מים ראשונים: כבר זכינו לדון בהיבט ההלכתי של נושא חילול השם (שם ה'), היינו בגדרי חילול השם וסוגיו השונים (חלקיו בלשון הרמב"ם). הפעם נתמקד בגלגוליו של מושג זה במקרא (כמה שנספיק), דרך אישים שהיה במעשיהם או בדבריהם משום חילול השם, קידוש השם, או אזכור של הנושא. נשתדל להיצמד למקרא ופסוקיו, אבל, כדרכנו, נשאב גם מלוא חפניים מהמדרש.

וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם: (ויקרא כב לב).¹

וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ: (יחזקאל לו כ).²

ספורנו ויקרא כב לב

"ולא תחללו את שם קדשי" – ומאחר שאתם רואים את פעולתי על זה השלמות … אל תחללו את שמי בפעולות חסרות ומגונות, כענין: "ויבוא אל הגוים אשר באו שמה ויחללו את שם קדשי" (יחזקאל לו כ).³

בראשית רבה מט ט

"חלילה לך מעשות כדבר הזה" – אמר ר' יודן: חֲלָלָה היא לך, זרה היא לך! אמר ר' אחא: "חלילה חלילה" – שתי פעמים: חילול שם שמים יש בדבר, חילול שם שמים בדבר! אמר ר' אבא: "מעשות דבר" אין כתיב כאן, אלא "מעשות כדבר" – לא היא ולא כיוצא בה ולא שפחותה ממנה.⁴

מדרש משלי (בובר) פרשה כו

"ישפוט ה' ביני וביניך" (בראשית טז ה) – יו"ד שביניך נקוד, מלמד ששרה אמנו אומרת: תחזור הגר לשפחותה. ואברהם אבינו היה אומר: לאחר שעשינו אותה גבירה אנו חוזרין ומשעבדין אותה? חילול שם שמים בדבר. אם כן, יכריע המקום על דברי ועל דבריך, שנאמר: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" (בראשית כא יב).⁵

רשב"ם שמות לב יב

"למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם וכו'" – עשה למען שמך שלא יתחלל.⁶

ספרי זוטא במדבר פיסקא י סימן ל

"ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך" – למה חזר לארצו? אלא כך היה יתרו מחשב ואומר: כל השנים הללו היו בני אדם מפקידין אצלי פקדונות שאני הייתי הנאמן שבעיר, ואם אני מניחן  והולך לי הן אומרין ברח לו יתרו ולקח כל פקדונותיו ונתן לחותנו. נמצאתי מוצא שם רע עלי ועליך. אלא הריני הולך ומחזיר את כולן. דבר אחר: "ויאמר אליו לא אלך" – למה חזר? אלא היה מחשב ואומר: השנה הזאת שנת בצורת היתה ואני לויתי ופרנסתי את העניים ואם אין אני הולך ופורע את החובות נמצאתי מחלל שם שמים. אלא הריני הולך ופורען.⁷

רמב"ן במדבר פרק יד פסוק יג

"ושמעו מצרים כי העלית בכוחך"⁸ – … אבל הכוונה בתפילה הזאת לאמר: יחשבו מצרים ויאמרו כי יש כח באלהי כנען להציל מידך, כי עשית במצרים ובאלהיהם שפטים עד שהוצאת העם הזה מקרבו. ולא יכולת לעשות כן בכנען ובאלהיהם. והנה יהיה בזה חילול השם ויחזקו ידי עובדי עבודה זרה … שיאמרו המצריים לאנשי ארץ כנען מבלתי יכולת ה' וגו', כי בכם אל ואפס אלהים.⁹

