מים ראשונים: בפרשת שמיני, היא השבת הראשונה שלאחר הפסח בשנים שאינן מעוברות (ראו שו"ע אורח חיים סימן תכ"ח), מתחילים לקרוא בפרקי אבות, אחרי תפילת מנחה. לפיכך, החלטנו להקדיש את גיליון פרשת שמיני השתא לפרקי אבות. את הרעיון הזה אנו חבים לפרופ' אביגדור שנאן, שזירזנו לעשות כן, ובינתיים זכה גם להוציא את ספרו הנאה "פרקי אבות – פירוש ישראלי חדש", הוצאת ידיעות אחרונות – ספרי חמד, ירושלים תשס"ט.
ספר אבודרהם תפלות הפסח – מנייה לקראת מתן תורה
ונוהגין בספרד לקרות במסכת אבות ופרק קנין תורה בשבתות שבין פסח לשבועות, בכל שבת פרק אחד. וכתב ה"ר ישראל בן ישראל שהטעם שקורין אותם באלו השבתות, לפי שהם ימים מנויים למתן תורה.1 ולכן נמנה אנחנו אלו הימים כמו האוהב שהוא ממתין ביאת אהובו מן הדרך והוא מונה הימים והלילות עד שיבוא. ורוב עניני המסכתא הם הזירוז על קריאת התורה ומעשה המצות.2
ספר כלבו סימן מ – מנהגים שונים
מנהג בכל ארץ אשכנז לומר מסכת אבות בקיץ ובחורף. ויש מקומות שאומרים אותן מפסח עד שבועות ולא עוד. ויש מקומות שאומרים אותן משבועות ועד סוכות, ויש מקומות שאומרים אותן משבת וישמע יתרו עד שבת מסעי. וסימן ממתן תורה ועד משנה תורה משה קבל תורה, והכל לפי המנהג. וכל פעם ופעם מתחילין קודם הפרק כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא … והוא ראשית פרק אחרון של מסכת סנהדרין. ויש מקומות שאומרים שני פרקים בכל שבת ושבת, ומקומות שאין אומרים רק פרק אחד והכל לפי המנהג.3
מסכת בבא קמא דף ל עמוד א – מיקום מסכת אבות בסדר נזיקין
תנו רבנן: חסידים הראשונים היו מצניעים קוֹצוֹתיהם וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקים להן ג' טפחים, כדי שלא יעכב המחרישה. רב ששת שדי להו בנורא. רבא שדי להו בדגלת.4 אמר רב יהודה: האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דנזיקין; רבא אמר: מילי דאבות; ואמרי לה: מילי דברכות.5
מסכת אבות פרק א משנה א – מסירה מול פרץ יצירה
משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.6 הם אמרו שלשה דברים: הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה.7
אבות דרבי נתן נוסח ב פרק א – הרחבת שרשרת המסירה8
משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לשופטים ושופטים לנביאים ונביאים לחגי ולזכריה ולמלאכי חגי זכריה ומלאכי מסרו לאנשי כנסת הגדולה. ואנשי כנסת הגדולה היו אומרים ג' דברים: הוו מתונין בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה.9
סדר תנאים ואמוראים חלק א סדר מקבלי התורה – חמישים מסירות ובהן נשים
משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לעתניאל בן קנז ועתניאל בן קנז לאהוד ואהוד לשמגר ושמגר לדבורה ודבורה לברק וברק לגדעון … ואלקנה לעלי ועלי לשמואל ושמואל לנתן ונתן לגד וגד לשמעיה … ואחיה השילוני לאליהו ואליהו לאלישע … וחבקוק לצפניה וצפניה לירמיה וירמיה ליחזקאל ויחזקאל לחולדה וחולדה לחגי וחגי לזכריה וזכריה לעזרא.10
ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה א – כדור העובר מיד ליד
"דברי חכמים כדרבונות" (קהלת יב יא) … כדרבונות, ככדור הזה בין הבנות. מה הכדור הזה מקלטת מיד ליד וסיפה לנוח ביד אחד, כך משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקינים וזקינים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.11
מדרש תנאים לדברים פרק לא – העברת הכדור הראשונה ממשה ליהושע
