פרשות השבוע לשנת התשפ"ב

מים ראשונים: ברוב שנים נדחית הפטרת פרשת מקץ – משפט שלמה (העומד כנגד חכמתו של יוסף) – מפני שבת חנוכה. במקרים נדירים, כפי שאירע בשנת תשס"א ובשנת תשפ"א, וכך גם בתשפ"ד, תת"א ותת"ח הבעל"ט, קוראים את הפטרת מקץ במלכים א פרק ג – משפט שלמה. נצלנו הזדמנות נדירה זו לדון בנושא זה.

בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ: … וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה: וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: … וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית אֲדֹנָי וכו'.¹

אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת בִּי אֲדֹנִי אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת: … וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָיְלָה אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו: … וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי וְהִנֵּה מֵת וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי: … וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ: וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ: וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט: (מלכים א פרק ג).²

קהלת רבה י טז – שני פנים למשפט שלמה

"אי לך ארץ שמלכך נער", כתיב: "אז תבואנה שתים נשים זונות" (מלכים א ג טז), מי היו? ר' מאיר אומר: רוחות היו, ורבנן אמרי: יבמות היו.³ ר' סימון בשם ר' יהושע אומר: זונות ממש היו והוציא דינן בלא עדים והתראה. "ותאמר האשה האחת בי אדני וגו' ויהי ביום השלישי ללדתי, וימת בן האשה הזאת" – דאיתמרטת עלוי – "ותקם בתוך הלילה וגו' ואקום בבוקר להניק את בני והנה מת וגו' " (שם).⁴ "ותאמר האשה האחרת: לא כי בני החי ובנך המת … ויאמר המלך זאת אומרת … וזאת אומרת". ר' פנחס ור' ירמיה בשם ר' חייא בר אבא ור' ביבי ומטו בה משמיה דר' פדת: סדר הדין כך הוא: הדיין יושב והנידונין עומדין, והסרסור מכריע ביניהם. התובע תובע והנתבע משיב והדיין מכריע ביניהן. אמר ר' סימון: מכאן שצריך הדיין לשנות טענותיהם, מן הדין קרייה: "זאת אומרת זה בני החי, וזאת אומרת וגו' ".⁵

"ויאמר המלך קחו לי חרב וגו' ויאמר המלך גזרו את הילד החי וגו' ותאמר האשה אשר בנה החי וגו' ". א"ר יהודה אמר ר' אלעאי: אילו הייתי שם, פוקרין הייתי כורך על צוארו,⁶ כשהוא אומר: "קחו לי חרב" – אילולי שנתמלאת עליו רחמים כבר נהרג, ועל אותה שעה הוא אומר: "אי לך ארץ שמלכך נער".⁷

אותה שעה התחיל אֶנְפִּילוֹגוֹס בחכמתו,⁸ אמר: כלום ברא הקב"ה לאדם זה שתי עינים, שתי אזנים שתי רגלים, שתי ידים.⁹ אלא צפה הקב"ה שעתיד דין זה להיות.¹⁰ לא עשה אלא,¹¹ אמר: "תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו. על אותה שעה אומר: "אשריך ארץ שמלכך בן חורים, ושריך בעת יאכלו" … "ויען המלך תנו לה את הילוד החי". ורוח הקדש צווחת ואומרת: היא אמו ודאי.¹²

מסכת ראש השנה דף כא עמוד ב – גם אם חכמת שלמה כמשה אין לשנות ההלכה

רב ושמואל, חד אמר: חמישים שערי בינה נבראו בעולם, וכולן ניתנו למשה חסר אחד, שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלהים" (תהלים ח ו). "בקש קהלת למצוא דברי חפץ" (קהלת יב י) – בקש קהלת להיות כמשה. יצתה בת קול ואמרה לו: "וכתוב יושר דברי אמת" (שם, החצי השני של הפסוק). "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דברים לד י).¹³ וחד אמר: בנביאים – לא קם, במלכים – קם. אלא מה אני מקיים "בקש קהלת למצוא דברי חפץ"? – בקש קהלת לדון דינין שבלב, שלא בעדים ושלא בהתראה, יצתה בת קול ואמרה לו: "וכתוב יושר דברי אמת" – "על פי שנים עדים יקום דבר" (דברים יז ו).¹⁴

שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תרלד – כמת שלמה להכיר בטבע בני האדם¹⁵

