פרשות השבוע

מים ראשונים: "אדוני עשו … עבדך יעקב", בפסוק אחד. האם פעל יעקב נכון כאשר כינה את אחיו אדון ואת עצמו עבד, או שמא שגה? ואם שגה, האם זו שגיאה מהותית או טקטית? פרשנות רחבה וטעונה מלווה פסוק זה, מהולה במטען כבד של מאורעות תקופתו של הדרשן – עשו הוא אדום הוא רומי, הוא רומא שהתנצרה. כל הדעות בכל גווני הקשת, הכל בבראשית רבה פרשה עה, במדרשים אחרים ובפרשני המקרא.

וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה: (בראשית לב ה).¹

בראשית רבה פרשה עה סימן ה – אינני טוב מזקני יעקב

"כה תאמרון לאדוני לעשו" – רבינו אמר לרבי אפס: כתוב אגרת אחת משמי לאדוננו המלך אנטונינוס. עמד וכתב: "מיהודה הנשיא לאדוננו המלך אנטונינוס". נטלה וקרעה. אמר לו: כתוב "מעבדך יהודה לאדוננו המלך אנטונינוס". אמר לו: רבי, מפני מה אתה מבזה על כבודך?²  אמר לו: מה אני טוב מזקני? לא כך אמר [יעקב]: כה תאמרו לאדוני לעשו: כה אמר עבדך יעקב"?³

תנחומא (בובר) וישלח סימן ה – אנטונינוס מוחה

אמר ר' פנחס⁴: אנטונינוס היה מכבד את רבינו מה שאין סוף. וכשהיה רבינו משלחני אצלו, והיה כותב לו אגרת וכותב בה: עבדך יהודה שואל בשלומך. והיה רע לאנטונינוס לומר שהוא קורא עצמו עבד. אמר לו: אל תכתוב עוד כדבר הזה. אמר לו רבינו: כך אני כותב לך, שאיני טוב מיעקב אבא, כששלח אצל עשו מה אמר לו: "כה אמר עבדך יעקב".⁵

מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה בראשית – טעה יעקב שמחל על כבודו

"כה תאמרון לאדני לעשו" – בוא וראה: יעקב ישן והקב"ה והמלאכים משמרים אותו. שכתוב: "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. והנה ה' נצב עליו". והוא משלח: כה תאמרון לאדני לעשו?! זהו שכתוב: "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע" (משלי כה כו). אמר לו הקב"ה ליעקב: לא דייך שעשית את הקודש חול,⁶ אלא שאני אמרתי "ורב יעבד צעיר"  ואתה אמרת "עבדך יעקב"!⁷ חייך כדברך כן יהיה, הוא ימשול בך בעולם הזה ואתה תמשול בו לעולם הבא.⁸

בראשית רבה פרשה עה סימן ג – מעיר את הליסטים

"וישלח יעקב". רב הונא פתח: "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לו" (משלי כו יז). שמואל בר נחמן אמר: משל לארכילסטיס שהיה ישן בפרשת דרכים. עבר אחד והתחיל מעורר, אמר לו: עמוד לך שהרע מצוי כאן. עמד והתחיל מקפחו. אמר לו: נעור הרע! אמר לו: ישן היה ועוררתו. כך אמר לו הקב"ה: לדרכו היה מהלך, ואתה משלח אצלו ואומר לו: "כה אמר עבדך יעקב"?!

רבי יהודה ברבי סימון פתח: "מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאש" (ירמיה יג כא).⁹ אמר לו הקב"ה: לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו "כה אמר עבדך יעקב".¹⁰

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא סימן ה – חכה עד שתעבור שעת הזעם

ויצא יעקב. כתיב: "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם" (ישעיה כו כ) – בשעה שאתה רואה השעה חצופה לא תעמוד כנגדה אלא תן לה מקום, שנאמר: "לך עמי בא בחדריך".¹¹

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח סימן א – צדיק מט לפני רשע

"וישלח יעקב מלאכים לפניו" – זה שהכתוב אומר: "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע" (משלי כה כו). אמר ר' יהודה ב"ר סימון: כמעין נרפס¹² וכמקור משחת כך, כשצדיק מט לפני רשע. דבר אחר: אפשר למעין נרפס ולמקור משחת? אפשר לצדיק למוט לפני רשע? ומי הוא זה? זה יעקב כשבא מפדן ארם מהו משלח ואומר לעשו: "כה תאמרון לאדוני לעשו".¹³

רמב"ן בראשית לב ה – נתינת כבוד למלכות

נכתבה הפרשה הזאת להודיע … ויש בה עוד רמז לדורות …כי הכבוד שהיה יעקב עושה לאחיו … כי המנהג בצעיר לתת מעלה וכבוד אל הבכור כאלו הוא אביו, כאשר רמזה לנו גם התורה לרבות אחיך הגדול … ועתה היה מראה לו כאילו אין המכירה ההיא אצלו כלום וכי הוא נוהג בו כבכור ואב … ¹⁴

עבודה זרה ח ע"ב – השותפות עם רומא שהתפוגגה¹⁵

תלתין ותרין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו, עד דשתפינהו לישראל בהדייהו.¹⁶ והכי אתנו בהדייהו: אי מינן מלכי, מנייכו הפרכי, אי מנייכו מלכי, מינן הפרכי.¹⁷ ושלחו להו רומאי ליונאי: עד האידנא עבידנא בקרבא, השתא נעביד בדינא.¹⁸ – מרגלית ואבן טובה, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? שלחו להו: מרגלית לאבן טובה. אבן טובה ואינך, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? – אבן טובה לאינך.¹⁹ אינך וספר תורה, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? – אינך לספר תורה. שלחו להו: [אם כן], אנן ספר תורה גבן וישראל בהדן, כפו להו.²⁰ עשרין ושית שנין קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל, מכאן ואילך אישתעבדו בהו. מעיקרא מאי דרוש, ולבסוף מאי דרוש? מעיקרא דרוש: "נסעה ונלכה ואלכה לנגדך", ולבסוף דרוש: "יעבר נא אדני לפני עבדו".²¹

בראשית פרק לה פסוק כט – יעקב מכיר בבכורתו של עשו²²

ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו:

רשב"ם שם: עשו ויעקב – לפי שהיה בכור ויעקב היה חולק לו כבוד הקדימו הכתוב.²³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נחזור להערה 1 בפתח דברינו בה פרטנו את כל המקומות בהם נזכרים "אדוני עשו" ו"עבדך יעקב". לגבי חלק מהמדרשים, לפחות אלה שמבקרים את יעקב, נראה מתאים שהם ידרשו את "אדוני" ו"עבדך" שלאחר עבור זעם, כאשר התפייסו האחים ויעקב נפרד מעשו, היינו את הפסוק: "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ … עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה" (בראשית לג יד). לאחר שעשו מתפייס עם יעקב, ברורה הביקורת למה יעקב ממשיך להתרפס לפניו? אבל לא כך המצב בספרים שבידינו, הם דורשים את "אדוני עשו" ו"עבדך יעקב" שנאמרים ע"י יעקב בשעת מצוקה, בפחד ובחשש כבד מוצדקים ומובנים. וכך נהגו בני ישראל הוא יעקב לדורות. ביקורת זו על דברים שנאמרים בשעת מצוקה, צריכה עיון.