ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבואו לפני ה' … : (שמות כח ל).¹

לדעת אמת אם לבבך יאוה                 ראה כל גויה לנכבד בנוה

ואורים ותומים וסודם אהוה               בסתר בסדר ואתה תצוה.²

רש"י שמות פרק כח פסוק ל

את האורים ואת התומים – הוא כתב שם המפורש, שהיה נותנו בתוך כפלי החושן, שעל  ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו.³ ובמקדש שני היה החושן, שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו, ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט, שנאמר (במדבר כז כא) ושאל לו במשפט האורים.⁴

מסכת יומא דף עג עמודים א-ב

תנו רבנן: כיצד שואלים?⁵ השואל פניו כלפי נשאל והנשאל פניו כלפי שכינה … אין שואלים בקול  ולא מהרהר בליבו, אלא כדרך שאמרה חנה בתפילתה … אין שואלים שני דברים כאחד ואם שאל – אין מחזירין אלא אחד.⁶ ואף על פי שגזירת נביא חוזרת, גזירת אורים ותומים – אינה חוזרת, שנאמר: "במשפט האורים".

למה נקרא שמן אורים ותומים? אורים – שמאירין את דבריהן, תמים – שמשלימין את דבריהן … כיצד נעשית? רבי יוחנן אומר: בולטות, ריש לקיש אומר: מצטרפות.⁷ – והא לא כתיב בהו צד"י! – אמר  רב שמואל בר יצחק: אברהם יצחק ויעקב כתיב שם. – והא לא כתיב טי"ת! – אמר רב אחא בר יעקב: שבטי ישורון כתיב שם.⁸

כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו –  אין שואלין בו, שהרי שאל צדוק ועלתה לו, אביתר ולא עלתה לו⁹ … ואין שואלין אלא למלך … דאמר קרא: "ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים".  הוא – זה מלך, וכל [בני] ישראל אתו – זה משוח מלחמה, וכל העדה – זו סנהדרין.¹⁰

ספרי דברים פיסקא שמט

"תומיך ואוריך לאיש חסידך – מי שעתיד ללבוש אורים ותומים. לאיש חסידך – למי שנעשו לו חסדים על ידי בניך. אשר נסיתו במסה, הרבה נסיונות נסיתו ונמצא שלם בכל נסיונות.¹¹

בבא בתרא דף קכב עמוד א

ולא נתחלקה (הארץ) אלא בגורל … ולא נתחלקה אלא באורים ותומים … הא כיצד? אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו. וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו. והיה מכוין ברוח הקדש ואומר: זבולון עולה – תחום עכו עולה עמו … וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומר: נפתלי עולה ותחום גינוסר עולה עמו וכן כל שבט ושבט.¹²

ברכות דף יב עמוד ב

"ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי. ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה". ואילו אורים ותמים לא קאמר – משום דקטליה לנוב עיר הכהנים.¹³

במדבר רבה כ כ

"כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" – הרי אתה מחזר ומנחש ומקסם באיזה מקום תשלוט בהם, והם אינם כן; כשהן צריכין להלחם בשונא, עומד כהן גדול ולובש אורים ותומים ונשאל בהקב"ה. וכל הגוים מקסמים ומנחשים, ואלו משברין אותם בתשובה ומבטלים קסמיהם.¹⁴

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים – מס' דנזיקין משפטים פרשה טו

ונקרב בעל הבית אל האלהים. שומע אני לשאול באורים ותומים? תלמוד לומר: אשר ירשיעון אלהים, לא אמרתי אלא אלהים שהם מרשיעין.¹⁵

מסכת יומא דף כא עמוד ב

חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן: ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים.¹⁶

מסכת סוטה פרק ט משנה יב

משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים.

ובגמרא שם (סוטה מח ע"ב): "משמתו נביאים הראשונים … זה דוד ושמואל ושלמה. רב נחמן אמר: בימי דוד זימנין סליק וזימנין לא סליק, שהרי שאל צדוק ועלתה לו, שאל אביתר ולא עלתה לו … מתיב רבה בר שמואל: "ויהי לדרוש אלהים כל ימי זכריה המבין בראות אלהים" (דברי הימים ב כו ה), מאי לאו באורים ותומים! לא, בנביאים. תא שמע: משחרב בית מקדש ראשון – בטלו ערי מגרש, ופסקו אורים ותומים, ופסק מלך מבית דוד, ואם לחשך אדם לומר: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמוד כהן לאורים ותומים" (עזרא ב סג), אמור לו: כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבא משיח בן דוד".¹⁷

ויקרא רבה פרשה ל ולקחתם לכם

"פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם" (תהלים קב יח). ר' יצחק פתר המקרא בדורות הללו, שאין להם לא מלך ולא נביא, לא כהן ולא אורים ותומים. ואין להם אלא תפילה זו בלבד. אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אל תבזה את תפילתם.¹⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה אסתר רבה ד א שיש גם קשר בין פורים לאורים ותומים ודווקא זה שפסקו רוח הקודש והאורים ותומים פעל לטובת מרדכי ואנשי דורו שהודות לכך נצלו משיניונותיו של אחשורוש.. וברוב השנים שאינן מעוברות (שלא כשנה זו) פרשת תצוה היא גם פרשת זכור וחלה לפני פורים.