שאלת ממני ידיד נפשי על המשפט ששפט שלמה המלך עליו השלום בין שתי הנשים זונות, דכתיב: "וישמע העם את המשפט אשר שפט וכו' ". ומה החכמה היתרה שיש במשפט הזה? אין זה כי אם תחבולה מן התחבולות! ויש בזמננו מי שיודע לעשות תחבולות כאלה וזולתם. ואין לומר מפני שיצאת בת קול ואמרה: היא אמו ולפיכך יראו ממנו מפני שמן השמים מסכימים עמו, שהרי הכתוב מעיד כי מפני המשפט יראו ממנו ולא מפני הבת קול.¹⁶

תשובה: יפה שאלת וכבר קדמך ר' יצחק אברבנאל, ומה שתירץ אינו נכון בעיני תדעהו מספרו.¹⁷ אבל מה שנראה לי, כי המלך שלמה ע"ה הכיר את אם הילד מכמה בחינות. חדא שהכיר פרצוף הילד החי דומה לפרצוף האשה אשר תובעת אותו ופרצוף הילד המת דומה לפרצוף האשה אשר בידה הילד החי. עוד הכיר את טבע האשה התובעת שהיא קצת התנועה זריזה וזהירה ולא שכבה על בנה, ואת האשה האחרת הכיר בה הפך זה ושפט בדעתו כי המת בנה של זו.¹⁸

שו"ת ציץ אליעזר חלק כ סימן נז – אין ללמוד ממשפט שלמה לאמצעים טכנולוגיים של ימינו

הוגש לפנינו ערעור מצד הבעל על החלטת ביה"ד האזורי בחיפה מתאריך ג' אב תשמ"ג שהחליט ברוב דעות: אין חומר מספיק שיש בכדי לחייב האשה בגירושין ולפיכך תביעת הבעל לגירושין נדחית ולדעת ביה"ד. על הצדדים לחתור יחד להגיע לידי הסדר לכאן או לכאן … ב"כ המערער ביקש אלטרנטיבית, בהסתמך על דעת המיעוט שבביה"ד, "לשלוח את האשה לבדיקה במכונת אמת".

והנה לדעתי אין לזה כל מקום בהלכה, וזאת הן מכח זה שאין בכוחה של המכונה להוכיח בבטחה, וגם כמה וכמה תקלות נגרמים לא פעם מסיבות שונות, כאשר גם אלה הדנים בערכאות מודים לכך¹⁹ …. ובעיקר, שגזירת התורה היא שרק על פי שנים עדים יקום דבר, וכבר היה הדבר לעולמים שהחכם מכל אדם רצה להמציא דיון ע"פ דברים שבלב לפי גודל חכמתו בטבעי בני האדם ומחשבותיהם, והניעו אותו מזה מן השמים, כמאמרם ז"ל: "בקש קהלת דברי חפץ". בקש קהלת לדון דינין שבלב שלא בעדים ושלא בהתראה יצתה בת קול ואמרה לו: "וכתוב יושר דברי אמת" "על פי שנים עדים וגו' " (ראש השנה כא ע"ב). וכך מתרגם ומבאר התרגום על קהלת: ב"ָּעָא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא דְּמִתְקְרִי קֹהֶלֶת בְּחוּכְמְתֵיהּ לְמֵידָן דִּינִין עַל הִרְהוּרֵי לִבָּא דֶּאֱנָשָׁא וּבְלָא סַהֲדֵי בְּכֵן אִתְאֲמַר לֵיהּ בְּרוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ הָא כְּבָר אִכְתִיב בְּסֵפֶר אוֹרָיְתָא עַל יְדוֹהִי דְּמֹשֶה רַבְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל תַּקְנִין פִּתְגָמִין וּמְהֵימְנִין עַל מֵימַר סַהֲדַיָּא יְקוּם פִּתְגָם" (תרגום קהלת יב י).²⁰ וחכמת שלמה להכיר מה דבליביה דאינשי ואם דיבורם בפיהם אמת, היתה בודאי גדולה פי כמה ממה שמכונת אמת בידה להוכיח.

ויעוין בזוהר הקדוש פרשת יתרו ד' ע"ח ע"א שכתוב ששלמה המלך היה ביכולתו להיווכח על כך באמצעות הכסא שיש עליו, וז"ל: כל מאן דקריב לכורסיה דחילו ואימתא נפיל עליה וביה הוה דאין דינא בלא סהדין בגין דדיוקנין הוו בכורסייה וכל מאן דמקרב בשקרא משכשכא ההוא דיוקנא והוה ידע שלמה מלכא דבשקרא קאתי עכ"ל.²¹ וזהו מין מכונת אמת מהסוג הגבוה ביותר. ובכל זאת כאמור בגמרא בראש השנה, מנעו אותו בכך מן השמים שלא ידון ויפסוק עפי"ז אלא יקיים ויכתוב יושר דברי אמת על פי שנים עדים יקום דבר.

גם יתכן שאפילו להזוהר, שלמה המלך ע"ה רק התחיל לדון עפ"י האמור, אבל אח"כ מנעו אותו מן השמים מלהמשיך בכך, ובדומה למה שראיתי להמהר"צ חיות בר"ה שם שכותב לבאר הכוונה בגמ' שם וז"ל: הכוונה דראינו חריצת משפט שלמה במעשה דשתי זונות לא היה הולך על פי הדין של תורה רק עפ"י אומדנא לבד, עיין מכות כ"ג ע"ב ודלמא אערומי מערמת עיין שם. ועיין תשובת הרא"ש כלל ק"ז ומרן טוחו"מ סי' י"ז, ומזה הוכיח הש"ס דביקש לדון שלא בעדים ובהתראה, יצאה בת קול להזהירו שלא יזוז מהיום והלאה מדיני התורה ואשר מבואר שמה דרק עפ"י שנים עדים יקום דבר עכ"ל. ויש להאריך.²²

מהאמור נלמד איפוא, כי על אחת כמה וכמה שאין כל מקום לפי ההלכה להסתייע בפסיקת הלכה על יסוד תוצאות בדיקה שע"י מכונת אמת, וממילא אין כל מקום לחייב למי שהוא להיבדק במכונה כזאת.²³

מדרש תהלים (בובר) מזמור עב ד"ה – חזרה למדרש²⁴

"לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ" – אמר דוד: ריבונו של עולם, תן משפטיך לבן מלך, כשם שאתה דן בלא עדים ובלא התראה, כך יהא שלמה דן בלא עדים ובלא התראה. אמר לו הקב"ה: כך הוא עושה, שנאמר: "וישב שלמה על כסא ה' " (דברי הימים א כט כג). וכי אפשר לו לבשר ודם לישב על כסא ה' ? … ומהו על כסא ה'? שהיה דן כיוצרו בלא עדים ובלא התראה. וזה היה דינן של זונות, שנאמר: "אז תבאנה שתים נשים זונות" (מלכים א ג טז), רב אמר רוחות היו ואידמי לנשי, ושמואל אמר זונות ממש היו. ר' בנימין בשם ר' יהודה אמר: יבמות היו ובאו לפניו לדין.²⁵ "ותאמר האשה [האחת בי אדוני " (שם שם יז), "וזאת אומרת לא כי בנך המת ובני החי" (שם שם כב). אמר ר' סימון: צריך הדיין לחזור טענותיהן בפני שניהן, שנאמר: "ויאמר המלך זאת אומרת זה בני החי ובנך המת וגו' " (שם שם כג)]. כיון ששמע המלך כן, מיד: "ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים". התחיל פיו נובע חכמה ואמר: צפה הקב"ה שהדין הזה עתיד לבוא לפני, לפיכך ברא לאדם הזה שתי עיניים, שתי אוזנים, שני נקבי חוטם, שתי ידיים ושתי רגלים. התחיל לומר: גזרו את הילד הזה החי לשנים. אמר ר' יהודה בן רבי אלעאי: אילו הייתי שם פיקרין הייתי נותן על צוארו. לא די האחד שמת, אלא שצוה לשני שיגזרו!? כיון שראו סנקליטין שלו, התחילו אומרים: אי לך ארץ שמלכך נער (קהלת י יו).²⁶ ולא עשה, כיון שאמר: תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתוהו (שם שם כז), יצתה בת קול ואמרה: היא אמו. כיון שראו כך אמרו: אשריך ארץ שמלכך בן חורים (קהלת י יז), הוי: "משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך".²⁷

אמר ר' אלעזר: בשלושה מקומות הופיע הקב"ה: בבית דינו של שם בן נח, בבית דינו של שמואל הרמתי, בבית דינו של שלמה. של שם, שנאמר: "ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני" (בראשית לח כו), מנא ידע? דילמא כי היכי דאזל איהו לגבה, אזיל נמי אינש אחרינא? אלא יצאה בת קול ואמרה: ממני יצאו כבושין.²⁸ ושל שמואל, כתוב שם: "ויאמר עד" (שמואל א יב ה), "ויאמרו" – מבעי ליה, אלא יצאתה בת קול ואמרה: עד אני בדבר.²⁹ ושל שלמה, שנאמר: "והמת לא תמיתוהו היא אמו" (מלכים א ג כז), מנא ידע, דילמא איערומי קא מיערמא, כי היכי דליתביה ניהלה, אלא יצתה בת קול ואמרה היא אמו.³⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה דיון מורחב במשפט שלמה בדף של בני דון-יחייא משפט שלמה כדגם לחשיפת האמת העובדתית, המחלקה למשפט עברי, אתר דעת. ראה גם כאן.