"קרא את יהושע" (דברים לא יד), אמר לו הקב"ה למשה: תן לו ליהושע תורגמן ויהא שואל ודורש ומורה הוריות בחייך. שכשתיפטר מן העולם לא יהו אומרים לו12: בחיי רבך לא היית מדבר, ועכשיו אתה מדבר! ויש אומרים: העמידו מן הארץ והושיבו בין ברכיו והיו משה וישראל מגביהין ראשיהן לשמוע דברי יהושע. מה היה אומר: ברוך שנתן תורה על ידי משה רבינו. כך היו דבריו של יהושע … "וילך משה ויהושע" (דברים שם)13 – מלמד שהיה משה שמח בגדולתו של יהושע.14
מסכת עירובין דף נד עמוד ב – מסירה חיה בבית המדרש
תנו רבנן: כיצד סדר משנה? משה למד מפי הגבורה. נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן. נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן … נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן. נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה, ביד בניו שלשה, וביד הזקנים שנים, וביד כל העם אחד. נסתלק משה, ושנה להן אהרן פירקו. נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן. נסתלקו בניו, שנו להן זקנים פירקן. נמצא ביד הכל ארבעה. מכאן אמר רבי אליעזר: חייב אדם לשנות לתלמידו ארבעה פעמים.15
אבות דרבי נתן נוסח א פרק א – מתונים בדין ובדיון
"הוו מתונים בדין", כיצד? מלמד שיהא אדם ממתין בדין, שכל הממתין בדין מיושב בדין, שנאמר: "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה" (משלי כה א), ולא שהעתיקו אלא שהמתינו. אבא שאול אומר: לא שהמתינו, אלא שפירשו. בראשונה היו אומרים: משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו, שהם היו אומרים: משלות (הם) ואינן מן הכתובים. ועמדו וגנזו אותם עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם.16
אבות דרבי נתן נוסח א פרק ג – אילו תלמידים מעמידים
"והעמידו תלמידים הרבה", שבית שמאי אומרים: אל יְשְׁנֶה אדם, אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר. ובית הלל אומרים: לכל אדם ישנה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים.17
בית הבחירה למאירי סנהדרין דף ז עמוד ב – תלמידים שיעירו לרב
אע"פ שגדול שבדיינין נענש ביותר, כל הבית דין בעונש עוון הטיית הדין. ולא עוד, אלא אפילו היו שם אחרים שלא מן הבית דין ששמעו ושתקו, קולר תלוי בצואר כולם, ואפילו תלמיד לפני רבו. ומגדולי החכמים היו מקבצים הרבה תלמידים בשעת הדין שיתייראו מן העונש ויגלו דעתם עד שמתוך כך יצא הדבר לאמתו.18
אבות דרבי נתן נוסח ב פרק א – אל תעשה את השומר גדול מהנשמר
"ועשו סייג לתורה", לא דומה כרם שהוא מוקף גדר, לכרם שאינו מוקף גדר. שלא יעשה אדם גדר יותר מן העיקר וייפול הגדר ויקצץ את הנטיעות. שכך מצינו שעשה אדם הראשון גדר יותר מן העיקר ונפל הגדר וקצץ את הנטיעות.19
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: איך נהלום את דבריו הנחרצים הנ"ל של המאירי אל מול האזהרות הרבות של מחויבות התלמיד לפני רבו ובפרט שלא יורה הלכה בפניו? נראה שיש להבחין בין הדיון ובין הדין, בין הליכות בית המדרש וההלכות הנחתכות בו, למרות שלעיל שלבנו ביניהם. נראה שבית המדרש בימי חז"ל היה אמנם שילוב של בית דין ובית הוראה ולימוד, אבל ידעו להפריד, בעת שנחתך הדין או נקבעה ההלכה. וגם בדין מצאנו שמתחילים מהקטן דווקא על מנת שלא יהססו התלמידים לומר את דעתם. ונראה שהנושא מחייב עיון נוסף ומן הסתם כבר דנו בו רבים וטובים.