וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה': וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: (שמות ו ב-ג).1
שמות רבה ו ד – חבל על דאבדין ולא משתכחין
"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם" – אמר לו הקב"ה למשה: חבל על דאבדין ולא משתכחין!2 הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם ששמי ה' כשם שאמרתי לך. ולא הרהרו אחר מדותי.3 אמרתי לאברהם: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" – בקש מקום לקבור את שרה ולא מצא, עד שקנה בדמים מרובים, בד' מאות שקל כסף, ולא הרהר אחר מדותי.4 אמרתי ליצחק: "גור בארץ הזאת … כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל" – בקש מים לשתות ולא מצא, שנאמר: "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים", ולא הרהר אחר מדותי.5 אמרתי ליעקב: "הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה" – בקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא, עד שקנה במאה קשיטה, ולא הרהר אחר מדותי. ולא שאלוני מה שמי כשם ששאלת אתה. ואתה, תחילת שליחותי שאלת: מה שמך, ולבסוף אמרת: "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה" (שמות ה כג).6
שמות רבה סוף פרשה ב, תחילת פרשה ג – אל תקרב הלום
"ויאמר הנני" – הנני לכהונה ולמלכות. אמר לו הקב"ה: במקום עמודו של עולם אתה עומד? אברהם אמר "הנני" ואתה אומר "הנני"?! בקש משה שיעמדו ממנו כוהנים ומלכים. אמר לו הקב"ה: "אל תקרב הלום" – כלומר, לא יהיו בניך מקריבין, שכבר מתוקנת הכהונה לאהרן אחיך. "הלום" זו מלכות כמו שאתה אומר: "כי הביאותני עד הלום" (שמואל ב ז יח), אמר לו הקב"ה: כבר מתוקנת המלכות לדוד.7
"ויאמר: אנכי אלהי אביך, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" – שמח משה ואמר: הרי אבא נמנה עם האבות ולא עוד אלא שהוא גדול שנזכר תחילה. "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט את האלהים" – אמר: אלהי אבי עומד כאן ואיני מסתיר פני?8
שמות רבה ג ז – אלוהי האבות
"ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר לבני ישראל ה' אלהי אבותיכם, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב … זה שמי לעולם …" – לך ואמור להם בשמי שהוא מדת רחמים בו אני מתנהג עמהם בזכות אבותם. ותדע שעל האבות אברהם יצחק ויעקב אני אומר, זהו שכתוב: "ה' אלהי אבותיכם, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם". וכששמע משה כך שלא הזכיר לאביו כשם שעשה בתחילה אמר לפניו: רבש"ע, יש חוטאים בשאול? אמר לו: לאו. אמר לפניו: לשעבר אמרת שמך על אבי ועכשיו סילקת אותו! אמר לו: בתחילה פיתוי פתיתי אותך, מכאן ואילך דברי אמת אני מדבר עמך.9
שמות רבה ב ו – במשה אין פסק ולמשה אין הפסק
"ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה" – אתה מוצא ב"אברהם | אברהם" (בראשית כב יא) יש בו פסק,10 "יעקב | יעקב" (שם מו ב) יש בו פסק, "שמואל | שמואל" (שמואל א ג י) יש בו פסק. אבל "משה משה" אין בו פסק. למה כן? משל לאדם שנתון עליו משאוי גדול וקורא: פלוני פלוני! קרב פרוק מעלי משוי זה.11
דבר אחר: עם כל הנביאים הפסיק מלדבר עמהם, אבל במשה לא הפסיק כל ימיו. דבר אחר: "משה משה" – הוא שלמד תורה בעולם הזה והוא שעתיד ללמד בעולם הבא. שעתידים ישראל לילך אצל אברהם ואומרים לו: למדנו תורה! והוא אומר להם: לכו אצל יצחק שלמד יותר ממני. ויצחק אומר: לכו אצל יעקב ששימש יותר ממני. ויעקב אומר להם: לכו אצל משה שלמדָהּ מפי הקב"ה. זהו שכתוב: "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון" (תהלים פד ח), ואין "אלהים" אלא משה שנאמר: "ראה נתתיך אלהים לפרעה".12
קהלת רבה פרשה ד סימן ג – הקב"ה מדקדק ומשה נתלה באבות
כיון שבאו לאותו מעשה,13 לא הניח משה זווית בקרקע ההר שלא נחבט עליה ומבקש תפילה ורחמים על ישראל ולא נענה … מה עשה? נתלה במעשה אבות. מיד הזכיר ואמר: "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך" (שמות לב). אמר לו הקב"ה: משה, אבות העולם, מה יש להם עלי? אם באתי לדקדק אחריהם, אני יש לי עליהם! אברהם יש לי עליו שאמר: "במה אדע כי אירשנה" (בראשית טו). יצחק יש לי עליו, שנאמר: "ויאהב יצחק את עשו" (בראשית כה), ואני שנאתיו, שנאמר: "ואת עשו שנאתי" (מלאכי א). יעקב יש לי עליו שאמר: "נסתרה דרכי מה' " (ישעיה מ). כיון שאמר: "אשר נשבעת להם בך" (שמות לב) – למען שמך, באותה שעה נתמלא הקב"ה רחמים שנאמר: "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ" (שמות לב יד).14
מסכת ברכות דף לב עמוד א – כמה רגליים לכיסא
"ואעשה אותך לגוי גדול" (שמות לב י) – אמר רבי אלעזר: אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך, כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה! ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי. עכשיו יאמרו: ראו פרנס שהעמיד עליהם, ביקש גדולה לעצמו ולא ביקש עליהם רחמים.15
דברים רבה ז ה פרשת כי תבוא – אין קריאה בפחות משלושה פסוקים
"ויקרא משה אל כל ישראל". הלכה: אדם מישראל שעמד לקרות בתורה, מהו שיהא מותר לו לקרות פחות משלושה פסוקים? כך שנו חכמים: "הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים".16 למדונו רבותינו: למה התקינו שלא לפחות מג' פסוקים? כנגד אברהם יצחק ויעקב. דבר אחר: כנגד משה ואהרן ומרים שניתנה תורה על ידיהם.17
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: בהערה 6 לעיל, על מדרש שמות רבה ו ד ("חבל דאבדין ולא משתכחין") הבאנו בתמצית את דברי רש"י ופירוש רמב"ן על פסוק ג – ההבדל בין "אל שדי" שנראה לאבות האומה ושם הווי"ה "אני ה' " שלא נודע להם. פרשנים רבים אחרים כרשב"ם, אבן עזרא, חזקוני, רבי בחיי בן אשר, ספורנו ועוד, מתייחסים לפסוק זה ויש להקדיש לנושא זזה דף בפני עצמו בעזרת הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה.