פרשות השבוע

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי … וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: (בראשית לב כג-לג).¹

מסכת חולין דף צא עמוד א²

"ויותר יעקב לבדו" – אמר רבי אלעזר: שנשתייר על פכין קטנים, מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם. וכל כך למה? – לפי שאין פושטין ידיהן בגזל.³

"ויאבק איש עמו עד עלות השחר" – אמר רבי יצחק: מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה.⁴ רבי אבא בר כהנא אמר מהכא: "הנה הוא זורה את גורן השעורים" (רות ג ב); רבי אבהו אמר מהכא: "וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו" (בראשית כב ג);⁵ ורבנן אמרי מהכא: "לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן" (בראשית לז יד); רב אמר מהכא: "ויזרח לו השמש" (בראשית לב לב).⁶

בראשית רבה פרשה עז סימן ב

"ויאבק איש עמו" – ר' חוניא אמר: נדמה לו בדמות רועה. לזה צאן ולזה צאן, לזה גמלים ולזה גמלים. אמר לו: העבר את שלך ואחר כך אני מעביר את שלי. העביר יעקב אבינו שלו, אמר: נחזור ונראה שמא שכחנו כלום. משחזר – "ויאבק איש עמו". רבי חייא רבה ורבי שמעון בר רבי נשאו ונתנו בפרקמטיא, במטכסא.⁷ נכנסו לצור זו ועשו מלאכתם. משיצאו מן השער,  אמרו: נלך ונתפוס אומנות אבותינו. נחזור ונראה אם שכחנו כלום. חזרו ומצאו חבילה של משי. אמרו להם: מנין לכם? אמרו מיעקב סבא, שכתוב: "ויותר יעקב לבדו". ורבנן אומרים: לארכיליסטס נדמה לו, לזה צאן ולזה צאן, לזה גמלים ולזה גמלים. אמר לו: העבר את שלי ואני אעביר את שלך. העביר המלאך את של אבינו יעקב כהרף עין, והיה אבינו יעקב מעביר וחוזר ומוצא, מעביר וחוזר ומוצא כל הלילה. אמר לו: פַּרְמָקוֹס!⁸ אמר ר' פנחס: באותה שעה נטל אבינו יעקב פּוּקְרין ונתן לו בתוך צוארו.⁹ אמר לו: פרמקוס, פרמקוס! אין חרשים מצליחים בלילה! אמר ר' הונא: בסוף אמר המלאך: אני מודיעו עם מי הוא עוסק. מה עשה? נתן אצבעו בארץ, התחילה הארץ תוססת אש. אמר לו יעקב: בזו אתה מפחידני? אני כולי ממנה, זהו שכתוב: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וגו' ". (עובדיה א יח).¹⁰

בראשית רבה פרשה עז סימן ג

ר' חמא ברבי חנינא אמר: שרו של עשו היה, הוא שהיה אומר לו: "כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים ותרצני". משל לאתליטוס שהוא עומד ומתגושש עם בנו של מלך. תלה עיניו וראה את המלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו. זהו שכתוב: "וירא כי לא יכול לו" (בראשית לב כו) – אמר ר' לוי: "וירא" בשכינה "כי לא יכול לו". אמר ר' ברכיה: אין אנו יודעים מי נִצַּח, אם מלאך אם יעקב. ממה שכתוב: "ויאבק איש עמו" – מי נתמלא אבק? האיש שעמו.¹¹

אמר ר' חנינא בר יצחק: אמר לו הקב"ה: הוא בא אליך וחמישה קמִיעִים בידו: זכותו וזכות אביו, זכות אמו וזכות זקינו וזכות זקינתו.¹² מְדוֹד עצמך, אם אתה יכול לעמוד אפילו בזכותו! מיד: "וירא כי לא יכול לו". משל למלך שהיה לו כלב אַגְרִיוֹן וארי אֵימֵירוֹן.¹³ והיה המלך נוטל את בנו ומלבבו בארי, שאם יבא הכלב להזדווג לו יאמר לו המלך: ארי לא היה יכול לעמוד בו ואתה מבקש להזדווג לו? כך, אם יבואו אומות העולם להזדווג לישראל, יאמר להם הקב"ה: שַׂרְכֶם לא היה יכול לעמוד בו ואתם מבקשים להזדווג לבניו?¹⁴ "ויגע בכף ירכו" – נגע בצדיקים ובצדיקות בנביאים ובנביאות שהן עתידין לעמוד ממנו. ואיזה זה? זה דורו של שמד.¹⁵

בראשית רבה פרשה עח סימן ג – יכל יעקב לעליונים ולתחתונים

"כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" (בראשית לב כט) – נתגוששת עם העליונים ויכולת להם, ועם התחתונים ויכולת להם. עם העליונים – זה המלאך.¹⁶  ר' חמא בר חנינא אמר: שרו של עשו היה.¹⁷ הוא שהוא אומר לו: "כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים" – מה פני אלהים דין, אף פניך דין. מה פני אלהים: "וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" (שמות כג טו) – אף אתה, לא יראו פניך ריקם. עם התחתונים ויכולת להם – זה עשו ואלופיו.¹⁸

דבר אחר: "כי שרית עם אלהים" – אתה הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה.¹⁹

בראשית רבה עט ח, פרשת וישלח – אל אלוהי ישראל

"ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלוהי ישראל" (בראשית לב כ) – אמר ריש לקיש: אמר לו: אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים. ר' הונא בשם ריש לקיש אמר: אפילו חזן הכנסת אינו נוטל שררה לעצמו ואתה היית נוטל שררה לעצמך?! מחר בתך יוצאה ומתענה, זהו שכתוב: "ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב" (בראשית לד א).²⁰

שמות רבה פרשה לב סימן ט

"הנה אנכי שולח מלאך לפניך" (שמות כג כ) – א"ל הקב"ה למשה: מי ששמר את האבות הוא ישמור את הבנים. וכן אתה מוצא באברהם, כשבירך את יצחק בנו, אמר: "ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי … הוא ישלח מלאכו לפניך" (בראשית כד ז). ויעקב אבינו מה אמר לבניו? "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים"  (בראשית מח) – אמר להם: הוא גאלני מיד עשו, הוא הצילני מיד לבן, הוא זנני ופרנסני בשני רעבון. אמר הקב"ה למשה: אף עכשיו, מי ששמר את האבות ישמור את הבנים, שנאמר: "הנה אנכי שולח מלאך לפניך" – בכל מקום שהמלאך נראה, השכינה נראית, שנאמר: "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה" (שמות ג ב), ומיד: "ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה". ולא עוד, אלא בשעה שצועקים ישראל לפניו, תבוא להם תשועה. כך בסנה, שנאמר: "הנה צעקת בני ישראל באה אלי" (שמות ג ט). וכן בגדעון: "ויבא מלאך ה' וישב תחת האלה" (שופטים ו יא), "וירא אליו מלאך ה' " (שם יב), "ויאמר לך בכוחך זה והושעת את ישראל" (שם יד). וכן לעתיד לבוא, בשעה שיגלה, הגאולה באה על ישראל, שנאמר: "הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני" (מלאכי ג א).²¹

בראשית רבה עח ב

"ויאמר שלחני כי עלה השחר" – שהגיע זמן קילוסי לקלס להקב"ה.²² אמר לו: יקלסו חבריך. אמר לו: איני יכול, למחר אני בא לקלס והן אומרין לי: כשם שלא קילסת אתמול, כך אין אתה מקלס היום. אמר לו: כִּלִיתָ, סִיַפְתָּ!²³ "לא אשלחך כי אם ברכתני". אמר לו: אותם המלאכים שבאו אצל אברהם, לא פירשו ממנו אלא בברכה. אמר לו: אותם נשתלחו על מנת כך, אבל אני לא נשתלחתי לכך. אמר לו: כִּלִיתָ, סִיַפְתָּ! "לא אשלחך", ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן: אמר לו: מלאכי השרת על ידי שגילו מסטורין של הקב"ה, נדחו ממחיצתן קל"ח שנה,²⁴ אשמע לך ואדחה ממחיצתי? אמר לו: כִּלִיתָ, סִיַפְתָּ! "לא אשלחך כי אם ברכתני". א"ר הונא: בסוף אמר: אני מגלה לו. אם אומר לי הקב"ה: למה גלית לו? אני אומר לפניו: ריבונו של עולם, בניך גוזרים גזירות ואין אתה מבטל גזירתם, ואני הייתי יכול לבטל גזירתם? אמר לו: עתיד הוא להיגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם. זהו שכתוב: "בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו" (הושע יב ה). "עמך" אין כתיב כאן, אלא "עמנו".²⁵

שבת שלום

מחלקי המים