פרשות השבוע לשנת י״א באייר ה׳תשפ״א

לָדַעַת אֱמֶת אִם לְבַבְךָ יֶאֱוֱה                   רְאֵה כָּל גָּוֶיהָ לַנִּכְבָּד בַּנָּוֶה

וְאוּרִים וְתוּמִים וְסוֹדַם אֶהֱוֶה               בַּסֵּתֶר בְּסֶדֶר וְאַתָּה תְּצַוֶּה.¹

וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד:  (שמות כח ל).²

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּה' לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בּוֹ: וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה הִנֵּה נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּיָדוֹ: (שופטים פרק א פסוקים א – ב).³

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כִּי הָיָה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיְהִי עַד דִּבֶּר שָׁאוּל אֶל הַכֹּהֵן וְהֶהָמוֹן אֲשֶׁר בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וָרָב וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַכֹּהֵן אֱסֹף יָדֶךָ: (שמואל א יד יח-יט).⁴

וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד: וַיֹּאמֶר דָּוִד ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא אֶל קְעִילָה לְשַׁחֵת לָעִיר בַּעֲבוּרִי: הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ וַיֹּאמֶר ה' יֵרֵד: וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל וַיֹּאמֶר ה' יַסְגִּירוּ: (שמואל א כג ט-יב).⁵

רש"י שמות פרק כח פסוק ל – השם המפורש

את האורים ואת התומים – הוא כתב שם המפורש, שהיה נותנו בתוך כפלי החושן, שעל  ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו.⁶ ובמקדש שני היה החושן, שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו, ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט, שנאמר: "ושאל לו במשפט האורים" (במדבר כז כא).⁷

רמב"ן שמות כח ל פרשת תצוה – מסכים עם רש"י ותוקף את פירוש אבן עזרא

"ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים" – סבר רבי אברהם להתחכם בענין האורים והתומים ואמר (בפסוק ו) כי הם מעשה אומן כסף וזהב, והאריך בעניינם כי חשב שהם על הצורות שיעשו בעלי הכוכבים לדעת מחשבת השואל. ולא אמר כלום. אבל הם כדברי רש"י, כתב שם המפורש נתון בין כפלי החושן … והראיה, כי לא נזכרו אורים ותומים כלל במעשה האומנים, ולא הזכירם להם בצוואה (בציווי) ולא במעשה כלל. … ולא אמר ויעש האורים והתומים … כי לא היו מעשה אומן, ולא היה לאומנים ולא לקהל ישראל בהם מעשה ולא נדבה כלל. אבל הם סוד מסור למשה מפי הגבורה, והוא כתבם בקדושה, או היו מעשה שמים.⁸

מסכת יומא דף עג עמודים א-ב – כיצד שואלים וכיצד נענים

תנו רבנן: כיצד שואלים?⁹ השואל פניו כלפי נשאל והנשאל פניו כלפי שכינה … אין שואלים בקול  ולא מהרהר בליבו, אלא כדרך שאמרה חנה בתפילתה … אין שואלים שני דברים כאחד ואם שאל – אין מחזירין אלא אחד.¹⁰ ואף על פי שגזירת נביא חוזרת, גזירת אורים ותומים – אינה חוזרת, שנאמר: "במשפט האורים".

למה נקרא שמן אורים ותומים? אורים – שמאירין את דבריהן, תמים – שמשלימין את דבריהן … כיצד נעשית? רבי יוחנן אומר: בולטות, ריש לקיש אומר: מצטרפות.¹¹ – והא לא כתיב בהו צד"י! – אמר  רב שמואל בר יצחק: אברהם יצחק ויעקב כתיב שם. – והא לא כתיב טי"ת! – אמר רב אחא בר יעקב: שבטי ישורון כתיב שם.¹²

כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו –  אין שואלין בו, שהרי שאל צדוק ועלתה לו, אביתר ולא עלתה לו¹³ … ואין שואלין אלא למלך … דאמר קרא: "ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים".  הוא – זה מלך, וכל [בני] ישראל אתו – זה משוח מלחמה, וכל העדה – זו סנהדרין.¹⁴

ספרי דברים פיסקא שמט – כינוי ושבח לכהן הגדול

"תומיך ואוריך לאיש חסידך – מי שעתיד ללבוש אורים ותומים. לאיש חסידך – למי שנעשו לו חסדים על ידי בניך. אשר נסיתו במסה, הרבה ניסיונות נסיתו ונמצא שלם בכל ניסיונות.¹⁵

בבא בתרא דף קכב עמוד א – בחלוקת הארץ

ולא נתחלקה (הארץ) אלא בגורל … ולא נתחלקה אלא באורים ותומים … הא כיצד? אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו. וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו. והיה מכוין ברוח הקודש ואומר: זבולון עולה – תחום עכו עולה עמו … וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומר: נפתלי עולה ותחום גינוסר עולה עמו וכן כל שבט ושבט.¹⁶

