פרשות השבוע

מסכת ערכין דף טז עמוד א – על שבעה דברים

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן: על שבעה דברים נגעים באין:¹ על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין.²

מסכת ערכין דף טו עמוד ב – אין הוא ואני יכולים לדור ביחד

ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע, אמר הקב"ה: אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר: "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל" (תהילים קא ה) – אל תיקרי אותו לא אוכל, אלא: איתו לא אוכל.³

מסכת דרך ארץ ז כז – היעדר לשון הרע

אם שמרת פיך מלשון הרע, יהיו כל ימיך בשלום.⁴

ויקרא רבה כו ב פרשת אמור – בין דוד לאחאב

רבי יוסי מִמַמְלָח ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמרו: מצינו תינוקות בימי דוד, עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור.⁵ והיה דוד מתפלל עליהם: "אתה ה' תשמרם" (תהלים יב ח) – תשמור תורתם בליבם. "תנצרנו מן הדור זו לעולם" (שם) – מן הדור ההוא שהוא חייב כליה. אחר כל השבח הזה, יוצאים למלחמה ונופלים! אלא ע"י שהיו בהם דֵילָטוֹרִים,⁶ היו נופלים. הוא שדוד אומר: "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה" (תהלים נז ה). "נפשי בתוך לבאים" – זה אבנר ועמשא שהיו לְבָאִים בתורה. "אשכבה לוהטים" – זה דואג ואחיתופל שהיו להוטים אחר לשון הרע. "בני אדם שניהם חנית וחצים" – אלו אנשי קעילה … "ולשונם חרב חדה" – אלו הזיפים … באותה שעה אמר דוד וכי מה השכינה עושה בארץ? "רומה על השמים אלהים" (תהלים נז ו) – סלק שכינתך מביניהם.⁷

אבל דורו של אחאב כולם עובדי עבודת כוכבים היו וע"י שלא היו בהן דילטורים, היו יוצאים למלחמה ונוצחים. הוא שעובדיה אומר לאליהו: "הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי ה' מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם" (מלכים א יח יג) – אם לחם למה מים?⁸ אלא מלמד שהיו המים קשים לו להביא יותר מן הלחם.⁹ ואליהו מכריז בהר הכרמל ואומר: "אני נותרתי נביא לה' לבדי" (שם כב),  וכל העם יודעים ולא מפרסמים למלך.¹⁰

א"ר שמואל בן נחמן: אמרו לו לנחש: מפני מה אתה מצוי בין הגדרות? אמר להם: מפני שפרצתי גדרו של עולם. – מפני מה אתה מהלך ולשונך בארץ? אמר להם: מפני שהוא גרם לי. אמרו לו: וכי מה הניה יש לך? ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, ואתה נושך וממית! אמר להם: "אם ישוך הנחש בלא לחש" (קהלת י יא) – אפשר שאני עושה כלום ולא נאמר לי מלמעלה? אמרו לו: ומפני מה אתה נושך באבר אחד וארסך מהלך בכל האיברים? אמר להם: ולי אתם אומרים? אמרו לבעל הלשון שהוא אומר כאן והורג ברומי, אומר ברומי והורג בסוף העולם. ולמה נקרא שמו לשון שלישי? שהוא הורג שלשה: האומרו והמקבלו והנאמר עליו. ובימי שאול הרג ארבעה: דואג שאמרו, שאול שקבלו, אחימלך שנאמר עליו ואבנר.¹¹

ילקוט שמעוני מלכים ב רמז רלב – ירבעם לא מקבל לשון הרע

וכי מה טיבו של ירבעם והרי עובד עבודה זרה היה? אלא מפני שלא קבל לשון הרע על עמוס, שנאמר: "וַיִּשְׁלַח אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל אֶל יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר קָשַׁר עָלֶיךָ עָמוֹס בְּקֶרֶב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרָיו".¹² מיד גער בו בנזיפה, אמר לו: חס ושלום שנתנבא אותה נבואה, ואם נתנבא מן השמים היה.¹³ באותה שעה אמר הקב"ה: דור עובד אלילים וראש דור עבודה זרה, והארץ אשר אמרתי לאברהם ליצחק וליעקב "לזרעך אתננה", תנו אותה בידו של זה שלא קבל לשון הרע. אמרו: מה שלא מסר ביד יהושע בן נון, וביד דוד מלך ישראל מסרוהו בידו, שנאמר: "הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת ועד ים הערבה וגו' ".¹⁴

ויקרא רבה פרשה לג סימן א – לשונות רעים ולשונות טובים

רבן גמליאל אמר לטבי עבדו: צא, קנה לנו ציב [חתיכת בשר] טוב מן השוק. יצא והביא לו לשון. לאחר ימים אמר לו: צא, קנה לנו ציב רע מן השוק. יצא והביא לו לשון. אמר לו: מהו זה? כשאמרתי לך צא קנה לנו ציב טוב מן השוק, הבאת לנו לשון; וכשאמרתי לך צא קנה לנו ציב רע מן השוק, הבאת לנו לשון! אמר לו: אדוני, ממנו הטוב וממנו הרע. כשהוא טוב – אין טוב ממנו, וכשהוא רע, אין רע ממנו.

רבי עשה סעודה לתלמידיו. הביא לפניהם לשונות רכים ולשונות קשים. התחילו בוררים את הרכים ומניחים את הקשים. אמר להם: בני, דעו מה אתם עושים. כשם שאתם בוררים את הרכין ומניחים את הקשים, כך יהיה לשונכם רך אלו לאלו. לפיכך משה מזהיר את ישראל: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך .. אל תונו איש את אחיו".¹⁵

מסכת דרך ארץ פרק היוצא – ברכת היוצא לשוק

לבש כליו ויצא לשוק, אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום, ותסמכני לשלום, ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ותגמלני חסדים טובים, ותחזירני לביתי בשלום, ותצילני מכף אויב ואורב בדרך, ותצילני מלשון הרע, ואל תרגילני לדבר עבירה וחטא ועון, ואל אכשל בדבר הלכה¹⁶ ולא בשום דבר בעולם, ותצילני מכל מיני מזיקים ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבוא בעולם, שלא יזיקו בי בין ביום בין בלילה אמן. יהי רצון ה' אלוהי שתראני בשמחתה של ירושלים ונחמותיה אמן.¹⁷

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה ב – שני לשונות עדיף?

רבי שמעון בר יוחאי אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, הוינא מתבעי קומי רחמנא דיתברי לבר נשא תרין פומין. חד דהוי לעי באוריתא וחד דעבד ליה כל צורכיה. חזר ומר: ומה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה, אילו הוו תרין על אחת כמה וכמה.¹⁸

שבת שלום

מחלקי המים