רשב"ם דברים פרק ט פסוק כה

ואתנפל לפני ה' … ואתפלל אל ה' –  למה הוצרך לכפול כאן נפילת ארבעים יום? … חכמה גדולה יש כאן ולהוכיח ישראל בא. שמא תאמרו: והלא חטא גדול כמעשה העגל הועילה תפילתו של משה וניצלנו, אף בארץ ישראל אם נחטא יועילו לנו תפלות הנביאים. אמר להם משה: לא תועיל לכם תפילה בארץ  ישראל. כי עתה לא נתכפר לכם אלא כדי שלא יתחלל שמו … פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלתי יכולת ה' להביאם. ולכך לא נתחייבתם מיתה במדבר. אבל לאחר שיהרוג לפניכם שלשים ואחד מלכים וינחילכם את הארץ … אין כאן עוד חילול השם לאמר האומות מבלתי יכולת ה'. אלא יאמרו הגויים, ישראל חטאו לו. כמו שמפורש באתם נצבים: "ואמרו כל הגוים על מה עשה י"י ככה  לארץ הזאת מה חרי האף וגו' ואמרו על אשר עזבו את ברית י"י אלהי אבותם וגו' ויתשם י"י  מעל אדמתם באף ובחימה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה".¹⁰

רמב"ן במדבר פרק כ פסוק ח

וה"ר רבי משה (סוף פרק ד משמונה פרקים¹¹) סבר בו סברא, ואמר כי משה רבנו ע"ה חטאו הוא שנטה לצד הרגזנות באמרו שמעו נא המורים. דקדק עליו השם יתברך שיהיה אדם כמוהו כועס לפני עדת בני ישראל במקום שאין ראוי בו הכעס. וכל כיוצא בזה בדין האיש ההוא חילול השם, מפני שמתנועותיו כולם ומדבריו היו למדין והיו מקוין להגיע בהם אל הצלחות העולם הזה  והעולם הבא, ואיך יראה עליו הכעס והוא מן הפעולות הרעות ולא תבוא כי אם מתכונה רעה מתכונות הנפש?¹²

מסכת גיטין דף מו עמוד א

רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים – לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים – יחזיר. אמר רבי  יהושע בן לוי: מאי טעמא דר' יהודה? דכתיב: "ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה (יהושע ט יח). ורבנן? התם מי חלה שבועה עילוייהו כלל? כיון דאמרו להו מארץ רחוקה באנו  ולא באו, לא חיילה שבועה עילוייהו כלל, והאי דלא קטלינהו? משום קדושת השם.¹³

במדבר רבה פרשה ז סימן ה

"ועל המחלל שם שמים" – זה גיחזי שרץ אחר נעמן ליטול ממנו ממון, שנאמר: "וירדוף גיחזי אחרי נעמן"  (מלכים ב ה כא). אלישע קידש שמו של הקב"ה שלא רצה ליטול מנעמן כלום. וגיחזי רדף אחריו ונשבע לו לשקר שאלישע היה משלח אצלו שישלח לו ממון. נמצא זה מחלל שם שמים מה שקידש אלישע. אמר לו הקב"ה לגיחזי: רשע, אתה אמרת: "חי ה' כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה" (שם כ) – נשבעת  בשמי כדי לחללו! חייך, "מאומה" אמרת ומומו אתה נוטל: "וצרעת נעמן תדבק בך" (שם כז).¹⁴

איכה רבה פתיחתות טו

את מוצא בשעה שגלו ישראל לבין אומות העולם היה הקב"ה מחזר על פתחיהן של אומות העולם לשמוע מה הם אומרים. ומה היו אומרים? אלהיהם של אומה זו נפרע הוא מפרעה ומסיסרא ומסנחריב וכיוצא בהן. וחוזרין ואומרין: ולעולם נער הוא? כביכול הזקינו הדברים, הדא הוא דכתיב: "וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ" (יחזקאל לו כ). לא הוה צריך קריא לומר אלא "ויבואו", ואת אמרת "ויבא"! אלא כביכול הוא עצמו.¹⁵

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: התמקדנו במקרא, אך אי אפשר שלא להתייחס לתקופתנו ולשני המאורעות הגדולים שאירעו לעם ישראל בדורות אלה: השואה כחילול השם ותקומת מדינת ישראל כקידוש השם. דבריו של הרב עמיטל זצ"ל. ראה משה מאיה: עולם בנוי וחרב ובנוי, הוצאת תבונות, תשס"ד, ובפרט עמודים 72-73 שם.