ברכות דף יב עמוד ב – אצל שאול המלך הראשון

"ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי. ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה". ואילו אורים ותמים לא קאמר – משום דקטליה לנוב עיר הכהנים.¹⁷

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ח והיה בעת ההיא – בין דוד לשאול

"נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי" (תהלים קיט קה) – אימתי אמר (דוד): הפסוק הזה? כשהלך לעמק רפאים … שלא היה הולך למלחמה עד שהיה נשאל באורים ותומים. בשעה שהלך שמואל למשוח את דוד היו מלאכי השרת מקטרגים לפני הקב"ה אמרו לו: למה אתה נוטל את המלכות ונותנה לדוד? אמר להם הקב"ה: אומר לכם מה בין שאול לדוד. שאול עומד ונשאל לאורים ותומים והפלשתים באים עליו והניח את האורים ואת התומים שהיה עומד ונשאל בהם וברח. לא עשה אלא זמן אחד היה עומד ונשאל באורים ובתומים באו הפלשתים עליו אמר לכהן: "אסוף ידיך" … ודוד עליו הפלשתים התחיל שאול¹⁸ … אמר הקב"ה למלאכי השרת: ראו מה בין דוד לשאול. מי גרם לדוד להינצל הוא וישראל? הדיבר שהאיר להם: "נר לרגלי דבריך".¹⁹

במדבר רבה כ כ – בין ניחוש וקסם ובין אורים ותומים

"כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" – הרי אתה מחזר ומנחש ומקסם באיזה מקום תשלוט בהם, והם אינם כן; כשהן צריכין להלחם בשונא, עומד כהן גדול ולובש אורים ותומים ונשאל בהקב"ה. וכל הגוים מקסמים ומנחשים, ואלו משברין אותם בתשובה ומבטלים קסמיהם.²⁰

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים מס' דנזיקין משפטים פרשה טו – לא במקום בית דין

"ונקרב בעל הבית אל האלהים". שומע אני לשאול באורים ותומים? תלמוד לומר: "אשר ירשיעון אלהים", לא אמרתי אלא אלהים שהם מרשיעין.²¹

מסכת יומא דף כא עמוד ב – אינם בבית שני

חמישה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן: ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים.²²

מסכת סוטה – כיצד ומתי בטלו או פסקו האורים ותומים

משנה, פרק ט משנה יב: משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים.

ובגמרא שם (סוטה מח ע"ב): "משמתו נביאים הראשונים. מאן נביאים הראשונים? אמר רב הונא: זה דוד ושמואל ושלמה.²³ רב נחמן אמר: בימי דוד זימנין סליק וזימנין לא סליק, שהרי שאל צדוק ועלתה לו, שאל אביתר ולא עלתה לו²⁴ … מתיב רבה בר שמואל: "ויהי לדרוש אלהים כל ימי זכריה המבין בראות אלהים" (דברי הימים ב כו ה), מאי לאו באורים ותומים! לא, בנביאים. תא שמע: משחרב בית מקדש ראשון – בטלו ערי מגרש, ופסקו אורים ותומים, ופסק מלך מבית דוד, ואם לחשך אדם לומר: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמוד כהן לאורים ותומים" (עזרא ב סג), אמור לו: כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא משיח בן דוד.²⁵

ויקרא רבה פרשה ל ולקחתם לכם – הדורות הללו שאין להם אלא תפילה

"פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם" (תהלים קב יח). ר' יצחק פתר המקרא בדורות הללו, שאין להם לא מלך ולא נביא, לא כהן ולא אורים ותומים. ואין להם אלא תפילה זו בלבד. אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אל תבזה את תפילתם.²⁶

מסכת יומא דף עג עמודים א-ב – כיצד שואלים וכיצד נענים

תנו רבנן: כיצד שואלים? השואל פניו כלפי נשאל והנשאל פניו כלפי שכינה … אין שואלים בקול  ולא מהרהר בליבו, אלא כדרך שאמרה חנה בתפילתה … ואף על פי שגזירת נביא חוזרת, גזירת אורים ותומים – אינה חוזרת, שנאמר: "במשפט האורים".²⁷

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה אסתר רבה ד א שיש גם קשר בין פורים לאורים ותומים ודווקא זה שפסקו רוח הקודש והאורים ותומים פעל לטובת מרדכי ואנשי דורו שהודות לכך נצלו משיגיונותיו של אחשורוש שביקש מהם לחרוץ את דינה של ושתי. וברוב השנים שאינן מעוברות, פרשת תצוה היא גם פרשת זכור וחלה לפני פורים.