קול.⁶ ואם תמה אתה על זו, הרי אליהו כשבא לכרמל כִּנֵס כל הכומרים ואמר להם: "קראו בקול גדול כי אלהים הוא" (מלכים א יח כז). מה עשה הקב"ה? הִדְמִים כל העולם והשתיק העליונים והתחתונים, והיה העולם תוהו ובוהו, כאילו לא היה בריה בעולם, שנאמר: "אין קול ואין עונה ואין קשב" (שם כט). שאם ידבר, הם אומרים: הבעל עננו!⁷ על אחת כמה וכמה כשדיבר הקב"ה על הר סיני, השתיק כל העולם, כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו, ואמר: "אנכי ה' אלהיך".⁸

מסכת חגיגה דף טז עמוד א – הפסוק ששמר על ר' עקיבא

רבי עקיבא עלה בשלום וירד בשלום, ועליו הכתוב אומר: "משכני אחריך נרוצה". ואף רבי עקיבא בקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להם הקב"ה: הניחו לזקן זה, שראוי להשתמש בכבודי. מאי דרש?⁹ אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: "ואתה מרבבות קודש" (דברים לג ב) – אות הוא ברבבה שלו. ורבי אבהו אמר: "דגול מרבבה" (שיר השירים ה י) – דוגמא הוא ברבבה שלו. וריש לקיש אמר: "ה' צבאות שמו" (ישעיהו מח) – אדון הוא בצבא שלו. ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: "לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה … והנה ה' עובר".¹⁰

ברכות דף נח עמוד א – עכשיו המלך בא

רב ששת היה עיוור. היו הולכים הכל לקבל פני המלך וקם והלך איתם רב ששת.¹¹ מצאו מין אחד, אמר לו: הכדים השלמים הולכים לנהר, לאן הולכים הכדים השבורים? אמר לו (רב ששת לאותו מין): בוא וראה שאני יודע יותר ממך. עבר הגדוד הראשון, וכאשר נשמע הרעש אמר אותו המין: בא המלך. אמר רב ששת: לא בא המלך. עבר הגדוד השני, וכאשר נשמע הרעש אמר אותו המין: עכשיו בא המלך. אמר רב ששת: לא בא המלך. עבר הגדוד השלישי וכאשר השתתקו כולם, אמר לו רב ששת: עכשיו בוודאי בא המלך. אמר לו אותו המין: מנין לך? אמר לו: מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא [מלכות הארץ כעין מלכות שמים]; דכתיב: "צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה'. ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה".¹² כי אתא מלכא, פתח רב ששת ובירך עליו.¹³ אמר לו אותו המין: למי שאתה לא רואה אתה מברך?¹⁴

רש"י איוב פרק ד פסוק טז – קול מדממה או דממת הקול¹⁵

יעמוד – עומד היה בפני ולא הייתי מכיר מראהו: דממה וקול – קול דבר חשאי הייתי שומע.¹⁶ דבר אחר: דממה וקול אשמע – קול שמעתי מדממה, אבל דממה לא שמעתי. דממה אלו המלאכים שאומרים שירה כדמתרגם:¹⁷ "ואחר הרעש קול דממה דקה" – קל דמשבחין בחשאי. משה דממה שמע, מכאן שהראשונים נשתמשו בקול והאחרונים בבת קול, כאדם המכה בפטיש וקול ההברה נשמע למרחוק.¹⁸

רד"ק מלכים א יט יא – מתי הבין אליהו

והנה ה' עובר – פירוש: כבוד ה' עבר לפניו, כמו שאמר במשה רבינו עליו השלום: "ויעבור ה' על פניו". ועבר לפניו תחילה רוח גדולה וחזק והיה אומר לו הקול: לא ברוח ה' … ומה שאמר מפרק הרים ומשבר סלעים דרך הפלגה, ואמר לו הקול בעבוֹר הרוח: כי הכבוד לא היה עובר עדיין. ואחר עבוֹר הרוח היה רעש, שרעש ההר, ואמר לו הקול: כי הכבוד איננו באש. ואחר עבוֹר האש, עבר הכבוד עם קול דממה דקה, והבין אליהו כי אז עבר הכבוד כשומעו קול דממה דקה.¹⁹

רבי בחיי בן אשר דברים ד לט – הַעֲלְמָה ובלימה

"והשבות אל לבבך".²⁰ זה מצות עשה מן התורה בידיעת השם יתברך שנצטוינו לדעת אותו ולחקור על אחדותו ושלא נסמוך על הקבלה בלבד. והידיעה הזו היא מתוך פעולותיו ומעשיו הנוראים, ונבראיו העליונים והשפלים.²¹

והנה ידיעה זו היא האפשרית, אבל הידיעה מצד מהותו ועצמותו נמנעת ואי אפשר לעמוד עליה, ועליה נאמר: "כבוד אלהים הסתר דבר" (משלי כה ב)  … כענין שמצינו באליהו: "לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה', ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה", ענין הכתוב:²² כי כשיחשוב עליו האדם מהו²³ אם הוא רוח או רעש או אש, יחזור ויסתור בנין מחשבתו בכל מה שיחשוב עליו. ואחר המחשבות כולם לא ימצא כי אם הַעֲלְמָה ובלימה, וזהו: "ואחר האש קול דממה דקה", כענין שנזכר בספר יצירה: "בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר".²⁴

בעל הטורים ויקרא טז יב – דקות הדממה ודקות הקטורת

"דקה" – ב' במסורה.²⁵ קטורת סמים דקה, ואידך: "ואחר האש קול דממה דקה" (מ"א יט יב) ואז נראה כבוד ה'. וזהו: "כי בענן אראה על הכפורת" (פסוק ב), פירוש: כי בענן הקטורת שנאמר בה דקה, יהיה קול דממה דקה ויראה כבוד ה'.

 

קול דממה דקה

הַשֶּׁקֶט הַנִּשְׁמָע

רְאִיַּת הַסּוּמָא

מַחֲזֵה בְּתַרְדֵּמָה

הַעֲלָמָה וּבְלִימָה

נְגִיעָה בִּמְאוּמָה

 

מְלֵאוּת בְּלִי-מָה

מַחֲשָׁבָה נֶעֱלָמָה

אִוְשַׁת הַנְּשָׁמָה

סוֹד הַשְּׁכִינָה

 

הָיָה, הֹוֶה, וַיְהִי – מָה?

 

שבת שלום

מחלקי המים